רב העיר הרב אברהם צוריאל שליט"א מגיש: דבר תורה לחג שמחת תורה
15.10.22 / 19:43
אומר: בכל תפוצות עם ישראל קיימו וקבלו על עצמם לחוג עם ספרי התורה בחג זה
כמנהג וותיקים כי השמחה עם התורה מסמלת את האחדות בעם כבשעת
נתינתה בהר סיני שחנו למרגלות הר סיני כאיש אחד בלב אחד.
בתורה כתוב "שלש רגלים תחוג לי בשנה" לכל חג יש הגדרה ברורה בתורה על
משמעות החג: חג המצות חג השבועות וחג הסוכות, חג זה של שמחת תורה
מוגדר בתורה ביום השמיני עצרת תהיה לכם ואינו מוזכר כחג שמחת התורה,
אף בתקופות מאוחרות יותר במשנה ובתלמוד (בבלי וירושלמי) מוגדר היום
השמיני של סוכות כיום חג בפני עצמו ואינו קשור לחג הסוכות ( בסוכות תשבו
שבעת ימים וביום השמיני זהו חג נפרד שבו אין להיות בסוכה) מכל מקום אינו
מוזכר כחג של שמחת תורה.
רק לפני כאלף שנים הוזכר חג זה לראשונה כשמחת תורה ע"י רבי יצחק אבן
גיאות ( חי בספרד ונולד בתקופת סיום הגאונים ותחילת הראשונים בשנת
1038 ) שכתב "רגילים ביום זה הואיל ובו מסיימים את התורה בקריאת פרשת
השבוע לעשות כמה קילוסים והידורים לספר תורה ואומרים כמה דברי שבח
והודאות לכבוד ספרי התורה וכמה מיני שבחות ושמחות רגילים לעשות בו
ונתכנה שמחת תורה". גם הרמ"א בשולחן ערוך )תרס"ט( כתב "וקורין
יום טוב האחרון שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של
תורה".
כמו כן מצאנו מקור נוסף לכך בספר הזוהר ]שיש חילוקי דעות על תקופת
כתיבתו[ )פנחס רנו ב:( "ונוהגים למעבד )לעשות( ישראל עמה חדוה ואתקריאת
)ונקרא( שמחת תורה ומעטרין לספר תורה בכתר דיליה".
כמו כן מנהג ההקפות לא כתוב בשולחן ערוך אבל הראשונים הזכירו זאת וכן
ציין הרמ"א "נוהגים במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל
ספרי התורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות וכל מקום לפי מנהגו".
בהמשך נקבע המנהג לשבע הקפות זכר לבית המקדש שבו היו מקיפים בלולב
וארבעת המינים שבע הקפות.
בכל תפוצות עם ישראל קיימו וקבלו על עצמם לחוג עם ספרי התורה בחג זה
כמנהג וותיקים כי השמחה עם התורה מסמלת את האחדות בעם כבשעת
נתינתה בהר סיני שחנו למרגלות הר סיני כאיש אחד בלב אחד , כשם שהם היו
בקבלת התורה מאוחדים ואוהבים זה את זה, כך אנו שואפים להגיע בסיום
התורה בשמחת התורה לדרגה ולמעלה הזאת כבהר סיני , האחדות חשובה כדי
לבטא את רחשי ליבנו שהתורה שייכת לכל עם ישראל וזוכרים אנו את שבועת
העם בכניסתם לארץ ישראל שכל ישראל ערבים זה בזה )כפי שקראנו רק
באחרונה בפרשת אתם נצבים "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו" (.
רבים מחכמי ישראל מוסיפים שהקב"ה בחן אותנו בימים הנוראים בראש השנה
באכילה ותפילה, ביום הכיפורים בצום ובתפילה, כעת בשמחה ובתורה שזו
הדרך המעולה והגבוהה ביותר בעבודת ה' ) "עבדו את ה' בשמחה"(, עלינו
לשמוח לשיר ולרקוד עם התורה שהיא שמרה על עם ישראל בכל הגלויות
שבזכותה לא התבוללו והיא שעמדה לאבותינו ולנו, והיא מביאה לערכים
הנפלאים של ערכי התורה ומקיימי ה, השמחים בשמחת התורה מבטאים
בשמחתם ובהקפות את כלל עם ישראל שבאנו לחסות תחת כנפי התורה.
בתקופה האחרונה הוסיפו כאן בארץ ישראל מנהג "הקפות שניות" לבטא את
החיבה והאהבה לתורה שקשה לסיים בצאת החג אלא מוסיפים עוד קצת אף
במוצאי החג.
יש שהסבירו, מאחר ובחוץ לארץ היהודים חוגגים יום טוב שני של גלויות לא
ייתכן שכאן בארץ יישארו אדישים לכך, התורה שלהם ושלנו זו אותה התורה,
שמחתם שמחתנו , אנו יוצאים להקפות שניות לחוצות רחוב לרקוד ברוב עם
ולהזדהות עם כלל העם היהודי השמח ורוקד עם התורה בחו"ל.
בתורה שבעל פה למדנו שניתן לחיות עם חילוקי דעות בהבנת התורה כמו בית
שמאי ובית הלל אך לדעת לחיות באהבה ובכבוד בין בעלי המחלוקת )כדברי
המשנה ביבמות שלמרות חילוקי הדעות בין בית שמאי לבית הלל, אהבה
ואחווה היתה ביניהם(.
נתפלל ונשתדל שייתן הקב"ה בליבנו אהבתו ויראתו
שלמרות שאנחנו בתקופת בחירות ויש חילוקי דעות שצפים ועולים, נהיה
שמחים ומאוחדים כרצון ה' וככתוב בתורה ובכך חג שמחת תורה ההקפות
והריקודים יביאו לאחדות כל חלקי עם ישראל כאחד.
חג שמח ומאחד לתושבי העיר ולכל בית ישראל
