מציינים 30 ימים לנפילתו של אופק בכר ז"ל
22.11.24 / 17:33
השבוע צוינו 30 ימים לנפילתו של בן נס ציונה. המחנכת שלו בתיכון, עפרה שירן, וחברו הטוב, איתי צדקה, כתבו מילים מרגשות לזכרו. שירן: "שנהיה ראויים לשכמותו, שנבטיח ונקיים – לא נשכח, שנלך לאורו ונלמד את דמותו". בכר: "אף מילה שאגיד לא תתאר איזה אדם מוצלח היית"
השבוע צוינו 30 ימים לנפילתו של בן נס ציונה, אופק בכר ז"ל. המחנכת שלו בתיכון גולדה מאיר, עפרה שירן וחברו הטוב, איתי צדקה כתבו לזכרו מכתב מרגש במיוחד.
שירן כתבה: "היה איש וראו: איננו עוד..." ח.נ. ביאליק.
"הותר לפרסום" – צמד מילים שמטלטל את חיינו בשנה האחרונה. לפני חודש הותר לפרסום שבוגר שלי, תלמיד אהוב ומיוחד, נהרג בלבנון.
הותר לפרסום שאופק בכר נהרג. מתירה לפרסום שנשרה לי חתיכה מהלב. מתירה לפרסום שזה לא נתפס שעלם חמודות מלא חיים, שמחה וצחוק, שידע לטרוף את החיים פג מהעולם. מתירה לפרסום שזה לא יכול להיות שצעירים שכל החיים היו לפניהם ושהיו להם המון חלומות ואהבות וחברות וחברים ייעלמו כך מהעולם. מתירה לפרסום שמלחמות זה דבר נורא וקשה להכיל את המשפט "במותם ציוו לנו חיים".
אופק בכר היה תלמידי בשלוש השנים בהן עבדתי בתיכון גולדה מאיר בנס ציונה. הגעתי לתיכון הזה יחד עם חברתי הטובה שהייתה לי אחות – טלי דגן ז"ל. יחד עזבנו את ראשון לציון להגשים עוד חלומות חינוכיים. ובמקום הזה הקמתי כיתת מצוינות – מאירים ואופק היה אחד מתלמידי בשנים 2014-2017.
אופק היה נער שובב, דעתן, הולך נגד הזרם ולצד זה מלא בכריזמה. כולם וכולן היו מאוהבים בו. הוא צחק הרבה והשתובב הרבה אבל מחשבותיו ודבריו היו עמוקים מאוד. אופק הצטיין בלימודיו וכל מטרה שסימן – נכבשה. וכך היה גם בצבא. אני זוכרת את התמונה ששלח מבא"ח גולני עם מדים שגדולים ממידתו, אבל עם חיוך ואושר גדול.
הצבא היה משאת נפש שקשורה לאהבתו הגדולה למדינה – ואופק אהב אותה מאוד. הוא נלחם למענה ולמעננו, הוא הפיץ את הבשורה לחבריו, לחייליו, לפקודיו. הוא היה מנהיג שהולך בראש, מסתער ראשון ומשמש דוגמה.
למדתי עליו המון מהחודש האחרון, מדברים שאמר, מדברים שאמרו עליו וגיליתי יותר ויותר איזו קפיצת דרך עשה מסיום התיכון ועד מותו. 7 שנים של נתינה, מסירות עד אין קץ ודבקות במטרה. מנהיג בכל רמ"ח איבריו.
אופק בכר ז"ל. שילוב בלתי נתפס של מילים. כי הוא כל כך חי בלבי ומאמינה שגם בלבבות של אחרים. שנהיה ראויים לשכמותו, שנבטיח ונקיים – לא נשכח, שנלך לאורו ונלמד את דמותו. אופק תלמידי האהוב - לעולם לא אשכח אותך, תהיה נצור בלבי לעד.
עפרה שרן המחנכת.
איתי צדקה חברו הקרוב בוגר תיכון גולדה כותב לאופק:
בכר שלנו,
אף מילה שאגיד לא תתאר איזה אדם מוצלח היית. לוחם משכמו ומעלה, אמיץ, קר רוח, מפקד מעולה, בעל יחסי אנוש מדהימים. כאדם היית אדם חברותי, תלמיד מצטיין, מצחיק, אוהב ואהוב. גרמת לי לאינספור רגעי הנאה בחיים, היית הרפתקן, אהבת לחיות, ליהנות ולשמוח. בכל רגע במהלך החיים שלך היית פעיל, חי. אהבת את הטבע, בעלי חיים, טיולי ג׳יפים, ספורט, אהבת לתור כל נקודה בארץ היפה שלנו, והיית הכי פטריוט שפגשתי. אם היית צריך לבחור כיצד להיהרג - היית בוחר בדיוק כך, בהגנה על המדינה האהובה שלך.
בכר, מתחייב להמשיך את דרכך ולהנציח אותך בכל רגע בו אני חי. לדאוג לאודי, רונית, אופיר ושגיא. לתת כתף תומכת ואוזן קשבת לכל אדם שירצה להתפרק על חסרונך.
בכר- תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. אהבתי אותך ותמיד אוהב.
צדקה.