אחדות

הבטיחו לנו או הבטחנו לעצמנו שה6 לאוקטובר לא ישוב. לצערי, בקרב רבים מדי מתוכנו הוא שב, כאילו לא קרה כמעט כלום למחרתו. הפילוג חזר לחיינו על סטרואידים. ממש התגלמות הכתוב בספר משלי, "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ - כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ". וזה שבחזיתות בין הלוחמים (ובמח' השיקום...) עדיין אין ויכוחים פוליטיים, ממש לא מרגיע. אילוסטרציה: הידיים אוחזות זו בזו בעוצמה למכפלת כוח, או אחוזות בלפיתה הדדית למניעת יתרון?