פרשת השבוע "משפטים" המכונה גם "שבת שקלים" עם  הרב דוד טימסית

$(function(){})

"לקראת שבת לכו ונלכה" השבוע בפרשתנו פרשת "משפטים" המכונה גם " שבת שקלים" עם  הרב דוד טימסית. זמני כניסת השבת ויציאת השבת הקרובה א' אדר ה'תשפ"א (13/2/2021)

פרטי

"לקראת שבת לכו ונלכה"  השבוע בפרשתנו פרשת "משפטים" המכונה " שבת שקלים"

כשחל ראש חודש אדר בשבת (כמו השנה) מוציאין שלשה ספרים. בראשון קורין ששה עולים את פרשת פקודי. בשני, קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת, עד "ונסכו", והמפטיר קורא בשלישי בפרשת "כי תשא"

מה זה 'שבת שקלים'? מה עושים בה? והאם היא רלוונטית שקוראים בבית

"זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'".
הציווי הוא לתת מטבע של חצי מהשקל המקראי, מטבע מכסף שבתקופת התלמוד הוא הוערך בקרוב לשניים וחצי אחוזים ממשכורתו של פועל ממוצע.

את מחצית השקל היו נותנים פעם אחת בשנה, במהלך חודש אדר.
חכמי התלמוד ופרשני המקרא הסבירו הסברים רבים בטעמה של המצווה, ומדוע ציווה הקדוש ברוך הוא לתת דווקא מטבע של מחצית, ולא מטבע המסמל ערך של משהו שלם?

אחד ההסברים הוא שהקדוש ברוך הוא רצה שכל יהודי ירגיש שהוא שווה רק 'חצי', וכדי להשלים את החצי הזה עליו להשתתף עם שאר בני ישראל, ורק כשאנחנו באחדות אנחנו זוכים לשלמות.

בגלל שהציווי לתת את מחצית השקל הוא בחודש אדר, קבעו חכמי התלמוד שבכל בית כנסת ברחבי העולם, יקראו מדי שנה, בשבת שלפני ראש חודש אדר, את הפרשה העוסקת בציווי זה, וכך יזכרו כולם להכין את הכסף – מחצית השקל עבור כל אחד מבני משפחתם.

מאוחר יותר הגיעו שליחי בית הדין הגדול שבירושלים לכל עיר ועיר, והיו אוספים ומקבצים את הכסף מידי הציבור.
עם הכסף הזה קנו את הבהמות לקרבנות הציבור: קרבן התמיד שהיו מקריבים בבית המקדש מדי בוקר וערב, וכן קרבנות ה'מוספים' שהיו מקריבים בשבתות, בראשי החודשים ובחגי ישראל.

הרעיון הוא שהקרבנות הללו נקנו במשותף על ידי כל עם ישראל, וכך כל אחד מהקרבנות הללו ייצג כל יהודי ויהודי, שהיה לו חלק בהקרבת הקרבן בבית המקדש.

גם בימינו, כשבית המקדש אינו קיים ואנחנו לא חייבים לתת מחצית השקל מדי שנה, אנחנו עדיין קוראים בבית הכנסת את 'פרשת שקלים', כדי שכאשר ייבנה בית המקדש נדע על ההלכה הזאת וניתן את מחצית השקל,

לכן מנהג זה נקרא 'זכר למחצית השקל', כי הוא אינו מצוה מהתורה כאמור, אלא רק מנהג שאנחנו נוהגים כדי לזכור את אותה מצוה חשובה ויקרה שאפשרה לכל יהודי להיות שותף להקרבת הקרבנות בבית המקדש.


ובמיוחד בתקופה מאתגרת זו כמה אחדות עם ישראל חשובה דווקא בזמן הזה!!!

ופרשתנו ״פרשת משפטים״

"כי תקנה עבד עברי..." העסקת עבד עברי,מחייבת את המעסיק לדאוג לכך שתהיה סביבת עבודה מרשימה עבור העבד "כי טוב לו עימך, שלא תהיה אתה אוכל פת נקייה והעבד אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והעבד שותה יין חדש, אתה יושן על גבי מוכין והעבד על גבי התבן..."יתרה מכך, כאשר יש למעביד רק כרית אחת,עליו לתת את הכרית לשימוש העבד.

הנה יש לנו כאן מודל נהדר של אדם שמסופקים לו כל צרכיו,באופן ממושך לכול תקופת העבדות, כך שמהבחינה הכלכלית הוא יכול להיות הכי רגוע בעולם, ועם כל זאת אף אחד מאיתנו אינו מוכן להתחלף איתו, מפני שהוא 'עבד' פשוטו כמשמעו, אין לו את חירות הנפש, אין עיתותיו בידו, אחרים קובעים לו מה יעשה וכיצד יעשה!!כך גם בחיי היום יום ובחיי הנישואין, יש לא מעט אנשים שלא מבינים איפה הבעיה, הרי בסך הכול הבית מתפקד, המקרר מלא, כל אחד מבצע את משימותיו על הצד הטוב ביותר,אז על מה יש כבר להתלונן?!

ובכן כפי שהסברנו אדם יכול לקבל את כל צרכיו הגשמיים ועדיין להרגיש עבד!!!!!הבא נכיר ברגשות השני ונטה תמיד אוזן קשבת בכדי שירגיש בטוח ב״קן המשפחתי״,ונזכה לחיים מאושרים אמן!!

הדלקת נרות שבת נס ציונה  17:04
צאת השבת נס ציונה 18:00


 שבת שלום ומבורך וראש חודש אדר שמח
 הרב דוד טימסית
 נס ציונה 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה