אריה קוקס בטורו:  ישראל - "עור" לגויים

כולנו התרפקנו בעברנו על סיפורי רכילות עסיסיים שיוחסו למנהיגי מדינות נהנתניים ומושחתים, אשר נישאו על כפי דלת-העם שסגדו למנהיגים אלו. ככל שהם בזו יותר להמון הנבער וככל שהרעו את מצבם של העניים והנזקקים, כך נסקה הפופולריות שלהם. אוויטה וחואן פרון מארגנטינה הם דוגמה לשלטון מושחת הנשען על הערצת המונים והוא הדין גם בשליטתם של פרדיננד ואימלדה מרקוס בפיליפינים. זה תמיד נראה לנו כתופעה-משטרית ביזארית המתרחשת במדינות אקזוטיות, שהרי אצלנו (כך חשבנו לעצמנו לתומנו) זה ודאי לא יכול לקרות. ככלות הכול – אנו עם הספר המתברך ברמה האקדמית מהגבוהות בעולם, מדינה שהוציאה מקרבה לא מעט זוכי פרס נובל, מה לנו ולהתנהגויות כה מופרכות והזויות?

לו היינו קצת יותר בקיאים במקורות, היינו למדים כי עם ישראל אינו חסין מפגיעתו הרעה של שלטון אוטוקרטי. כבר בתקופת הנביאים, ביקש עם ישראל משמואל הנביא: "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים". הנביא ניסה להניא את נכבדי העם מן הרעיון הנואל של המלוכה, תוך שהוא מבהיר להם, כי שינוי לטובה במצבו של העם יתרחש רק כאשר ייטיב את דרכיו. בצר לו פונה הנביא לאל ושוטח בפניו את הבעיה. וכך מצווה האל (שמואל א' פרק ח'): "שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך...אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלוך עליהם". וזהו משפט המלך אשר שמואל הנביא מתאר  באזני עם ישראל:

"את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו, ולשום לו שרי אלפים ושרי חמישים, לחרוש חרישו ולקצור קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו. ואת בנותיכם יקח...ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לסריסיו ולעבדיו... את בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו. צאנכם יעשור ואתם תהיו לו לעבדים. וזעקתם ביום ההוא ולא יענה ה' אתכם ביום ההוא".

העם ממאן להישמע לנבואת הזעם ודורש כי יומלך עליהם מלך: "לא! כי אם מלך יהיה עלינו והיינו גם אנחנו ככל הגויים..."! מסתבר שפתאים וטיפשים נמצאים בכל עם ואיננו יוצאי דופן במיוחד. כפי שניווכח בהמשך אנו אפילו "מצטיינים" בכמותם ומינונם של הכסילים...

ראש האופוזיציה דהיום, הנאשם נתניהו, מכיר את נפש מעריציו הסומים והוא נהג לשחרר מדי פעם "דאחקות" לתחזק את האגו של עדת מאמיניו. באחת ממערכות הבחירות הוא צווח  – "מי יילחם בחמאס? בוז'י? ציפי?" לא היה צורך להמשיך בדימוי, ברור שרק ביבי יכול! בתוצאות העלובות של יכולותיו צפינו פעם אחר פעם במערכות מול החמאס שהסתיימו "בתיקו" משפיל. נתניהו למד את לקחו ואוי לאותה בושה – בהמשך הוא יקנה את השקט בכסף מקטאר....

לפני כשנה על סף העברת השלטון לממשלת בנט הוא שיחרר תחזיות אפוקליפטיות ולפיהן אין כל סיכוי שממשלה כה חלשה הנשענת על  תמיכת מפלגה ערבית תצליח לשחזר מהלכים מול סוריה ואיראן. תומכיו היו ממש בטוחים שביבי באופן אישי חודר עם סכין בין השיניים לארצות עימות, כדי לבצע פעולות עלומות במטרה לסכל פעילות עוינת כנגד מדינתנו. בדיעבד התברר כי כמות הפעולות שננקטו בשנה האחרונה בסוריה ואיראן ואיכותן עולות בהרבה על הפעולות בתקופת כהונת נתניהו. מסתבר שלא רק הוא יכול... כל ראש ממשלה יכול ובביצועים לא פחות טובים (כל זאת מבלי לנקוט עמדה ביחס לנחיצות פעולות אלו – הן בעבר והן כיום).

ממש בימים אלו סיפק משפט הדיבה שהוגש על ידי משפחת נתניהו כנגד אהוד אולמרט, הוכחה נוספת להמלצתו הבסיסית  של כל עו"ד מתחיל להימנע מכניסה להליך משפטי בתחום זה. שהרי אם טוענים כלפיך שאתה משוגע - משפט הדיבה מספק רמקול ענק להדהד את המסר לכל העולם. מבלי קשר לשאלה - ידו של מי תהא על העליונה בדיון המשפטי הספציפי הזה – נמצא הציבור נחשף לעדויות על התנהגויות ביזאריות  במשפחה "המלכותית". תיאור התפרצותו של הבן יאיר לדיון ממשלתי, כדי להשפיע על אביו לקבל  החלטה שתהא תואמת לעמדת המשפחה, היא בגדר אירוע בלתי נתפס. כדי לחזק את דרישתו מאביו בחר הבן להלך על ארבע ככלב ולהשמיע "הגיגים" שלא נחזור עליהם בטור זה (בכל אופן יתכן וילדים יקראו...). התנהגות זו נעשתה בפרהסיה ובפני לא מעט נוכחים  שאיש מהם לא התנער מן המופע המתואר. יתר על הכן העד שהשמיע עדות זו (ניר חפץ) לא נחקר כלל בחקירה נגדית בנקודה זו ומבחינה זו מדובר בתיאור של אירוע שהתרחש בפועל.

ככל שאנו סבורים שהתנהלות כל בני המשפחה מגיעה לשפל מדרגה, תמיד תימצא מדרגה נמוכה יותר. איני מכיר עוד מדינה מערבית אחת, שאחרי תיאור כל-כך ביזארי, פוליטיקאי עם כזה רזומה היה ממשיך בפעילות אפילו יום אחד. אבל אנחנו הרי לא מדינה נורמלית ושאיפת האבות המייסדים שלנו לשמש אור לגויים התחלפה בחזון קצת פחות יומרני – אנחנו נהיה "עור" לגויים.