האיש שהבטיח, אך לא הבטיח לקיים...

גם עכשיו הבירוקרטיה חוגגת כי משבר הקורונה מאפשר לה עדנה והפעם זה בא לנתניהו רע מאוד!

ניקח למשל את ההבטחות למענקים נתניהו הבטיח בקול תרועה רמה בהזדמנויות שונות שלל מענקים:-
מענקי קורונה לחברות
מענקי קורונה לעצמאים
מענקי קורונה לעצמאים בעלי שליטה
מענקי קורונה פעימה ראשונה
מענקי קורונה פעימה שניה
מענקי קורונה רשות המיסים
מענקי קורונה פעימה שלישית
מענקי קורונה לעמותות
מענקי קורונה לנכים
מענקי קורונה לעסקים
מענק לכל אזרח

התבלבלתם? כן! כולם מבולבלים, אז הנה מורה דרך לאמירות נתניהו ומה נעשה בפועל.

בנימין נתניהו ב-2003: "נעודד השקעות תחת עיקרון מנחה של צמצום בירוקרטיה".
אז הנה כמה מספרים על הכשל המתמשך שהאחראי לו הוא נתניהו עצמו.
58 מיליארד ₪ כ 4.6% מהתמ"ג! התוספת המוערכת החד פעמית הצפויה לפעילות המשקית אם תבוצע הפחתת הנטל הבירוקרטי ב 30%!
ישראל במקום ה 59 מבין 140 מדינות בסקר של הפורום הכלכלי העולמי בקריטריון נטל הבירוקרטיה.
11 ימים בממוצע לרישום עסק!
200 ימים בממוצע לקבלת היתר בנייה! 20 גופים שונים! נדרשים לאישור מקום 29 מבין 36 מדינות ה OACD
24% שיעור הבקשות להיתר שאושרו רק לאחר יותר משנה.

נתניהו ב-2013: מקים מיזם ממשלתי בשם "ישראל דיגיטלית" שמטרתו: "ייעול השירות הניתן לאזרח וצמצום בירוקרטיה".וכך הווגדרו מטרות המיזם בשעתו:
במטרה לקדם צמיחה כלכלית, להגדיל את הרווחה החברתית ולצמצם פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת (Information Communication Technology), בשים לב למכלול התשתיות הרלוונטיות להשגת מטרות אלו, לפעול לגיבוש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ויישומה שיעדיה העיקריים הם: פיתוח חדשנות ואספקת שירותים ציבוריים חדשניים, איכותיים ויעילים המותאמים למאה ה-21, לרבות שירותים מרחוק, בתחומים כגון: חינוך, בריאות ורווחה; הטמעת כלים טכנולוגיים בעסקים קטנים ובינוניים ועידוד מסחר מקוון; שיתוף מידע וידע ממשלתי ושימוש באמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות הניתן לאזרח וצמצום בירוקרטיה.
המדיניות הלאומית תכלול התייחסות לקידום תשתיות שתאפשרנה השגת יעדים אלו, לרבות: יצירת סביבה דיגיטלית מתקדמת, אמינה ובטוחה לשימוש אזרחי ישראל (לרבות מערכות אבטחת מידע ומערכות זיהוי); טיפוח הון אנושי ועידוד תעשיית טכנולוגיית מידע ותקשורת וקידום אוריינות דיגיטלית בציבור.

אבל...

מדו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2020 עולה כי:-
ועדת ההיגוי למיזם התכנסה 3 פעמים, כן בשבע שנים...
לא אושרה תוכנית עבודה לשנים 2016 והשנים 2018-2019
1.1 מיליארד שקל בשנים 2016-2018
חלק מהעיכובים בקידום פרויקטים, על פי המבקר, נבעו מאי שיתוף פעולה מספק של המשרדים בהם אמורים הפרויקטים הדיגיטליים להיות מיושמים. על פי הדוח החסם העיקרי בצד המשרדים הללו היה אי הקצאת זמן ואי תיעדוף מספק של הפרויקטים. בישראל דיגיטלית החסמים על פי המבקר היו עיכובים בגיוס כוח אדם למימושם (כאמור תקציב של 1.1 מיליארד שקל!

בטור הבא נמשיך בסקירת המחדלים.