לרגל חג המילואימניקים בל"ג בעומר : קבלו את לוחם החי"ר מנס ציונה רס"ר רז רצאבי
29.04.21 / 09:40
כבר סיפרנו לכם על שלושת המילואימניקים והמילואימניקית האחת –אשר נבחרו השנה כמילואימניקים המצטיינים של עירנו ותמונותיהם ניבטו אליכם משלטי החוצות....
לרגל ל"ג בעומר – חגם של המילואימניקים- ראיינתי אחד מהם, רז רצאבי, לוחם חי"ר במילואים בחטיבת אלכסנדרוני, בן 38 מנס ציונה, נשוי ואב לשלושה.
פגשתי פטריוט אמיתי הסבור כי דווקא אשתו, מורג, היא שצריכה היתה להיות על שלטי החוצות...
ולמדתי ש"הכל בזכות אשתי, מורג!" ו"הפלוגה זו המשפחה השניה שלי"..
אבי בן דוד.
כששוחחנו, ביום שני. היה עדיין רז באופוריה, אחרי הלילה המרגש בהיכל הכדורסל "מנורה-מבטחים" שם היה עם בנו הגדול בן העשר – ואיך לא יהיה? הבחור פטריוט ישראלי ולוקאל פטריוט נס ציוני במלוא מובן המילה.
לגבי הקטע הישראלי נרחיב מיד, אך לגבי המקומי – די אם נאמר שנולד כאן ובגיל תשע עקרה משפחתו לרעות, שם גדל, אך כשבגר, נישא למורג ולידם הבכור עמד להיוולד – החליטו שמשפחה הם יגדלו רק בנס ציונה.
ומאז הם כאן ב"לב המושבה" וכאן נולדו שלושת בניהם: דן בן העשר (שמשחק כמובן קט-סל בעירוני...), אורי בן השמונה שבכתה ג' ומתן בן הארבע וחצי שעדיין בגן.
ובל נשכח את מורג, אותה אתם מכירים בוודאי מליין העוגות שלה "מתוקונת" והיא גם מנהלת מעדנייה של "אייל מאפים" ומוכרת מאוד בעיר.
ומורג, תתפלאו, היא לדעת בעלה רז – צריכה להיות במוקד הסיפור הזה שתיכף נרחיב בו...
דמו בנפשכם אשה עובדת ועסוקה, עם שלושה ילדים שהקטן מביניהם בן שנתיים והיא צריכה לג'נגל חודש שלם לבדה, כשבעלה נמצא בשירות מילואים ממושך ותובעני...
ולכן, כשיש אישה תומכת שכזו, אפשר להיות ראוי לתואר "מילואימניק בנשמה" ולחשיפה הזו שאביא כאן, בנוסף לשלטי החוצות והמודעות בהם כבר ראיתם אותו...
רז התגייס לעורב גולני בשנת 2001 שם השתתף במבצע חומת מגן, התחיל מילואים ב2005 ובשנת 2006 כבר השתתף במלחמת לבנון השנייה.
כלוחם בגדס״ר של חטיבת אלכסנדרוני (רס״פ פלוגת הנ״ט- פלנ״ט, הוא אחראי על העניין הלוגיסטי). המילואים זה חלק בלתי נפרד ממנו, הוא אוהב להגיע למילואים וזו זכות עבורו.
כל השנים הוא עושה הרבה מילואים, אף כי בשנה האחרונה לא עשה הרבה ימים יחסית למה שעושה בדרך כלל, 30 -40 ימי מילואים בשנה.
רק מי ששירת ביחידה לוחמת ובפרט בחי"ר – יבין מדוע קולו של רז נצרד מהתרגשות כשהוא מספר על הקשר ההדוק ששומרת "הפלוגה שלי" עם וותיקיה שכבר השתחררו.
מסתבר שהם נפגשים רבות, ושומרים קשר, באזרחות וגם בתקופות מילואים, הוותיקים מבקרים והיו מקרים שאלו מביניהם שעודם נחשבים חיילי מילואים, גם אם כבר אינם ביחידת קו ראשון, בשל גילם – התנדבו להחליף חברים בתעסוקות "שגרתיות".
מעבר לכך, כמו שרז בן ה-38 לא מעלה על דעתו להפסיק לרגע את השרות, כך גם כמה מחבריו בני הארבעים בממוצע, שויתרו על זכותם לפרוש לטובת יחידות קלות יותר לשרות, ולכל היותר שובצו כחמליס"טים ותפקידים דומים, אך לא עזבו... כאשר דווקא בתקופת הקורונה זה היה מאוד משמעותי כי אחוות הלוחמים מאוד חיזקה את כולם.
על ההשתתפות בקמפיין רז משתף:
"הזוי לראות את השלט של קמפיין המילואים, להיות אחד מארבעה בעיר שנבחרים זה כבוד עבורי. מאוד אוהב את הקמפיין- עושים את זה מאהבה וההוקרה חשובה. אין ספק שהמילואים עושים את הבן אדם טוב יותר".
החשיפה הזו קצת מוזרה לרז, אבל הוא מספר שהוא נהנה מכל רגע ומנסה לקשת הכל בהומור, מודע היטב לכך ש"15 דקות התהילה שלי תיכף מסתיימות"...
כך נראית משפחה יפה...
וכך נראית חלק מ"המשפחה השניה"... על נגמ"ש נ"ט
הפרוייקט החברתי שיזמו רז וחבריו לפלוגה ושזכה בתחרות הצהלי"ת
רז לוקח חלק ביוזמת פק״ל (= פלוגה, קהילה, לכידות) עם אנשי מילואים וקרן מיראז׳ שלוקחת גדודים בצה"ל (בשיתוף אכ״א) ודואגת לחיבור בתוך הגדוד - מתוך אמונה שיצירת קהילה שומרת על לכידות הפלוגה וגורמת לכך שאנשים ירצו להגיע יותר למילואים וליצור תחושה של שייכות.
וכך ראינו בתקופת הקורונה יוזמות נפלאות של עזרה הדדית בסיוע כלכלי לבעלי עסקים שנסגרו ובמציאת עבודה למפוטרים.
בהמשך לכך, היתה לפני חודשיים תחרות של קרן מיראז׳- ׳חושבים מחוץ לקסדה׳- בין עשרות פלוגות לוחמות במערך המילואים, במהלכה היה עליהן להציע על דרך ליצור חיבור בין הפלוגה לבין גוף בקהילה.
הפלוגה של רז בחרה להתמקד ולהשקיע בנוער בסיכון מסיימי מכינות קדם צבאיות. על פי הצעתם במסגרת הפרוייקט יתקיימו מפגשים של לוחמים במילואים עם נוער בסיכון - ליווי של אנשי המילואים, ייעוץ וכדו'.
לפני שלושה שבועות זכו בתחרות והיום, כשהדברים נכתבים (יום שלישי) אמור רז לצאת יחד עם המ"פ שלו מוטי במיפגש במכינת "הדסה" בירושלים, שם הם מקווים להתחיל בפרוייקט שיזמו ומטרתו מתן ליווי צמוד של מילואימניק ותיק, לוחם מנוסה, לכל חניך – החל מהרגע בו הוא מסיים את המכינה, עבור דרך ההמתנה לגיוס והמשך בעת המסלול
המטרה: "לחבר'ה האלו ברובם אין חברים או אחים גדולים שהיו שם – במסלול התובעני ביחידות לוחמות ואין מי שייעץ להם, יעודד ויציע כתף... זו המשימה שלנו. לא לתת חלילה לאיש מהם להישבר, דווקא אחרי שעמד בהצלחה במכינה והחליט שהוא הופך לאדם חדש..."
ואנחנו, כך אני מקווה – נעקוב אחרי הפרוייקט ונעדכן בעתיד.
עוד על הפרוייקט- ראו גם ב"מעריב"
https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-837070
"הוט-מובייל" מקום העבודה שלו – כמודל לחברה תומכת!
רז עובד כבר 12 שנה כמנהל פרוייקטים ב"הוט-מובייל" ואחת הסיבות בשלן הוא לא חיפש מעולם שדות ירוקים יותר – כנהוג בתחומים אלו – הינה היחס הנפלא של החברה למשרתי המילואים.
"נכון שלא מעט עמיתים לעבודה חושבים שאני משוגע, ושיש ביניהם לצערי צעירים רבים שמזמן לא משרתים – אבל ההנהלה תומכת ומפרגנת חבל"ז". הוא אומר.
ורק שתדעו, לדעתו, "החברה גם מרוויחה מזה. קודם כל, השירות במילואים עושה אותי אדם טוב יותר, אחד שמסוגל ליותר לתרום ולסייע" הוא חש מחוייבות עמוקה יותר ולכן, למרות שהוא יכול להתנתק – תמצאו אותו לא אחת בלילות המילואים יושב עם ה"לפ-טופ", מתעדכן, משיב למיילים ונמצא עם אצבע על הדופק"...
.