קבלו מדור חדש העוסק ב"פרשת השבוע" - מדורו של מוטי קליינמן.
[email protected]
16.10.25 / 12:31
מוטי קליינמן הינו דמות מוכרת בנס ציונה, עוד מימיו כמפקד המשא"ז בעיר.
הוא איננו מהמזוהים כ"דתיים" אך רואה עצמו כמחובר עמוקות למסורת ולארון הספרים היהודי.
לאחרונה החל לכתוב פוסט שבועי על תובנותיו מ"פרשת השבוע".
לבקשתנו, הטור יופיע גם אצלנו, מדי שבת בשבתה ואין פרשה ראויה לפתוח בה יותר מ"בראשית" אותה יקראו השבת בבתי הכנסת
על כוחן של מילים.
פרשת בראשית מתארת מילים שבראו עולם.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר"
(בראשית א', ג')
רש"י מדגיש כי כל מעשה הבריאה נעשה על ידי אמירה, דבר המבליט את עליונות כוח הדיבור האלוהי, ולא את הכוח הפיזי.
הרמב"ן רואה ב”ויאמר” ביטוי לכוח הרצון והתבונה – "האמירה" היא פעולה תודעתית-רוחנית שמעצבת מציאות.
הרב שמשון רפאל הירש כותב, כי הדיבור האלוהי אינו רק תקשורת, אלא פעולה יוצרת, ולכן, גם לדיבור האנושי יש פוטנציאל בונה או מחריב.
כוחו של האדם לברוא עולמות, או להרוס אותם, מצוי בלשונו.
בעידן של רשתות חברתיות, פייק ניוז, הסתה או שיימינג, מילים כבר מזמן לא "רק מילים". הן עושות, משפיעות, פוגעות, או מרפאות.
זהו שיעור אוניברסלי מפרשת בראשית: השפה איננה רק כלי ביטוי, אלא כוח מוסרי ויצירתי מהותי.
מרק טוויין אמר,
שהמילה הנכונה יכולה להיות יעילה, אבל אף מילה מעולם לא הייתה יעילה כמו שתיקה שמגיעה בזמן הנכון.
"כתיבה היא קלה. כל מה שצריך לעשות זה למחוק את המילים הלא נכונות."
צ’רצ’יל אמר,
"אנחנו אדונים למילים שלא נאמרו, ועבדים לאלו שיצאו מפינו."
בשוב חטופינו, בואו נתחיל מבראשית, נשכיל לבחור מילים נכונות, ולמחוק את המיותרות.
שבת שלום חברים.
