"קזבלן" כולם מכירים, אבל ״כנר בלהלהלנד" ? ראו את ההפתעה שהעלתה מגמת התיאטרון ב"גולדה,
30.05.24 / 20:44
למרות השנה המאתגרת, הצליחה המגמה להעלות של הפקות יוצאות מן הכלל: ההורים, המורים והחברים של השחקנים, אשר הגיעו לצפות בערב הריעו במחיאות כפיים סוערות
מגמת התיאטרון של תיכון גולדה העלתה שתי הפקות בגרות מרשימות
במגמת תיאטרון בתיכון גולדה לא נחים לרגע. גם בשנה מאתגרת כמו זו, הצליחה מגמת התיאטרון משכבת י"ב להעלות שתי הפקות בגרות יוצאות מן הכלל: "קזבלן" ו-״כנר בלהלהלנד" בהנחיית רכזת המגמה יוליה טגיל.
"קזבלן" הידוע והמוכר, הפעם הוצג לא כמחזמר, אלא כדרמה קומית לכל דבר, כאשר במרכז הסיפור הרומנטי של קזבלן - הילד הרע של השכונה (בגילומו של אימרי גץ) ורחל העדינה, "הבת של השכן" הקלאסית (בגילומה של שני אלבוים) על רקע הקשיים של תושבי שיכון רעוע ביפו. את ההצגה ביימה אלמוג חיון תלמידת המגמה, המשתתפים הנוספים: רואי כלסי, אורי גלאם, טל שייבין, ירין פלאצ'י ושירה סימון, בתפקידי אורח עמית פייבל ועומר הנדלר. השירים מהמחזמר נשארו כרקע, כדי לתת לקהל להנות מרגעי הנוסטלגיה.
"כנר בלהלהלנד" לעומת זו, היא יצירה חדשה המורכבת מסצנות של המחזה "כנר על הגג", קטעים מסרט "להלהלנד" ומונולוג מהמחזה "משוגעת" של יעל רונן. את המחזה ערכה וביימה תלמידת המגמה ליא בן דיין. זהו סיפורם של שני אמנים, המנסים להצליח בעולם הבידור. ההצגה מעבירה את מאחורי הקלעים של התיאטרון: מתחים בין השחקנים בחזרות, אודישנים, התמודדות עם לחצים לקראת הפרמיירה ואת החיים של בני הזוג המנסים להישאר יחד תוך כדי רדיפה אחרי חלום ההצלחה. בהצגה משתתפים: ליא בן דיין, עומר הנדלר, אלמוג פרי, הילה בן שושן, עמית פייבל ומיה צ'וי.
מדובר בהתמודדות ייחודית עם הקלאסיקות הגדולות. העלילות המוכרות נוגעות ללב עוד יותר בביצוע ייחודי של בני הדור הצעיר. ההורים, המורים והחברים של השחקנים, אשר הגיעו לצפות בערב הריעו במחיאות כפיים סוערות בסוף ההפקות, העניקו זרי פרחים והצטלמו עם מסיימי המגמה. בסוף הערב חולקו תעודות הוקרה למצטייני המגמה.
בשנה מאתגרת זו, (פרט לזוועות ה-7 באוקטובר ולאחריהן, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, יוליה, רכזת המגמה, נישאה וילדה והגיעה לעבוד גם בזמן חופשת הלידה...) נשימת הרווחה הייתה גדולה במיוחד למראה התוצרים המרשימים: "לא האמנתי שזה יקרה" אמרה אחת האמהות, "קרה כאן נס".
כמו שנאמר בסרט "שייקספיר מאוהב": "בסופו של דבר בהצגה הכל מסתדר. איך? אני לא יודע, זאת תעלומה".
