רב העיר נס ציונה הרב אברהם צוריאל בדבר תורה לערב ראש השנה תשפ"ב
06.09.21 / 08:48
מדבריו:
מה שאבינו שבשמים מבקש מבניו ובנותיו, לפני שנבוא אליו לדין שנקדים להסדיר
אצלנו את העניינים שבין אדם לחברו לסלוח ולמחול לעוולות שעשו נגדנו או דברו
עלינו , כי אם אנו נעשה כן בבין אדם לחברו, בטוחים אנו שהיושב במרומים רואה
איך אנו מוותרים במה שתלוי בנו אף הוא ינהג בנו מידה כנגד מידה, ימחל ויסלח
לנו על חטאי בין אדם למקום כשנבוא להתפייס בתפילה ובהחלטות נכונות
וברוכות, תעלה תפילתנו לרצון לפני אדון כל.
ראש השנה תשפ"ב
בספר התורה מוגדר ראש השנה כיום תרועה ])במדבר כ"ט 1" )ובחדש השביעי
באחד לחודש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה
לכם"[ ולא כיום תשובה ודין, בפועל רוב עיסוקנו ביום זה בתפילה ותשובה, ביאר
זאת הרמב"ן )ויקרא כ"ג 24 )שהתורה רומזת לכך בתקיעת השופר כי מטרת
התקיעה לעורר אותנו ו את רחמי שמים ביום הדין "כאשר זה נודע בישראל מפי
הנביאים ואבות הקדושים".
יום זה הוא כידוע "היום הרת עולם" )יום בריאת העולם/האדם( ואחת בשנה בכל
שנה בראש השנה כולנו עומדים לדין על עתידנו בהתאם למה שעבר עלינו.
עוד מימי התנאים אנו לומדים זאת במפורש )במשנה ובתוספתא מסכת ראש
השנה כתוב( "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" )כמו במסדר(,
"הכל נידונים בראש השנה", ובתלמוד בבלי )ראש השנה טז:( "שלשה ספרים
נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים, אחד של צדיקים גמורים, אחד
של בינונים".
מאידך, ראש השנה הוא יום טוב ומוגדר כיום חג ככתוב )תהלים פ"א( "תקעו
בחדש שופר בכסה ליום חגנו".
תמוה הדבר כיצד נחמיה מעולי הגולה כתב על ראש השנה )נחמיה ח( "ויאמר
להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים... כי קדוש היום לה' ואל תעצבו כי חדות
ה' היא מעוזכם", איך אפשר לשמוח ביום דין שהחיים בריאותם ואיכותם תלויים
מנגד ?
התשובה לכך נמצא בדברי תלמוד ירושלמי )תחילת מסכת ראש השנה( "בנוהג
שבעולם אדם יודע שיש לו דין, לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל שער שאינו
יודע איך דינו עולה, אבל ישראל אינם כן אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים
ומגלחים שערם ואוכלים ושותים שיודעים שהקב"ה יעשה להם נס", זה המיוחד
בראש השנה שאנו פונים לשופט כל הארץ בתפילה "אבינו מלכנו" לפני הכל הוא
אבינו הוא מלכנו ולכן אנו בטוחים ש הוא מושיענו ויגאלנו כאב החס על בניו ולכן
מצד אחד דין ומאידך חג כבן הנדון אצל אביו וסומך על אביו.
מה שאבינו שבשמים מבקש מבניו ובנותיו, לפני שנבוא אליו לדין שנקדים להסדיר
אצלנו את העניינים שבין אדם לחברו לסלוח ולמחול לעוולות שעשו נגדנו או דברו
עלינו , כי אם אנו נעשה כן בבין אדם לחברו, בטוחים אנו שהיושב במרומים רואה
איך אנו מוותרים במה שתלוי בנו אף הוא ינהג בנו מידה כנגד מידה, ימחל ויסלח
לנו על חטאי בין אדם למקום כש נבוא להתפייס בתפילה ובהחלטות נכונות
וברוכות, תעלה תפילתנו לרצון לפני אדון כל.
שנה טובה בריאה ומבורכת לתושבי עירנו ו כל בית ישראל
