מחר ימלאו 25 שנה לאסון המסוקים. הוריו של סמל שחר רוזנברג ז"ל במילים לזכרו:
02.02.22 / 23:06
כדי לזכור ולהיזכר אין אנו צריכים להגיע אל חלקת אלוהים הקטנה בבית העלמין. חלקה שעם הזמן הפכה לגדולה. בכל פינה וזווית של היקום אתה נמצא, עם בוקר וגם עם רדת החשיכה, במעוף הציפורים כמו בשיח של הנכדים שלא הכירו אותך. ילד שבגר וצמח לגבר.
לפני 25 שנה (4.2.97) הזדעזענו כולנו עת נהרגו 73 מטובי בנינו באסון המסוקים בשאר ישוב.
כאן בנס-ציונה היתה המכה כואבת ובלתי פרופורציונלית לעיר הקטנה. שניים מבנינו נהרגו שם, בדרכם לשוב ללבנון: סגן גיל אייזן וסמל שחר רוזנברג, שניהם לוחמים בפלחה"ן נח"ל.
זכרם של גיל, שחר וכל הנופלים הונצח ב"גן ה-73" בעירנו.
---------------------------------------------------------------------
הוריו של סמל שחר רוזנברג ז"ל במילים לזכרו:
25 שנים לאסון המסוקים ולשחר שלנו.
ביום שישי, באזכרה, נעמוד שוב כאן מול כולכם, אנו המשפחה המורחבת, ילדים נכדים, אף פעם לא לבד. כל שנה אתם באים. החברים מהגן, מהשכונה, מבית הספר מהשרות הצבאי, כאן פסקה לה שירת חייו של שחר והוא לא אוסף יותר חברים, שחר איננ ! מגיעים גם ידידים ובני משפחה. מחליפים טפיחות על שכם וכולנו מנסים להסתיר את העצב והגעגועים שמלווים אותנו מאז ולתמיד.
שחר שלנו השומע אתה קולנו? זאת למרות הרוח כאן בגבעה שיש לה מנהג בכל אזכרה לשרוק ולהשרות מעין אווירה קדושה משהו. ואף שחלפה לה רבע מאה שנה עיני רבים שואלות באלם, שחר אתה כאן, מתחת לאבן והכרית הצה"לית שנותרה כמות שהיא 25 שנים?
כאן בחלקה הצבאית בנס ציונה טמונים רבים וטובים ששירטטו את קווי המתאר של מדינת ישראל על כל הקרבות מלחמות ואסונות שליוו ומלווים את עם ישראל עשרות בשנים ואותנו 25 שנים שהם רבע מאה. כמידי יום שישי אמא ואני פוקדים מקום מנוחתך האחרון. אמא מחליפה פרחים ואני אחראי על הנרות, אחד לשחר ניסני הגדול כפי שהבטחנו להוריו שאינם עוד עימנו ושניים עבורך חייל שלנו. ניצבים מול לוח השיש במעין חוסר אונים,מנקים כל מיני עלים בלתי נראים כמעט ולא מדברים רק הרהורים חולפים בראש ואתה ממשיך לשתוק, טמון כאן מולנו במרומי הגבעה הנישאה!
נכון הוא שכדי לזכור ולהיזכר אין אנו צריכים להגיע אל חלקת אלוהים הקטנה שעם הזמן הפכה לגדולה. בכל פינה וזווית של היקום אתה נמצא, עם בוקר וגם עם רדת החשיכה,במעוף הציפורים כמו בשיח של הנכדים שלא הכירו אותך. ילד שבגר וצמח לגבר.
שיניתי מעט מדברי ביאליק, "הָיָה לנו בן ואח – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד" אמא ואני מנסים להמשיך בחיים תמיד האמנו בקדושת החיים מבלי לשכוח לזכור ולהזכיר את הנופלים. לפני זמן כתבתי, כשגובר עלי הגעגוע אני נוהג להתעטף בחולצת ה-"טישרט" הירוקה שלך עליה מודפס "צוות ישי" ששרדה רבע מאה שנה. כן יקר שלנו 25 שנים לאסון המסוקים ולנפילתך עם עוד 72 לוחמים.
היה שלום צעיר ילדינו ומסור חיבוקים לכל המלאכים.
------------------------------
ראו גם:
