"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו  "פרשת צו" (שבת הגדול ) עם הרב דוד טימסית נס ציונה

"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו  "פרשת צו" (שבת הגדול )

בה אנו למדים על קרבן תודה, "אם על תודה יקריבנו..." קורבן תודה, היה נודב מי שנעשה לו נס, בכך היה מודה לקב"ה על שחילצו מן המצר שהיה נתון, אולם בקורבן תודה ישנה תוספת מיוחדת, על נודב הקורבן היה להביא עם הבהמה, ארבעים לחמים הנקראים "לחמי תודה", כל עשרה לחמים היו מסוג שונה, ארבעה לחמים (אחד מכל סוג) היו ניתנים לכהן, ושאר הלחמים היו נאכלים ע"י בעל הקורבן.

איך אדם אחד יכול לאכול שלושים ושישה לחמים שזה חוץ מבשר הקורבן שהיה נאכל על ידו? התשובה היא שזה רצון התורה שהמקריב יביא את משפחתו ורעיו ויערוך איתם 'סעודת הודיה', בה הוא יספר לכל המסובים את פרטי הנס שארע לו, כך הוא יקיים את חובת 'הכרת הטוב' בפומבי, אבל בואו נלך עוד צעד קדימה ונשאל וכי הקב"ה צריך שנאשר את העובדה שהוא הפודה אותנו מכל צר ומחיה אותנו בכל רגע? מהי בעצם המטרה ב'להכיר טובה' למי שהטיב עימנו?

אלא הרעיון הוא שכאשר בעל הנס מספר את סיפורו במעמד שיש בו שומעים רבים, מטבע הדברים מתעורר שיח בנושא, שבו מאירים נקודות שונות במהלך הנס שלא ניתן להם שימת לב, ובנוסף השומעים מוסיפים את סיפוריהם האישי כיצד גם הם נושעו בתקופות שונות, כך שמתוך הדברים הנאמרים אנו מתוודעים אל הקב"ה, לומדים את דרכי פעולתו, כיצד הוא מסובב את הסיבות וממילא מעשירים את תודעתנו בהוויתו ובתוך כך הוא הופך להיות משמעותי יותר בליבנו, ניתן לומר, שכגודל הכרתנו את בורא העולם - כך רמת הקשר שלנו איתו גבוהה יותר, זו המטרה הנעלה ב'הכרת הטוב' מעבר להבעת התודה, להכיר את המטיב איתי, כדי שהקשר שלי אליו יהיה על בסיס רחב יותר.

ככל שתהיה לנו יותר אינפורמציה על בן הזוג שלנו ועל מהלך חייו, כך ה'מקום' שהוא יתפוס לנו בלב יהיה משמעותי יותר, המבט שלנו אליו יהיה בעל מימד רחב יותר והקשר בינינו ירחיב ויעמיק. ידיעה כמו מה היא 'חווית הילדות', שהטביעה חותמה יותר מכל על בן הזוג שלי, או מי היא הדמות שהשפיעה יותר מכל על בן הזוג, אינם פרטים שהם נחלת העבר ו'לכאורה' אין להם קשר מעשי לחיים השגרתיים היום, אלא הם ידיעות שיש להן השפעה ניכרת בהבנה מה עובר על בן הזוג בסיטואציות מסויימות וכך גם ביכולת שלי להכילו ,כאשר האישה יודעת שבעלה גדל אצל זוג הורים שהבעות של חיבה ביניהם היו "בל יראה ובל ימצא", יקל בעיניה להבין כי לא חוסר אהבתו של בעלה אליה מונע ממנו לתת לה ביטויים של חיבה, אלא קושי אמיתי להביע דבר שהיה "זר ומיותר" במשך שנות ילדותו.!!!(נכנסים אנו היום לשבת מיוחדת "שבת הגדול" על שם ה"נס הגדול" שהיה לאבותינו במצריים עם ישראל כולו זקוקים לנס בעת הזאת יהי רצון שנזכה)

 "ליל הסדר" 

חג הפסח כבר באופק, אוטוטו הוא פורס כנפיו, ובעוד מספר שעות נזכה להסֵב כבני מלכים סביב שולחן ארוֹך וערוּך. כמובן שביתנו נקי ומצוחצח, אין בו שמץ של חמץ ואפילו לא גרגיר אבק, והניקיון בולט מכל פינה.

אין ספק, עבדנו קשה!!! ניקינו וקרצפנו שטפנו הזענו עמלנו ויגענו במשך ימים רבים ולילות ארוכים, הדרנו שינה מעיננו ותנומה מעפעפנו, השקענו כוחות גוף ונפש מרובים, והכל לכבוד מלך המלכים - אשר ציווה אותנו בתורתו הקדושה על "איסור חמץ". כבנים מסורים ואוהבים קיימנו את מצוותיו, והשקענו על כך את תמצית כוחנו וממוננו ונשמתנו ונשימתנו.

נכון שזה נפלא? אין ספק! ברור שפועלינו הכביר עושה רעש בעולמות העליונים, וכפי שמובא בספרים הקדושים שמי שמזיע על המצוות ומתאמץ לעשות נחת רוח לבורא עולם, "הזיעה" הזאת מאוד חביבה בשמים, ובכוחה למחוק עוונות ולמתק גזירות.
 

לכבוד מאורע שיגרתי כמו "יום הולדת", משקיעים רק מספר דקות פלוס מע"מ. מכינים שקיות ממתקים, מייצרים איזה כתר משארית של בריסטול, מלבישים את חתן המאורע בגדי שבת וחג, ובזה תמו ההכנות.

בשביל מאורע יותר רציני כמו "בר מצווה", משקיעים קצת יותר. מכינים תפילין, חליפה וכובע, דרשה, עלייה לתורה, סעודת מצווה...

ובשביל מאורע גדול כמו "נישואין", משקיעים עוד יותר. אירוסין, שמלת כלה, חתונה, שבע ברכות, דירה למגורים, רהיטים... ככל שהמאורע גדול יותר, כך ההשקעה עבורו גדולה ורבה יותר.

כעת בואו חשבון: חג הפסח הוא החג עם הכי הרבה הכנות. מקרצפים כל פינה, מנקים או מחליפים את מערכת הכלים, משנים את מלאי המזון, את סוג הלחם, את צורת האכילה (בהסיבה), בחג הזה קוראים הגדה מיוחדת, משקיעים בליל הסדר שעות רבות - והמהדרים מאריכים ומפליגים אחרי חצות לילה, טורחים להכין מצות מהודרות, בזמן בית המקדש היה גם קורבן מיוחד שצריך לצלותו על האש ולהכינו לליל החג, אין ספק שעל החג הזה טורחים ומשקיעים "הרבה".

והחשבון מחייב שאם חג הפסח דורש מאיתנו השקעה כל כך רבה, סימן שימיו מבורכים ומיוחדים מאוד - ואגור בתוכם מטען רוחני עצום, ומשום כך נדרשת ממנו מסירות נפש בריבוי ההכנות לחג, כדי להכשיר את עצמנו למפגש עם המִטְעַן הרוחני הגדול שנקרא "פסח".

"יהי רצון שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים"
ונזכה כל אחד לגאולה ואמונה  מתוך אהבה ושמחה אמן
 

הדלקת נרות שבת 18:36
צאת השבת 19:36
(בצאת השבת מיד נכנס חג הפסח)

 שבת שלום וחג פסח כשר ושמח  
 הרב דוד טימסית נס ציונה