יו"ר ויצו אתי דואניס בטורה: חג הפסח זמן חירותנו – האומנם ?
18.03.21 / 12:22
לכבוד חג הפסח "זמן חירותנו" ולקראת הבחירות שמדבקות על דלתנו ממש עכשיו אקדיש את הטור שלי למונח "חירות".
'חירות' לא רואים, לא שומעים, לא מריחים ,לא אוכלים ולא קונים בסופר. חירות לא נתפסת בחושים ובכל זאת היא קיימת או לא קיימת, בהשאלה ניתן להגיד שנושמים אותה כי היא כמו חמצן כשהיא נמצאת לא מרגישים אותה וכשהיא נעלמת נחנקים.
אתחיל, איך לא, בעם ישראל במצרים, ארץ מצרים היוותה לעם ישראל סוג של רחם בו נוצר העם ממשפחות בני יעקב שירדו אליה בזמן שהייתה בצורת בארץ כנען. אם מצרים היא רחם, יציאת מצרים היא הלידה, הולדת זו מציינים היהודים, כל שנה בחג הפסח. עם ישראל היה משועבד במצרים שלושה דורות כך שדור יוצא מצרים לא ידע חירות מהי ולא הבין את המאמץ שהושקע בקבלתה. האותות והמופתים שהיו כורכים ביציאה לא הרשימו את העם והוא מתגעגע לבית העבדים בו עבדו בעבודת פרך בחומר ובלבנים ימים כלילות ללא רחם מהמשעבדים המצרים. "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה; וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ, גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ, מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים." (במדבר י"א 4-5) שחרור מעול השעבוד לא נחשב מספיק חשוב ליד התאוה לבשר, לדגים, לקישואים והאבטיחים, אין ספק שהפירוט המקראי כאן בא להפוך את הדרישה למגוחכת.
את חירויות הדמוקרטיה בימנו לא רואים, לא שומעים, לא מריחים ,לא אוכלים ולא קונים בסופר. החירות לא נתפסת בחושים ובכל זאת היא קיימת או לא קיימת, בהשאלה ניתן להגיד שנושמים את הדמוקרטיה כי היא כמו חמצן כשהיא נמצאת לא מרגישים אותה וכשהיא נעלמת נחנקים. [ החזרה מכוונת ]
לטובת הקוראים מצרפת הגדרה מילונית של המונחים 'דמוקרטיה' ודיקטטורה :
דמוקרטיה: שִׁלְטוֹן הָעָם, מִשְׁטָר מְדִינִי שֶׁבּוֹ נִתָּן הַשִּׁלְטוֹן בִּידֵי נִבְחֲרֵי הָעָם בְּאֶמְצָעוּת הַפַּרְלָמֶנְט (בֵּית נִבְחָרִים, כְּנֶסֶת) וְהַמֶּמְשָׁלָה הַנִּבְחֶרֶת עַל יָדָיו, וּבוֹ מֻבְטָחוֹת זְכֻיּוֹת הָאֶזְרָח לְהַבָּעַת דֵּעָה חופשית בוויכוחַ ובעיתונות.
דִּיקְטָטוּרָה , שיטת ממשל בה נשלטת המדינה על ידי אדם יחיד או קבוצת מיעוט של אנשים המרכזת בידה כוח מוחלט, ללא הפרדת רשויות, כך שהדיקטטור שולט בשלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת.
הדמוקרטיה בישראל , לדעתי [ולדעת רבים ] ננגסת בנגיסות גדולות ומפנה עצמה לטובת דיקטטורה. יש רבים מידי שלא מבחינים בנגיסות אלה ולא אחת תשמע דעה שאומרת: " מה רע לכם?" תוך ציטוט המלה "חמוצים" . השווקים משדרים שפע, עשרים סוגי לחמים, בשר, דגים, קישואים, שומים ואבטיחים.. [גם הפירוט כאן נועד להגחיך]. נראה שהחרדה המוחשית לפרנסה, לבריאות ולצרכים הקיומיים [בטח בתקופת מגיפה] מטשטשת את הדאגה העמומה לשחיקה בחרויות האזרח.
האמת ראויה שתאמר ותזעק בראש חוצות שחירויות האזרח בישראל נשחקות בכל תחום מתחומי חיינו. אני אמנה אחדים מהן ובטוחה שהקורא המודאג [כמוני] ישלים את הרשימה בעצמו.
- מנהיג [מוכשר ככל שיהיה] שמנהל את המדינה בהחלטות יחיד [לפעמים גם בלי לידע] זה שחיקה בדמוקרטיה.
- מינויים המקדמים אנשים שמחויבים למנהיג ולא למדינה, זה שחיקה בדמוקרטיה.
- מינוי שופטים על פי אג'נדה פוליטית, כמו כן מנהיג שתוקף את מערכות המשפט, את גופי אכיפת החוק והתקשורת, זה שחיקה בדמוקרטיה. [ביטול הפרדת רשויות ]
- עיתון מיוחד שהוא שופרו של המנהיג והשתלטות על ערוצי תקשורת הנרכשים על ידי אילי הון, כך שהמידע מגיע לציבור מסונן ומגמתי להאדרת המנהיג, זו שחיקה בדמוקרטיה.
- הצרת צעדי מפגינים באמצעים אלימים של המשטרה שמקבלת הנחיות מהמנהיג, זו שחיקה חמורה בדמוקרטיה. [הזכות להפגין היא זכות בסיסית בדמוקרטיה].
- הפעלת שירותים חשאים לסימון אזרחים [באף מדינה בעולם לא קרה] זו נגיסה מבהילה בדמוקרטיה ופגיעה בצנעת הפרט ובחירויות האזרח.
- ראינו כבר תופעות של סגירת בתי משפט, מניעת פעולה תקינה של הכנסת, ביטול החלטת הכנסת על ידי יו"ר הכנסת ועוד, צעדים המורים על שחיקה בדמוקרטיה הלכה למעשה. והרשימה עוד ארוכה....
דמוקרטיה זה איזון רגיש בין ערכים לאינטרסים, בין צרכי הרוב והמיעוט, בין זכויות האדם לרצון השלטון, בין כבוד האדם היחיד לכבוד הקולקטיבי. כשהעיתונאים שאמורים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה הפכו לפודלים [לא כולם] שדואגים, מן הסתם, לפרנסתם כי הם נמצאים תחת עינו הפקוחה של המנהיג ועושי דברו, אנו- אזרחי מדינת ישראל צריכים להפנים שאנו נמצאים בעיצומו של תהליך לאיבוד הדמוקרטיה שמפנה מקומה לדיקטטורה של אדם אחד.
כל זה קורה לנו מתחת לרדאר בנגיסות קטנות מבלי שנרגיש, כי אזרחים תמימים כמונו שעסוקים בבריאותם, בקידום פרנסתם וצרכי משפחתם מתקשים לתת עדיפות "לנושא זניח" כמו חירויות.
לקראת חג החירות, בין שמחת החג, הקניידלך והקושיות בואו נזכור את המסר החזק שהחג מעביר והוא, לא לוותר על חירותנו ולשמור עליה מכל משמר.
חג פסח/חירות שמח לכל בית ישראל !
