על חג הפסח ומטרותיו טורו של רב העיר נס ציונה הרה"ג אברהם צוריאל.

כתב הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ז ה" א) " מצות עשה של תורה לספר בנסים
ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר זכור את היום
הזה אשר יצאתם ממצרים... כמו שנאמר זכור את יום השבת, ומנין שבליל חמשה
עשר תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש מצה
ומרור מונחים לפניך... וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה משובח".

הרמב"ם הוסיף בספר המצוות שלו לבאר כשם ש את המצווה "זכור את יום השבת
לקדשו" מקיימים בשבת עצמה,  כך את המצווה "זכור את היום הזה אשר יצאתם
ממצרים" מקיימים ביום שבו יצאנו ממצרים בחמשה עשר בניסן.
מוסיף הרמב"ם להביא את דברי המשנה (פסחים קטז ) "בכל דור ודור חייב אדם
להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר (דברים ו
כ"ג)  "ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע
לאבותינו" ועל דבר זה צוה הקב"ה בתורה (דברים ה י"ד) "וזכרת כי עבד היית
בארץ מצרים" כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית".

כתב רבינו מנוח )בביאורו על הרמב"ם, מגדולי הראשונים שחי בצרפת מעט אחרי
הרמב"ם( "ובזכירה הזאת (של אמירת ההגדה)  תהיה יראת ה' על פניו תמיד
בראותו השגחת ה' שהיתה בישראל בצאתם ממצרים ולא יסור לבו ממנו יתברך
לעולם, ואם יצר לו זמנו מאוד, יבטח בה' מקוה ישראל מושיעו בעת צרה, וכמו
צרת גלות מצרים היתה סיבה להיטיב להם באחריתם, כן כל צרת הגלות הזה
הם סיבה לישראל להושיעם תשועת עולמים".

הימים שלפנינו, ההגדה של פסח, ליל הסדר, למעשה כל שבעת ימי חג הפסח
באים כדי לחזק את האמונה והביטחון כי אנו לומדים בהם ומהם שמתחילה
עבדים היינו לפרעה במצרים ולבסוף ויוציאנו ה' משם , למרות שהמצרים עינו
אותנו והרגו בנו, מאחר והיתה בנו תקווה ואמונה, נגאלנו ויצאנו מעבדות לחירות
ומשעבוד לגאולה. אמירת ההגדה בליל הסדר באה לתת חוסן תקוה ואמונה
בקרבנו ובכך בהכרח זה יביא לתשועת ישראל .

יהי רצון שנזכה כולנו לגאולה שלימה במקום הזה ובזמן הזה כדברי דוד המלך
שכתב את תפילתם של עולי הרגל שהתקבצו ובאו בחגים לירושלים והתפללו אל
המקום הזה )תהלים קכ"ב ז( "יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך" וכדברי
חכמים שהתפללו על הזמן הזה )ראש השנה י:( "בניסן נגאלו בניסן עתידים
להגאל".
חג חירות כשר שקט ושמח לתושבי עירנו ולכל בית ישראל