שמעתם על "נס ציונה המחזמר" ? - הלהיט המסתמן של תיאטרון "תמונע"

$(function(){setImageBanner('2d0c89aa-16e0-4010-918d-6291c1bb3ea8','/dyncontent/2024/4/8/49feed29-92ef-4a48-a759-390353d65626.gif',17717,'באנר פסח 1 שלנו ',525,78,false,46977,'Image','');})

"קבוצת עבודה" האנסמבל מבית תיאטרון "תמו נע" מעלה בימים אלו את "נס ציונה - המחזמר" – קומדיית נונסנס מוזיקלית על הצלחה, אושר והקשר ביניהם. שנות ה-80 בנס ציונה, כשהרוקנרול היה אמיתי, כשחותלות היו באופנה, וכולנו חלמנו לתפוס אוטובוס לעיר הגדולה, או לפחות לזכות בפרס התחפושת בפורימון השנתי....
והפתעה: הדרך של הגיבורה מיהוד להצלחה בימתית- עוברת דווקא בנס ציונה...

תמו נע

סיפור הרקע:


קומדיה מוזיקלית על הצלחה ואושר והקשר ביניהם
ינון (אורי עטייה) יושב כל היום בתחנת האוטובוס של נס ציונה, לקבל פרספקטיבה. אבל אף פעם לא עולה לאוטובוס. יש לו חבר קרוב - מלכיאל (עומר עציון). רוקסטאר אמיתי. ויש לו להקה בשם 'תעבורע'; רוק זועם בענייני דרכים ותמרורים. אחראי בין השאר ללהיטים 'אל תיסע בדרך נמיר' 'ומה אתה עוקף אותי'. הוא גם אחראי להזכיר לינון שהכי דפוק זה להיות חיקוי, שאסור לתת לאף אחד להחליט עליך, שהכי מסוכן זה לרצות שיאהבו אותך.
עד שיום אחד, מגיעה בחורה חדשה לעיר- ורדית מיהוד (יעל טל) משבשת את שגרת חייו המשעממת של ינון, והחיים בנס ציונה כבר לא ייראו אותו הדבר.

תמו נע

מאת ובבימוי: יעל טל // דרמטורגיה: יגאל זקס // עיצוב תפאורה ותלבושות: דפנה פרץ // עיצוב תאורה: יעקב סליב // מוסיקה: נעמה רדלר // ע. במאי: גילי נוימן // שחקנים: אורי עטיה, מעין ויסברג, אסף פריינטה, יעל טל, עומר עציון, נעמה רדלר


ראו בוידאו ראיון טלויזיוני על ההצגה

דבר הביקורת:


(מתוך הכתבה של ננו שבתאי ב"הארץ")


בחורה חיננית ומבולבלת בשם ורדית (יעל טל) עוזבת את עיר הולדתה יהוד ועוברת לנס ציונה, להתחיל שם חיים חדשים. המעבר לנס ציונה הוא הדימוי הדרמטי שעליו מבוסס המחזמר


הכותבת והבמאית, שגם לה קוראים יעל טל, מתייחסת למעבר הזה כאל "שדרוג" בחיי הגיבורה. כמו שבחורה צעירה מהפריפריה שואפת להגיע לתל אביב או אפילו כמו שבחורה צעירה עוזבת את הארץ ועוברת לניו יורק או ללוס אנג'לס — שם תוכל להגשים את חלומה להיות כוכבת.


רק שפה זה הפוך — יהוד אמנם אינה תל אביב או לוס אנג'לס, אבל במציאות המקומית איש לא יעזוב את המרכז לפריפריה ככה סתם, כדי להצליח שם במשהו. ורדית אינה מגיעה לנס ציונה כדי להגשים אג'נדה חברתית או כדי להיות מקורית ו"מגניבה", אבל משום מה היא חושבת שנס ציונה היא מקום טוב להגשים בו חלום כלשהו. כך, היא עוזבת את יהוד ואת עברה מאחוריה ומגיעה לנס ציונה, כדי להתחיל מחדש..

______________________

בנס ציונה ה"פורימון" הוא האירוע שמחכים לו כל השנה. זה אירוע שהוא סוג של תצוגת עצמי מול החברה ולכן הוא חשוב מעין כמוהו. כולם מנסים להיות מקוריים, מצחיקים ומעדיפים תחפושת זוגית, כמובן (הזוגיות היא גם סמל סטטוס) כמו שהתחפש ראש העיר עם אשתו בחגיגה הקודמת. כשנודע שנפרד מאשתו, ורדית מתחילה לפנטז עליו, כמו סינדרלה המחכה לנסיך שיגאל אותה מוורדיותה. היא עצמה התחפשה ל"שום דבר" בשנה שעברה והיא הרי רוצה סוף סוף להיות "דבר". אם לא ביהוד אז בנס ציונה. חלק ממה שיפה במחזמר הוא האינפנטיליות של הדמויות, על הכנות והפתיחות שבהן. למרות האינפנטיליות הזאת, הנלעגת כביכול, אהבת אדם בסיסית ואמפתית עולה מהבמה של "נס ציונה", למרות שבפועל הוא דווקא מציית לחוקי העיר הגדולה, כביכול: זה חייב להיות מהיר, שנון, מצחיק, "הפוך על הפוך".


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה