רב העיר נס ציונה, הרב צוריאל בדבר תורה לכבוד חג שמחת תורה
06.10.23 / 13:07
יש לזכור בחגיגות סיום התורה שהתורה מסמלת את האחדות בעם, כאשר עם ישראל בצאתם ממצרים באו להר סיני היו כאיש אחד בלב אחד לקבל את התורה, לדעת חז"ל האחדות היתה תנאי הכרחי לקבלת התורה .
בתורה שבכתב לא מוזכר כלל "חג שמחת תורה" אף לא בתורה שבעל פה במשנה ובתלמוד, יום זה מוגדר בתורה "ביום השמיני עצרת תהיה לכם" כלומר הוא חג שמיני עצרת אך לא מוזכר שמחת תורה. אף הגדרת יום זה כחג אינו ברור ומוסכם ונחלקו בו הפוסקים האם בתפילת שמונה עשרה יש להזכיר את יום שמיני עצרת או לציין "שמיני עצרת החג הזה" כי בתורה הוא לא מוזכר כחג.
רק לפני כ800 900 שנה בתקופת הראשונים התחילו להתייחס ליום זה בהיבט נוסף של חג שמחת התורה כי בו חל סיום קריאת התורה בציבור.
במסורת הירושלמית ידוע שהיו מסיימים את התורה אחת לשלוש שנים ומחצה לעומת המסורת הבבלית שבה היו מסיימים את התורה בקריאתה בציבור אחת לשנה ביום זה שמיני עצרת ולכן פשטה ההוראה והנוהג כמסורת בבל ושמיני עצרת התקבל כחג שמחת התורה.
יש לזכור בחגיגות סיום התורה שהתורה מסמלת את האחדות בעם, כאשר עם ישראל בצאתם ממצרים באו להר סיני היו כאיש אחד בלב אחד לקבל את התורה, לדעת חז"ל האחדות היתה תנאי הכרחי לקבלת התורה כי על אף שיש פסוקים ומצוות שניתן לפרשם בכמה פנים ואופנים שנראים לעיתים כסותרים אולם האמונה היא שכל הדרכים והשיטות שוות בעבודת ה' אין בעיה בחילוקי דיעות בפרטים אם הכלל הגדול של משה אמת ותורתו אמת נטוע בלב כולם.
בחג הסוכות התפללנו "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" יש מפרשים שצריך לכך פניה וסיוע מלמעלה כדי שנחוש וננהג כאחים שכולנו תחת סוכה אחת כדברי חז"ל "כל ישראל ראויים לישב תחת סוכה אחת" במשפחה גדולה יש הרבה אנשים עם מגוון דעות אך כולם תחת קורת גג / סכך אחד ואף לעיתים חילוקי הדעות מעשירים ומחכימים זה את זה ובלבד שזה נעשה בכבוד ולא במחלוקת.
זה הסיפור האמיתי של חג הסוכות וחג שמחת התורה הצמודים זה לזה כדי שנצא מהימים הנוראים לימים של הבנת האחדות ימים של סוכה ושמחת התורה כדברי דוד המלך ה' עוז לעמו יתן (זה התורה) וממילא ע"י התורה ומצוות הסוכה ושמחת התורה ה' יברך את עמו בשלום.
"נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה".
