זוכרים את עדה מימון. ערב לזכרה של מייסדת משק הפועלות הגדול שליד נס ציונה.
04.11.24 / 13:57
ביום חמישי האחרון, נערך בכפר הנוער עיינות-נעמת ערב לזכר עדה פישמן-מימון, מייסדת משק הפועלות בעיינות הסמוך לנס ציונה. הצצה לחייה של הפמיניסטית העברית הראשונה שפועלה סמוך עירנו נושם ופעיל עד עצם היום הזה.
ביום חמישי האחרון, 31 באוקטובר 2024, נערך בכפר הנוער עיינות-נעמת ערב לזכר עדה פישמן-מימון, עדה מימון– מייסדת משק הפועלות הגדול שליד נס ציונה שנפטרה בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) ונקברה בדגניה ב'.
הערב נערך על ידי כפר הנוער עיינות-נעמת ומוזיאתר עיינות - בשיתוף המועצה לשימור אתרים, משרד המורשת, המועצה האזורית גן רווה ומכינת אדרת.
הערב הוקדש לעדה מימון ולחיותה בוסל - חברות לעשייה החלוצית ולקידום מעמד האשה בארץ. ההרצאה המרכזית של הערב הועברה על ידי אילה דקל, יו"ר הישיבה החילונית של בינ"ה, מחברת הספר "רסיסי לילה", שמשלב את יומנה של חיותה בוסל עם מציאות ההווה והמלחמה.
בהרצאה שולבו שירים בליווי הגיטריסט מיכאל אשר. האירוע החל בסיור במוזיאתר ובארכיון הכפר, שלווה בתמונות וסיפורים מחיי עדה פישמן וחיותה בוסל. בהרצאה נכחו גם תלמידי י"א וי"ב של הכפר, חניכי המכינה הקדם צבאית "אדרת" והוריהם ועובדי הכפר כיום. לאחר דברי הפתיחה של ראשת מועצת גן רווה, מירה בן ארי, ומנהל הכפר, דודו שרבי, התמקדה ההרצאה המרכזית במסר הבוחן את הדרך בה סיפורן של גיבורות העבר נותן לנו כיום את הכוח להתמודד עם הכאן והעכשיו.
עדה מימון– מייסדת משק הפועלות הגדול שליד נס ציונה – "עינות" ב 1930, רווקה ומסורה בכל נפשה לפרויקט חייה, הייתה חברת נפש של חיותה.
חיותה עצמה ניהלה מסלול חיים שונה - היא נולדה למשפחת גבזה בשנת 1890 ב-לחוביץ' ברוסיה הלבנה – בלארוס. היא עלתה לא"י ב-1908 כרווקה יחד עם יוסף בוסל והיתה ממקימי דגניה, שם נישאו השניים לאחר שנים רבות של חברות ומחויבות לא פורמלית. מיד לאחר לידת בתה הדסה, התאלמנה חיותה באופן טרגי, כשבעלה טבע בכנרת ב 1919.
עדה, עלתה לארץ מבסרביה מאוחר יותר, ב- 1913, יחד עם אחיה. היא עבדה כמורה והחלה לפעול לשילוב נשים בעשייה החלוצית החקלאית, תוך שוויון זכויות וחובות. לאחר הכרות עמוקה ביניהן בפעילות ציונית, ושיתוף פעולה בהקמת קבוצות ומשקי פועלות ובמסגרת תנועת הפועלות, הגיעה חיותה מדגניה לעיינות ב 1936 לבקשת עדה, כדי לאפשר לה פעילות במועצת הפועלות, כשהיא ממלאה את מקומה.
התקופה המתוחה, ימי מאורעות 1936-1939, בה החליפה חיותה את עדה על משמרתה כללה אספקטים רבים בניהול עיינות – משק, לימוד תיאורטי וניהול חיי החלוצות שהגיעו ממדינות שונות. אז היו בעיינות גם אחייניה - משה גבזה (שנישא ליעל גוטסמן שהדריכה במקום) ואחיו אהרון גבזה – פועלים, שומרים וגם נגנים בתזמורת החובבים (מנדולינות, כינור, חליל, גיטרה ועוד) וגם אחותו של יוסף בעלה ז"ל – שרה בוסל – רפתנית מדופלמת שהנחילה את תורת גידול הפרות לבנות המשק.
