מוטי קליינמן מגיש: תובנות לפרשת השבוע, פרשת "תולדות".
20.11.25 / 21:35
פרשת תולדות עוסקת במאבקים על זהות, בכורה, ברכה, הנהגה ובחירה, כולם מעניינים ואקטואליים עד היום.
מוטי קליינמן מגיש: תובנות לפרשת השבוע, פרשת "תולדות".
פרשת תולדות עוסקת במאבקים על זהות, בכורה, ברכה, הנהגה ובחירה, כולם מעניינים ואקטואליים עד היום.
מאבק על הנהגה ובכורה:
"וַיִּזְדּ יַעֲקֹב נָזִיד... וַיֹּאמֶר עֵשָׂו... הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה... וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב" (בראשית כה, כט–לג)
עֵשָׂו מזלזל בבכורה ומוכן להחליף אחריות במנה תבשיל, תופעה שאפשר לראות גם כיום, כאשר הנהגה נמכרת עבור אינטרסים רגעיים או רווח פוליטי מהיר.
רש"י מדגיש שעשו "אכל ושתה וקם וילך, בזה את הבכורה": כל כולו שקוע בחומר, לא באחריות רוחנית או מוסרית.
בחירה בהנהגה אינה רק זכות, היא מחייבת ראייה ארוכת טווח, אחריות וערכים.
על ברכה וגילוי הזהות האמיתית:
"הֲאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו?" (בראשית כז, כא)
שאלת הזהות מהדהדת לאורך הפרשה. יעקב מנסה לזכות בברכה בתחפושת, אבל התוצאה מורכבת: הוא נאלץ לברוח ולהתחיל תהליך של גילוי עצמי.
רמב"ן כותב שמעשיו של יעקב יצרו גם כאב וגם תוצאה חיובית, אך השגת ברכה בדרך ערמומית גובה מחיר.
מי שמתחפש או מסתיר את זהותו האמיתית, פרטי או לאומי, מסתכן באובדן אמון. בעידן של פייק ניוז, התחזות וזהויות מטושטשות, האמת והאותנטיות הופכים למטבע יקר.
כשם ש"יעקב" הפך ל"ישראל", כנראה שעדיין ישראל מתלבט ומחפש את זהותו.
לשם כך יש להכיר את העבר, להביט במראת ההווה, ולתכנן את העתיד הישראלי.
ממש לא מומלץ למכור את זהותנו בעבור נזיד עדשים.
שבת שלום חברים.
