שומרת אחותי: אירוע ההנצחה לזכרה של שירה כהן ז"ל ייערך ב-14.9 בהיכל התרבות

מאת: אסף ניצן. פורסם במקור בעיתון "כל נס ציונה"

הצורך להנציח אנשים קרובים קיים אצל כל אחד מאיתנו, אך מעטים הם האנשים שמבצעים פעולות ממשיות כדי להגשים את החלום. לרוית דואק, בת 45 מנס ציונה, הייתה אחות קטנה. האחות, שירה שמה, נפטרה לפני 23 שנים, בגיל 9 בלבד. למרות פער הגילאים הגדול ביניהם, והעובדה שעברו כל כך הרבה שנים, רוית החליטה להנציח את שמה של אחותה ויהי מה. הסיפור הנהדר של רוית מתחיל עם הצטרפותה למעגל נשים ומסתיים במופע התרמה למען אחותה, שייערך בקרוב בעיר. כל התרומות מיועדות לבניית חדר משחקים בביה"ח קפלן, שם אושפזה שירה בזמנו, כך שרוית מתכננת סגירת מעגל מרגשת. רוית מספרת על שירה והקשר שלהן, והרעיון מאחורי אירוע ההתרמה.

רוית, ספרי לנו על שירה...

"שירה כהן אחותי נולדה בשנת 1990, לאחר שההורים שלנו חיכו הרבה זמן לילד שלישי. אני הייתי בת 13 ויש לי אח שגדול ממני ב-3 שנים. שירה הייתה בת זקונים בהפרש גדול, ולמרות זאת, הייתה התרגשות גדולה כשגילינו שתגיע לנו אחות. שירה נולדה ובגיל שנתיים וחצי היא התלוננה על קשיי נשימה. לקחנו אותה לרופא, ולבסוף, גילינו שיש לה גידול בריאה. במשך שנה וחצי היא נלחמה ולבסוף, יצאה מזה. בגיל 4 זה חזר לה, אחרי שהיא התלוננה על כאבים ביד. ואז, קצת לפני גיל 9 היא נפטרה".

איך היה הקשר שלכן?

"הקשר בינינו היה קרוב מאוד, ומיד לאחר שהיא נפטרה, הבטחתי לעצמי שאמצא דרך להנציח אותה. היה לנו קשר חזק, היא הייתה עושה כל מה שאני עושה. היא דאגה לי כל הזמן. בתקופות שלא עבדתי, היא הייתה לוקחת מסבתא שלי כסף שאוכל לבזבז. היא הייתה רואה אותי במקום הראשון. היינו באותו חדר והיה לה חוש הומור מפותח, יום אחד היא שמה מסכה של איש זקן ונשכבה במיטה שלי כשהיא מכוסה. נבהלתי מאוד, אבל צחקנו המון. כשבעלי היה בחו"ל, היא הייתה סופרת איתי את הימים עד שהוא חוזר. היא עברה איתי המון דברים למרות שהיא הייתה פה רק 9 שנים. הייתה בינינו אהבה גדולה, ואפילו העובדת הסוציאלית שליוותה אותנו אמרה שהיא אף פעם לא ראתה כזו אהבה בין שתי אחיות, ולה יש אחות תאומה. היה חשוב לה שאני אחייך ואהיה שמחה ואני אפילו מאמינה שהבן שלי, שחוגג יום הולדת יומיים אחריה, הגיע בסמיכות אליה לא במקרה".

איך התחיל הרעיון של ערב ההתרמה?

"לפני כמה שנים הצטרפתי למעגל נשים רחובות – נס ציונה. זה מעגל של נשים שמתנדבות למען הקהילה, מתנדבות למען נוער וילדים בסיכון, נשים מוכות, קשישים, נזקקים ועוד ועושות כל שניתן על מנת לדאוג לאותן אוכלוסיות חלשות. בין היתר, הקמנו את בית ההכשרה בבית ספר לוטם (בית ספר אזורי לילדים על הרצף האוטיסטי), אנחנו עושות פעילויות לילדים ועוד הרבה פעילויות אחרות כמו גם מתרימות עבורם לפי צרכים שמועברים אלינו על ידי מנהלות בתים/מעונים והארגונים בהם הם נמצאים. זה התנדבות נטו שהיא מספקת מאוד. בכל שנה אנחנו עושות פרויקט אחד גדול למען מטרה מסוימת, ופתאום הייתה לי הארה - למה לא להנציח את אחותי בפרויקט ולעשות טוב למען אחרים".

למה זה נראה לך מתאים לעבוד עם ביה"ח קפלן?

"אחותי אהבה לעשות לאחרים טוב ורציתי משהו שקשור לעשיית טוב. בחלק מהזמן, אחותי הייתה מאושפזת בקפלן, וגם הבן שלי היה מאושפז שם תקופה מסוימת, וראיתי שחסרה תעסוקה לילדים אחר הצהריים. פנינו לביה"ח קפלן, דיברתי עם פרופסור צונג שאחראי על בניין אשפוז ילדים. הם התלהבו מהרעיון, ואמרנו שזה יהיה חדר שיוקם לזכרה של שירה".

איך התקדמתם?

"בשביל לקיים את המופע הייתי צריכה אומנים, וישראל קטורזה היה אחד האומנים שהיה איתנו בקשר כששירה הייתה חולה. הוא לקח אותה לסטנד אפ, היה מתקשר לשאול לשלומה. פניתי לישראל ואמרתי לו שאני מגשימה חלום מלפני 20 שנה עם מופע התרמה, ואשמח אם הוא יוכל להופיע. הוא אמר בפשטות: 'כל מה שתרצי אני איתך' וזה מאוד ריגש אותי. בנוסף, הגעתי גם לזמר אדם, שכיום הוא מופיע עם מייקל מהיי פייב ורון מפורטרט. הם אמרו שהם מסכימים. פנינו להיכל התרבות, ומשם הדרך למופע ב-14.9 הייתה קצרה. אני מקווה שנוכל לארגן מספיק כסף כדי לבנות חדר מרשים בקפלן ושאנשים יגיעו למרות בעיית הקורונה".

לא כולם היו פועלים כמוך להנצחה בצורה אקטיבית, איך את מסבירה את זה?

"אני החלטתי שכולם ידעו מי זו שירה. אני לא בנאדם שמוותר בקלות. אמרתי שאני חייבת לעשות משהו, כי היא הייתה ילדה מיוחדת. היא הייתה כל כך חשובה לי וחיכיתי לה כל כך הרבה שנים. זה לא הרפה ממני. החיים לא סתם הובילו אותי למעגל נשים. ברגע שראיתי שיש אפשרות לבצע ערב שכזה, חזרתי הרבה אחורה, וזה לא היה קל. היא העניקה לי כל כך הרבה, שהרגשתי צורך להעניק לה בחזרה. אתה מוצא כוחות, ואני מקבלת תמיכה מהמשפחה".

איך המשפחה קיבלה את זה?

"ההורים שלי מאוד התרגשו. אבא שלי הוא אדם שלא אוהב חשיפה, והיה קצת קשה. אבל עכשיו הוא מאוד מתרגש, והם מחכים מאוד לאירוע. זה קשה להם, כי אני מחזירה אותם אחורה, אבל מצד שני הם מאוד גאים בי. זה משהו שהבטחתי לעצמי".

מה יהיה באירוע?

זה יהיה מופע שמח. יהיה סטנד אפ, הופעות, ומאחורה ירוצו תמונות של שירה. אנחנו רוצים שאנשים יבואו ליהנות ולתרום ושזה לא יהיה אירוע עצוב".

איך אמור להיראות החדר שייבנה בקפלן?

"אנחנו נפגשות עם איש מקצוע שאמור לעצב לנו את החדר ולתכנן אותו. קפלן מספקים לנו רק את החדר עצמו. שאר הדברים יגיעו דרכנו ויהיו שם המון משחקים והפתעות. יהיה שם חדר שכל ילד יוכל למצוא את עצמו, מקטן ועד גדול. אנחנו נתחזק את החדר, ונשדרג אותו עם הזמן, וזה מאוד חשוב. זה יהיה חדר עם רגש, ואני לא אתן לו להיות מוזנח. זה הכל למען אחותי שירה".

ניתן לרכוש כרטיסים או לקבל לינק לרכישה בטלפון 052-8419736 או בקישור המצוי בעמוד הפייסבוק של המעגל 'מעגל נשים רחובות נס-ציונה.