יו"ר הקהילה המסורתית בנס ציונה, אתי דואניס בטור אישי: מהי "הקהילה המסורתית" בעיני ?

הקהילה המסורתית בעיניה של אתי דואניס / יו"ר הקהילה בנס ציונה

אפתח בוידוי אישי, גדלתי בבית מסורתי בו ציינו את השבת ואת חגי ישראל כולם, קיימנו את מנהגי הכשרות וערכי היהדות באוירה של כבוד וקדושה. אולם יחד עם זאת הורי התירו הרבה מעבר לאיסורים וההלכות הדת על פיהם הם גדלו וחונכו, ( סבי וסבתי נחשבו דתיים). בבתינו בו גידלנו את ילדינו, שמרנו כבר פחות ממה ששמרו הורי וזאת בעיקר כי הביקורים בבתי הכנסת היו לי לזרה, לא הסתדרה לי המחשבה שדוקא בחג, ברגעי התפילה, אצטרך להיפרד מבעלי ואב ילדי. למעשה יצא כך ששנים ביקרנו בבית הכנסת רק ביום כיפור בסמוך לתפילת הנעילה.
משגדלו ילדי וזכיתי לנכדים הדאיגה אותי העובדה כי המגמה תלך ותפחת מדור לדור כך שנכדי כבר לא יבקרו בבית הכנסת והזיקה שלהם ליהדות תפחת עד שתעלם חלילה .
בפעם הראשונה שהגעתי עם בן זוגי לתפילת שיוויונית בערב יום הכיפורים לפני כעשור הרגשתי שמצאתי בית אמיתי. התפילה הייתה בדיוק כמו בבתי הכנסת בהבדל אחד שישבנו יחד. התרגשתי כשראיתי שרבה עולה וקוראת בתורה בנועם ובדיוק על פי כללי הטעמים. סוף סוף לא עוד לשבת מאחרי וילון מוסתרת מההתרחשות העיקרית (כשלמטה באגף הגברי רבנים מוכרים מצוות בכסף בשבתות ובחגים) , לא עוד "קול באישה ערווה" השמעתי את קולי בגאוה והדבר הסב לי הנאה גדולה. אהבתי שמבלי לגרוע מהתפילות המקובלות הקהילה מוסיפה תפילות לשלום חיילי צה"ל ותפילות אקטואליות אחרות.

אציין כי אני ממשיכה לכבד את האותודוקסיה לגווניה ( פחות את מנהיגיה בכנסת ובממשלה ) ובעצם רואה בכל זרם יהודי באשר הוא לרבות החילונים אחים לדת היהודית.

המחשבה והלבטים כי הזרם המסורתי כביכול שונה מתפיסת הדת של הורי העסיקה אותי אולם הבנתי כי גם שורשי הדתיים מבית אבא מעולם לא היו אורתודקסיים במובנים המקובלים היום במגזר החרדי. הכשרות היתה כשרות מבלי לסווגה לפי רב זה או אחר. הקידוש, זמירות השבת והישיבה בסוכה ישבנו כל בני המשפחה יחד גם אם איחדנו מספר משפחות באירועים מיוחדים, הדבר נכון גם לגבי אירועים במעגל החיים כמו חתונות, בריתות ובר מצווה מעולם לא הופרדנו הנשים מהגברים.
עוד תובנה חשובה השלימה לי את התמונה האמונית. הבנתי שבאלפי שנות חז"ל הם עדכנו את ההלכות והתאימו אותן לרוח התקופה המשתנה עד לפסיקתו של החתם סופר שהשתמש בביטוי "חדש אסור מן התורה" משפט מהמשנה, מסכת ערלה, פרק ג', משנה ט', שהפך בפי החת"ם סופר למטבע לשון מושאל שביטא את התנגדותו לשינוי במנהגים בכלל ואת מאבקו בכוחות הפרוגרסיביים (רבנים פתוחים) ודבריו פורשו על ידי הזרמים החרדיים, נראה מעבר לכוונותיו שלו עצמו, לפיהם יש להקפיא את כל ההלכות כאילו אין הזמנים משתנים ומצוות שהיו נהוגות לפני מאות שנים תקפות באופן מוקפד גם בימנו. כיום אין פסיקות חז"ל אבל יש זרימה של מציאות החיים דבר המצריך, לדעתי, לבא לידי ביטוי גם בריטואל הדתי .
מכל זה החיבור שלי ושל בן זוגי לקהילה המסורתית היה שלם ברמת האמונה, הפרקטיקה וקבוצת השייכות.

מהי התנועה המסורתית?
קהילות התנועה המסורתית פרוסות ברחבי הארץ ובעולם ומאפשרות לחבריהן לקיים אורח חיים יהודי-מסורתי, מתוך גישה פתוחה ומקבלת לאנשים מזהויות ועדות מגוונות. ההתכנסויות והתפילות בשבתות ובחגים מתקיימות באווירה שוויונית בין גברים ונשים, ללא מחיצות ובהתאם להלכה. עוד פועלת הקהילה למען החברה ולתיקון עולם מתוך תפיסה ערכית ואכפתית.
הקהילה המסורתית בנס ציונה פעלה מזה שנים בהובלתה של ליאת חסון ז"ל ולפני כשנתיים הוצע לי להיות יו"ר הקהילה הסכמתי למרות גודל האתגר.
בשנים האחרונות קיימנו: תפילות ביום כיפור, הכנת קישוטי סוכה , סדרי ט"ו בשבט,קריאת מגילה בפורים, תיקוני ליל שבועות, ציון ט' באב ועוד. גם טקסי בר/בת מצווה לבנים ולבנות באוירה שיוויונית ומקבלת.

כבר שנים מתקיימת תפילה במערב העיר באולם בית ספר בן צבי , השנה החלטנו צוות ההובלה של הקהילה בנס ציונה להרים מניין תפילה בערב וביום הכיפורים גם במזרח העיר זאת כי המרחק לתפילה במערב העיר מקשה על הצמים והמבוגרים שבחברי הקהילה.
נא עקבו אחרי הפרסומים לגבי המקום והמועדים.
כולם מוזמנים!

אסיים בתקוה כי נראה ילדים וילדות בתפילות האלה וכמובן נוסיף תפילה להשבת החטופים, העקורים וחיילינו לבתיהם ולחיק משפחותיהם ושתהיה לכולנו שנה מבורכת של בנייה, שיקום
והחלמה מקללותיה של השנה שחלפה.

ברכת שנה טובה ממערכת האתר