לא מפסיק להריץ... מיפגש עם מאמן הטריאתלון האגדי של נס ציונה, אלי גז.
06.09.23 / 09:30
השבוע נערך טריאתלון נוסף בעירנו ועליו דיווחנו בנפרד, אך זה גם הזמן למיפגש עם האיש שהביא את הענף לנס ציונה - אלי גז בן ה-72 , המאמן של נבחרת הטריאתלון של נס ציונה והאיש ששמו הפך לשם נרדף לענף, כאן בנס ציונה.
לא מפסיק להריץ... מיפגש עם מאמן הטריאתלון האגדי של נס ציונה, אלי גז.
בראיון מיוחד הוא מספר על ההתחלה שלו בספורט, על הקשר לעיר ועל הספורט הקשה שהוא מאמן: "הבנתי שאני יכול לתת כלים לספורטאים להתמודד עם הרבה מאוד קשיים שהם לאו דווקא קשורים לספורט". וגם: הקשר המיוחד עם הספורטאי האולימפי
מרבית האנשים בגיל 72 יושבים בבית ועוסקים בדברים רגועים, מתנדבים או פשוט נחים, אבל לא אלי גז. גז, נס ציוני מאז 2006, הוא מאמן טריאתלון נמרץ שאימן את מיטב הטריאתלוניסטים בארץ ואחרי שהקים קבוצה אגדית בלהבים, מקום מגורו הקודם, הוא עשה זאת גם בנס ציונה, אך תמיד יש לאן לשאוף.
גז כאמור הוא בן 72, נשוי דבי, ולו שלושה ילדים, כאשר שניים מהם בנס ציונה, ועד חמישה נכדים. במסגרת עבודתו עד היציאה לפנסיה, הוא היה מורה לחינוך גופני, כולל בביה"ס בן יהודה בעיר. כעת, הוא ממשיך את התשוקה האמיתית שלו - אימון לטריאתלון. במסגרת האימונים, המתאמנים של אלי מתכוננים לטריאתלון של נס ציונה, שייערך ב-2.9. לקראת האירוע המרגש, אלי דיבר על העיסוק שלו, על ההיכרות שלו עם הספורט ועל האהבה הגדולה לספורט גם בגיל מאוחר.
אלי, ספר קצת על עצמך
אחרי שגרתי בלהבים הרבה שנים, הגעתי לנס ציונה בשנת 2006. הייתי מורה בביה"ס בן יהודה 2008 עד 2018, ואז פרשתי, אבל גם עכשיו אני מתנדב שם. הייתי מורה מצטיין כי אני גם מחנך וגם מלמד - זה שני דברים שונים. דרך החינוך של הספורט חינכתי ילדים לכבוד, מוסר יושר, וגם בנושא לא לוותר. בעברי קיבלתי גם את אות "יקיר להבים", בהקשר של הקמת קבוצת הטריאתלון הכי גדולה בארץ. שם לימדתי גם התעמלות וכושר קרבי".
איך הגעת לטריאתלון?
"תמיד אהבתי ספורט וגם הייתי מורה לספורט. בשנת 90' גרתי בלהבים והכרתי את הספורט, וכתוצאה מכך, גם התחלתי לעסוק בו. בלהבים הקמתי קבוצה עם 300 ספורטאים לטריאתלון ובשנת 2006 הגעתי לנס ציונה וניסיתי לעשות את אותו הדבר".
ואיך זה הלך?
"זה היה מאוד קשה. נס ציונה היא עיר של ספורט, אבל בגלל שהכדורסל, הכדורגל והכדוריד כל כך מצליחים פה, הילדים הולכים לענפים האלה. הייתי צריך לתפוס את ההורים כדי להסביר להם את הספורט ואת החשיבות שלו. צריך לזכור שזה ספורט יקר, עם תחרויות בכל מיני מקומות בארץ, אופניים יקרות, הרבה שעות השקעה ועוד. בשנה הראשונה היו לי חמישה ילדים בגילאי 12-13, אבל בהמשך הגעתי ל-90, כולל 25 הורים של אותם ילדים".
ספר קצת על הענף ועל האימונים...
הספורטאים שלי מתאמנים ב-3 המקצועות, פעמיים בשבוע שחייה, פעמיים בשבוע ריצה ופעמיים באופניים. האימונים מתקיימים בביה"ס בן יהודה בריצה. השחייה בגו אקטיב, ואימוני אופניים אנחנו עושים ביום שישי באזור פלמחים. בקיץ אנחנו עושים את זה באצטדיון הפרס מוקדם בבוקר. באופן כללי זה ספורט שמתאמנים בו בשעות מוקדמות".
מה לגבי טריאתלון נס ציונה שנערך השבוע, מתי החל?
"זוהי מסורת שהתחילה ב-2008 ביוזמתי. הוא התקיים בהתחלה בקאנטרי של נס ציונה, ואז עברנו לנס גלים במליבו. בגו אקטיב אנחנו שוחים, אבל התחרות היא בנס גלים. התחרות התקיימה בכל שנה מלבד שנת הקורונה, בד"כ באוקטובר, אבל הפעם נאלצנו בגלל אילוצי לו"ז להקדים את זה ל-2.9..
מי הספורטאי הכי בולט שאימנת?
"רון דרמון שהיא הספורטאי הראשון בארץ שהשתתף בטריאתלון באולימפיאדה בשנת 2016. הילד הזה עשה לי ביה"ס לחיים, כי הוא היה הישגי מאוד והוא לימד אותי גם לקבל אותו וגם להדריך אותו להשגיות. הוא היה ספורטאי על כמו לאנס ארמסטרונג, והסביבה שלו עזרה לו. כולם גרמו לכך שהוא יצטיין ויגדל, כולל אבא שלו שעזר לו לוותר על התיכון ולטוס להתאמן באוסטרליה עם הטופ של הטופ. גם פציעה קשה לא עצרה אותו. היו לו המון קשיים, עליות וירידות, והוא שרד אותם מבחינה נפשית ומנטלית ובגלל זה הוא הגיע לרמות האלה. הוא הראה לי שהכל אפשרי".
מה טריאתלון נותן לאנשים שעוסקים בו לדעתך?
"אני מאמין שאפשר להשתמש בכלים של הטריאתלון לחיזוק המנטלי והאישי של כל אחד ואחד. זה לאו דווקא מהמקום של להיות מקום ראשון, אלא פשוט חוסן מנטלי ברמה הגבוהה ביותר, כי זה ספורט מאוד קשה. במשך שנותיי בתחום היו לי ספורטאי על נדירים, ובסוף חצי מהספורטאים שלי היו מקבלים גביעים, וזה כי הייתה לי ולהם מודעות גדולה להישגיות, שנבעה מאותו חוסן מנטלי שהצלחנו לפתח".
מה למדת במהלך שנותיך בתחום?
"במהלך שנותיי בתחום למדתי המון דברים. עסקתי גם בריצות ובהתעמלות, אבל יש משהו בטריאתלון שהוא מיוחד. הבנתי שאני יכול לתת כלים לספורטאים להתמודד עם הרבה מאוד קשיים שהם לאו דווקא קשורים לספורט. הם מקנים לעצמם מיומנויות שעוזרות להם בהרבה מאוד אלמנטים בחיים, כולל מוטיבציה, נחישות ועוד".
מה הכי מספק בעבודה שלך עם ספורטאים?
"משמח אותי שבאים אלי ילדים כדי לקבל טיפים לחיים. כפי שאמרתי, זה עניין של חינוך והקניית דרך וזה קשור גם למסורת של הספורט. אני גאה מאוד בקבוצה שלי בנס ציונה, ואני בתקווה שנצרף עוד ספורטאים בעתיד הקרוב, כדי להמשיך לגדול ולפתח גם פה בעיר את קבוצת הטריאתלון הגדולה ביותר בישראל".