שנה 12, ילד ה-1000: מפעל ההתנדבות של ורד פריד ונתי כהן שהפך למסורת מפוארת
22.09.25 / 16:28
כל שנה בספטמבר כבר 12 שנים מתייצבים ורד פריד ונתי כהן ותורמים ארבעה סופי שבוע מלאים לטובת ילדי העיר ומלמדים אותם המשימה הלא פשוטה של לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר.
השנה מחזור יב סיים בהצלחה. כמו בכל שנה מתקיים טקס סיום במסיבה מושקעת מלאה בחיוכים והרבה טוב, התלמידים מקבלים בהתרגשות סרט כתום ליד ותעודה ומידי שנה ראש העיר מר שמואל בוקסר מגיע וקושר את הצמידים ומספר להם על הילדות שלו באופניים ומדריך אותם לרכיבה בטוחה.
צילומים וכתיבה אושרת נטי בוארון
שנה 12, ילד ה-1000
אווירה טובה של נתינה של חברות ואהבת חינם והרבה ילדים רוכבים על אופניים בלי הפסקה ועם הרבה אדרנלין, מאושרים מתחושת החופש וההצלחה .
והכל למטרה אחת, לתת לילדים תחושה של הישג של הצלחה וללמד אותם דרך המשימה הלא פשוטה של לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר עוד לא מעט דברים נוספים- שמחייכים גם כשקשה, שלא מוותרים, שמתמידים וככה תמיד מצליחים.
כמי שמלווה את הפרוייקט מהקמתו אני רוצה לספר לכם קצת על מבנה התפקידים הספר לרכיבה על אופניים בלי גלגלי עזר.
ורד פריד היא המנהלת. על כל הקשור בכך על הסדר על הקשר עם ההורים ועם הילדים ועל ההתנהלות במשך השיעור על אספקת הפלסטרים כשצריך.ואני לידה בכל עזרה שתרצה מגיעה לבקר בכך שנה עם הרבה כיבוד לילדים מעודדת במילה טובה מדברת עם ההורים אפשר להגיד שאני עוזרת מנהלת :)
נתי כהן הוא המורה.הוא מדבר רק עם הילדים על כל מה שהם בוחרים לדבר,בספטמבר הוא יודע כבר למה חלקם יתחפשו בפורים מה הם אכלו אתמול ומה סבתא מכינה הכי טוב.מה שם המורה שלהם ועוד..
אבל שלא תתרשמו שפותחים " בית קפה" הוא מקפיד על אימונים רציפים ולכל דבר יש זמן..שיחות ארוכות נקטעות ב- אוקי סיימנו ועכשיו אופניים..
בנימה אישית : אושרת נטי בוארון
שנים שאני מלווה את הפרוייקט את הילדים המקסימים ורואה את שיטת הלימוד הייחודית, ומתפעלת מחדש ומתרגשת שהילדים צורחים "אבא אמא תראו אותי אני רוכב לבד"!!!!
וההורים עומדים מעודדים ומצלמים את השלב הראשוני בחיי ילדיהם.
תיסעו בדרכים טובות.
ורד פריד-
מי האמין שמה שהתחיל במשפט ״ורד אני פותח בית ספר לרכיבת אופניים״ יהפוך לאחת הפעילויות הקהילתיות האהובות עליי.
מרגש לראות את הילדים כל פעם מחדש מתגברים. מתאמצים. חוששים ואז כמו קסם - מצליחים.
פרויקט שנמשך ימים ספורים אבל כל שנה משאיר טעם של עוד.
נתי כהן-לפני כמה חודשים הייתי מעורב בפרוייקט שהייתה בו קבוצה של חיילים קרביים.
אחד מהם ניגש אלי ואמר שלימדתי אותו לרכב על אופניים זה היה מצחיק ויפה, יש ילדה שלימדתי בגיל 20 היא התחתנה ומצפה לילד..
הגענו ל1000 ילדים ב12 שנים היו מחזורים גדולים של 120 ילדים והיו של 80 כך שאנחנו שם וכל אחד ואחת שלמדו במחזור יב הם הילד או הילדה ה1000.
איך אתה מרגיש עם ההישג הזה ועם בוגרים שהם כבר בצבא ואחרי?
איך אני מרגיש? אני מרגיש שאני זקן.
