מכל מלמדיהם ומכל ילדינו  - השכלנו !

להלן פניה שקבלנו השבוע:

שמי עדנה נמדר, אני אמא של ילדה גיבורה ומיוחדת בשם שקד. שקד מתמודדת בגבורה עם תסמונת גנטית נדירה בשם ליי. היא משולבת בבית ספר ראשונים מכיתה א'. אולם בשנה וחצי האחרונות אינה מגיעה לבית הספר בשל התדרדרות במצבה הרפואי ורגישות למחלות. אני כותבת לכם, כי ברצוני לשתף במשהו מהטוב שאנחנו חווים מול צוות בית הספר והמתי,א וחשוב לנו שידעו על הדברים המרגשים שקורים בבית הספר.  מחנכת הכיתה של שקד, עינב אוחיון, כתבה פרק בספר "מכל מלמדיי" ובו היא כתבה על ההכלה של ביתנו. בעקבות כך, כתבתי את הטור הבא. אשמח אם יוכל להיות לו תהודה.

ואנחנו כמובן נתנו לנו את הבמה, במלואה !

אין ספק שכולנו, תלמידים, הורים ומורים, עומדים בפני שנה מאתגרת וזאת אחרי שכבר חלק מכוחותינו נשחקו בשנה הקודמת. אני חושבת שאחד מהחששות המרכזיים שלנו כהורים, זה האם הצוות החינוכי יצליח לראות את צרכי הילדים שלנו בתוך המערכת שנמצאת כעת בעומס רב. אני מזדהה עם החשש הזה. הוא מלווה אותנו לאור כל הדרך החינוכית כהורים של שקדי.

והנה, קורה משהו מרגש, שמזכיר לי שדברים טובים מאוד יכולים לקרות במערכת החינוך שלנו, כשזו נתקלת באתגר. ממש השבוע יצא לאור ספר מאת אלון פוטרמן, בשם "מכל מלמדי , מורות ומורים מעוררי השראה". עינב אוחיון המחנכת מעוררת ההשראה של שקד בכיתה א'-ב' וכיום רכזת הכלה ושילוב בבית הספר ראשונים, כתבה בו על שקדי! (תחת שם בדוי שרון). זה תזמון מדוייק בעיניי להוצאת הספר. ראשית כל, הדבר המובן מאליו-שילדינו יזכו להיפגש עם המורים שלהם, עם חבריהם, בבית הספר- כבר אינו מובן מאליו.

בתמונה שקד עם חבריה ויוני עפגין, מחנך הכיתה שלה שממשיך לשמור על קשר רצוף עימה. (תמונות נוספות בהמשך)

אם עוצרים רגע מהעיסוק בדאגות- המאוד מוצדקות- ניתן להכיר תודה על אוצר יקר ערך שיש לנו, בית הספר. בית הספר שמאפשר למידה, השתייכות לקבוצת חברים תחת הנהגת המורים והמורות שלנו. לא כל הילדים זוכים לכך. אני זוכרת אותנו , חוששים ודואגים בפתח כיתה א', האם מערכת החינוך 'הרגילה' תצליח להכיל את המיוחדות של שקד, ובוחרים באומץ להאמין. שאלות כמו כיצד הילדים יקבלו את שקדי, המיוחדת. את היותה איטית יותר בדיבור, איטית יותר בהליכה. האם המערכת הגדולה, תוכל להיות גמישה ונגישה עבור בתנו המיוחדת? האם יקבלו את הקצב האחר שלה ויכולותיה השונות ובכל זאת יאמינו בה ויראו גם את היכולות והאור שבה?

התשובה היא: כן. כן ענק. השנה וחצי ששקד הוכלה בכיתה של עינב, בבית ספר ראשונים בנס ציונה, היתה התקופה המאושרת בחייה. היו גם הרבה רגעים קשים בדרך, היו מאמצים בלתי פוסקים, אבל זה הצליח. שקד, היתה מאושרת. אני חושבת שגם לחברים שלה היה טוב מאוד להיות איתה. שקד תמיד נפרדה עם חיבוק ותמיד שאלה מה שלום כל אחד מהחברים בכיתה. יש בה המון אהבה לתת.

אני רואה בקמפיין של משרד החינוך, בראשותו של הרב שי פירון בשעתו,  "האחר הוא אני, אני שונה, אבל שווה" מסר חשוב מאוד למערכת החינוך וכל השותפים בה- מורים, תלמידים והורים. עינב המדהימה וכל צוות בית הספר התנהל כך עם שקד. האתגרים ששקד מתמודדת עימם הם רבים, ובכל זאת, היא שייכת, היא אהובה ורואים גם את האור שבה. היא שווה. כשחבריה לכיתה ראו זאת, אני מאמינה שהם חשו שגם להם מותר להיות עם אתגרים, ובכל זאת הם יהיו שייכים ואהובים. שווים.

היופי הזה התרחש בזכות המון רצון טוב, השקעה ושיתוף פעולה של אנשי צוות רבים, בבית הספר בניהולה של הגב' סיגלית שגב שמעון, במתי"א ר"ן המלווה מקצועית את הכלתה של שקד ובשיתוף עימנו ההורים.

התקשורת היתה פתוחה ומקדמת. גם בעת הקורונה. שקד שחוותה החמרה רפואית משמעותית לפני שנה וחצי, ואיננה הולכת לבית הספר, ממשיכה להיות בקשר עם עם יהונתן עפגין המחנך היקר שלה, קרן דיין מורת השילוב, עם כל צוות המורים, לקבל סרטונים מהילדים, להשתתף בשיעורים בוידאו, ובפגישות אינטימיות יותר בזום בהנחיית דבי ספלר, יועצת בית הספר. אין די מילים לתאר כמה זה משמעותי עבורה ועבורנו. הצורך להיות בקשר חברתי הוא בסיסי עבור כולנו, הצורך ללמוד ולגרות את החשיבה הוא צורך משותף לכולנו.

 בפתיחת השנה המאתגרת הזו, מאחלת לכולנו שנופתע לטובה. שתהיה שנה חינוכית מעוררת השראה, בתוך הנסיבות המורכבות ואולי אפילו כתוצאה מהן. שילדינו יחוו למידה משמעותית, שירגישו שהם נותנים ומקבלים אהבה וכבוד ושירגישו שווים. שהתקשורת ושיתוף הפעולה בין כולנו, בשטח ובדרגים הגבוהים, תאפשר התמודדות עם האתגרים העולים וחשיבה יצירתית על פתרונות.

השנה וחצי ששקד הוכלה בכיתה של עינב, בבית ספר ראשונים בנס ציונה, היתה התקופה המאושרת בחייה. היו גם הרבה רגעים קשים בדרך, היו מאמצים בלתי פוסקים, אבל זה הצליח.

 עוד בתמונות: 

 שקד עם עינב, שחינכה את שקד בכיתות א'- ב' וכיום היא רכזת השילוב בבית הספר. 

שקד עם חבריה ללימודים, בשעתו.