דברי תורה לקראת צום תשעה באב מאת אברהם צוריאל שליט"א - רב העיר נס ציונה

01.06.22 / 19:39

$(function(){setImageBanner('ecd5298f-5b24-4054-9b43-5486ae2f2a6a','/dyncontent/2024/4/8/49feed29-92ef-4a48-a759-390353d65626.gif',17717,'באנר פסח 1 שלנו ',525,78,false,45868,'Image','');})

תגים: צום תשעה באב

מזכיר: אמרו חז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", על כך אנו מתאבלים בתשעה באב תוך כיסופים לבנין המקדש והשראת שכינה וקדושה בישראל.

צילום עצמי אברהם צוריאל שליט"א רב העיר נס ציונה

תשעה באב תשפ"ב עם הרב אברהם צוריאל, רב העיר נס ציונה.

בתורה מסופר שבצאת בני ישראל מארץ מצרים, הגיעו להר סיני אחר 50 יום בחג השבועות בששה בסיון לקבל תורה וכעבור ארבעים יום (שבעה עשר בתמוז) ירד משה מההר וראה שחטאו בחטא העגל שבר את הלוחות, משה עלה שוב לקבל תורה בראש חודש אלול וירד ביום הכיפורים עם התורה שבידנו, מיד למחרת יום הכיפורים "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם.... ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות ל"ה).

המשכן שעשה משה ובני ישראל היה נקרא "אוהל העדות" היה נמצא בקרב מחנה ישראל 480 שנה עד בנין בית המקדש הראשון ע"י שלמה המלך, (40 שנה בהיותם במדבר בדרך לארץ ישראל, + 14 שנים בגלגל כי לקח ליהושע בן נון 14 שנים שבע שנים לכבוש ועוד שבע שנים לחלק את הארץ לשבטים, + 369 שנים שהמשכן היה בשילה, +57 בנוב וגבעון)

בספרי הנביאים הראשונים מסופר בפירוט שהמשכן היה מביא ברכה לסובבים אותו והצלחה במלחמות (וכך גם מוזכר בתורה ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאך מפניך.... ובנוחה יאמר), משבנה שלמה את בית
המקדש הכניס את כל מה שנותר מהמשכן ואוהל העדות (כעבור 480 שנה) בתוך בית המקדש הראשון (כמסופר בהרחבה בספר מלכים א' וככתוב (שם בפרק ח ) ויעלו את ארון ה' ואת אוהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל".

שלמה המלך ראה את הנולד בחכמתו ומיד בתום בנין בית המקדש וחינוכו פנה אל ה' בתפילה "כי האמנם ישב אלקים על הארץ ? הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה אשר בניתי, ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו... לשמוע אל הרנה ואל התפלה להיות עיניך פתוחות אל הבית הזה לילה ויום". הקב"ה ענה לשלמה בנבואה (כמובא שם פרק ט) "שמעתי את תפלתך... הקדשתי את הבית הזה אשר בנית לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים". (בסיכום הדברים כתוב כך שוב בדברי הימים ב ז ט"ז).

בעקבות דברים אלו כתבו חז"ל (מדרש שמות רבה ב ב) אעפ"י שבית המקדש חרב, המקום בקדושתו. הוסיף לבאר הרמב"ם (הלכות בית הבחירה ב' א) "מסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח... הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק בנו, הוא המקום שבנה בו נח מזבח כשיצא מהתיבה, הוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן שנברא, ומשם נברא". לכן המקום קדוש לפני בנין המקדש ולאחריו גם אם המקדש חרב וכלשון הרמב"ם "מעולם לא זזה שכינה מירושלים".

בית המקדש חרב בעוונינו (בשנת 586 לפנה"ס) כעבור 410 שנים ע"י נבוכדנצר מלך בבל השני. כעבור 70 שנה נבנה מחדש בית המקדש השני ברשיון כורש מלך פרס ובהנהגתם של עזרא ונחמיה מעולי בבל, בהמשך שודרג ע"י הורדוס והיה בתפארתו 420 שנים ונחרב בעוונינו (שנאת חינם) ע"י טיטוס הרומאי.

דוד המלך אמר (תהלים פ"ד) "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל קל חי מתי אבוא ואראה פני אלקים" אנו צריכים להיות נכספים ובאים למקום המקדש לכותל המערבי ולנצל את יכולתנו להגיע לשם מה שבדורות קודמים זה לא היה קל ופשוט.

ירמיהו הנביא קונן בספר איכה (ה) בסופו "על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו עינינו על הר ציון ששמם", ביארו חז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", על כך אנו מתאבלים בתשעה באב תוך כיסופים לבנין המקדש והשראת שכינה וקדושה בישראל, כל התפלות (18) חותמות בתפילה "יהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו".

נתפלל שנזכה במהרה בימינו לכתוב בישעיהו הנביא (סו) "שמחו את ירושלים גילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה".

---