אופיר ברקן משתף במסקנות מרתקות מהפגנה אחת. מסקנות מדאיגות, אך גם מעודדות !

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('70530b94-b880-4a18-9b8f-1dfab09d660a','/dyncontent/2024/10/31/73b24ad8-a75b-4379-8eaf-25bbdae73641.jpg',18376,'אייטם כתבה חוגים עד אחרי סוף 2024 ',525,78,true,45931,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('70530b94-b880-4a18-9b8f-1dfab09d660a','/dyncontent/2024/7/7/6ac38f55-9efa-40d8-b71c-62a1f92cf06c.jpg',17973,'מנויים 300100 ',525,78,true,45931,'Image','');},15]]);})

סיפור אישי מרגש של קיבוצניק מקבוצת שילר שמתחיל כך:
מעולם לא פחדתי, דאגתי וחששתי לחיי כמו הערב, מוקף בהמון מוסת, שטוף שנאה ורעל. לא כששירתתי בלבנון, לא כששירתתי ברצועת עזה ולא בפעילויות מבצעיות באיו"ש.
ומסתיים כך:
הדגל והמדינה הם של כולנו, היה משהו מאוד מחמם לב לראות ששני הגושים היו עטופים באותו הדגל.
ומסקנת העל מהחוויה המטלטלת: בשני הצדדים יש אנשים שרוצים בסך הכל להגיע להסכמות, לחיות פה בשלום, לגדל ילדים ולהתפרנס בכבוד.
יש עם מי לדבר !

מפגינים תומכי המחאה בתל אביב- אילוסטרציה

אופיר ברקן משתף במסקנות מרתקות מהפגנה אחת. מדאיגות, מאוד, אך גם מעודדות !

חזרתי עכשיו הביתה אחרי שעה ורבע של מחאה בצומת ביל"ו עטוף בדגל הכחול ולבן שלי, של כולנו.
כולי התרגשות עזה, דפיקות לב מואצות, בגוף רועד מאדרנלין ועם הרבה דמעות בעיניים.
ובראשי רצות המון מחשבות שמהן עולות מספר מסקנות:
1. מעולם לא פחדתי, דאגתי וחששתי לחיי כמו הערב, מוקף בהמון מוסת, שטוף שנאה ורעל. לא כששירתתי בלבנון, לא כששירתתי ברצועת עזה ולא בפעילויות מבצעיות באיו"ש.
2. יש בצד שהקיף אותי היום, המון המון רעל, הנחות יסוד שגויות, תחושות קיפוח ושנאה כלפי כל מי שנתפש בעיניו כאחר, כפריווילג, כשמאלני, שחושב אחרת ממנו.
3. אנשים רבים עדיין מאמינים שהקיבוצים והמושבים גנבו אדמות, קיבלו בתים בחינם ו"דפקו את המזרחים". כל אחד מהם, אגב, מוזמן לבוא לראות כמה כסף אצטרך לשלם לרמ"י בתהליך השיוך.
4. יש אנשים שמשננים את המילים סרבנות, השתמטות ושלל מושגים מבלי לדעת את משמעותם האמיתית.
5. השמאל שולט במדינה, או במילותיהם "אז מה אם הימין בשלטון מאז 1977"
6. אני בוגד, צריך למות, ממומן על ידי הקרן החדשה וממשלות זרות, מהונדס מחשבתית, שרמוטה ועוד ועוד "ברכות" שהאוזניים בכלל לא מסוגלות לשמוע.
7. כשאתה חוטף קללות, צרחות ואיומים מאדם אחוז טירוף, אמוק ושנאה, עדיף שלא תענה, לא תגיב ובטח שלא תסתכל לו בעיניים. תעמוד מאחורי שוטרת חמושה ותעשה קולות של שטיח.
8. כשאתה פוגש בחור פגוע פוסט טראומה שצועק ומאיים עליך, תציג את עצמך ותשתתף בכאבו. ספר לו על מכונית התופת שהתפוצצה על השיירה שלך בש.ג של בינת ג'בייל ב-5.4.1995 (הוא יחייך ויענה "אפילו לא נולדתי אז"), ספר לו על החברים שאיבדת בארץ הארזים המקוללת, ברצועת עזה ובשטחי איו"ש, על מה שאתה עברת כקצין קרבי בצבא משך 24 שנים בסדיר ובמילואים. מיד הוא ישתתק ויבין שכולנו סוחבים שריטות עמוקות מהשירות שלנו, וייפרד ממך בלחיצת יד חמה והכרה בשותפות הגורל.
9. אחרי חצי שעה של שיחה עם כמה מהמפגינים שכנגד, פתאום תגלה ש"אתה לא כמוהם, אתה אחר, אתה הגיוני ואתה שונה"
10. אף מחאה, הפגנה או ויכוח לא שווים את החיים שלך.
11. הדגל והמדינה הם של כולנו, היה משהו מאוד מחמם לב לראות ששני הגושים היו עטופים באותו הדגל.
ומסקנת העל מהחוויה המטלטלת : יש עם מי לדבר. בשני הצדדים יש אנשים שרוצים בסך הכל להגיע להסכמות, לחיות פה בשלום, לגדל ילדים ולהתפרנס בכבוד.
אל תתנו לפוליטיקאים להסית, לשסות אותנו אלה באלה, לפלג ולהפיץ שנאה על מנת לשלוט.

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה