יו"ר ויצו בנס ציונה, אתי דואניס בטורה. והפעם : גזענות, לא בבית ספרנו
06.08.21 / 11:38
ההתפתחויות החברתיות בישראל 2021 היו הטריגר שלי להתמודד עם נושא "הגזענות" שהיא תופעה תרבותית שרווחת בעצם, בכל העולם וגם בישראל. מאחר ויש בכוונתי לעסוק בתופעה התרבותית חברתית, לא אכתוב על התפיסות המדעיות לגבי גזעים וגנטיקה בקרב בני האדם.
אתחיל בהסבר למלה גזענות: הגזענות היא השקפה הרואה בהשתייכות הגזעית של היחיד והציבור את העובדה המכרעת והקובעת את כושרו, נטיותיו, הלכי-רוחו. מראהו והתנהגותו. לפי השקפה זו עמי העולם נחלקים לגזעים מיוחסים ( גזע האדונים) ולגזעים אחרים שהם נחותים. [בית ספר להוראת השואה ומט"ח]
כהרגלי אפתח במקרא שפותח בסיפור הבריאה של שני יצורים ראשונים, אדם וחוה, אין ספק שיכול היה אלוהים לברא את אוכלוסיית העולם מזוגות רבים וכך לקצר את זמן התרבותם. ובכל זאת מדוע נברא האדם יחידי? שלא יאמר אדם לחברו: "אבי גדול מאביך". לפי פירוש זה נמנע אלוהים מיצירת גזעים שונים, כדי שתהיה כל האנושות בניהם של שני אנשים.
אחרי המבול, בו נכחדה האנושות הראשונה, אלוהים מחכים לגבי יצרו של האדם "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח' כ"א.) מסקנת אלוהים כוללת את כל בני האנוש בלי חלוקה לגזעים וסוגים. גם כאן חוזר התנ"ך להדגיש כי כל האנושות אחרי נח התפתחה מבני נח בלבד שם,חם ויפת.
בעקבות התנהגותו של חם כלפי אביו נח [ ראה את מערומיו אביו] מקולל חם, וזרעו בני כנען, שיהיו עבדים לזרעם של בני שם ובני יפת. האם תומכת עובדה זאת בעליונות גזע אחד על האחר? בהחלט לא, שכן מדובר באחים בני אותם הורים, אלא שיש כאן סוג של קללה כעונש על התנהגותו של חם כלפי אביו. בצדק ישאל השואל מדוע זרעו של חם צריך להיענש על חטאי אביו. כאן אצרף תפיסה שליוותה את התנ"ך תקופה אורכה והיא 'גמול דורות' לפיה האב חוטא והבנים יענשו . תפיסה זו נועדה להרתיע אנשים מלחטא באיום שבניהם יישאו בחטאיהם.[ מקורה של המחשבה בעשרת הדיברות " כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאי" ( שמות כ' ד')]. נגד תפיסת גמול דורות יוצאים בהמשך הנביאים יחזקאל וירמיהו : " מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה" [יחזקאל י"ח ב].'
וטוענים על :"איש בחטאו יומת".
החלוקה לעמים במקרא מתרחשת אחרי מגדל בבל, אחרי שהיו כולם בעלי שפה אחת ודברים אחדים הם חטאו בחטא ההיבריס ונגזר עליהם להיפרד. המקרא שם דגש על רצונם להמשיך להישאר יחד " פן נפוץ על פני כל הארץ " [בראשית י"א ד'] ועל פיזורם בעולם כעונש. ברור, אם כך שוב, שכל עמי העולם הוא ממקור אחד ולא מגזעים שונים.
אברהם הוא ראשון מובילי האמונה המונותיאיסטית ואחריו בנו יצחק ויעקב נכדו הם כולם מתברכים בברכה "ונברכו בך כל משפחות האדמה" [ בראשית י"ב ג'] כלומר באמצעותם יתברכו כל העמים האחרים. אברהם הוא אביהם של ישמעאל [אבי המוסלמים לכן הוא מקודש בעיניהם, כמו גם מערת המכפלה מקום קבורת האבות ] ואבי יצחק אביהם של עשיו [אדומים] ויעקב אבי בני ישראל. אברם הוא אב המון גויים [ מקור שמו]. כלומר אב עמים רבים. גם כשמל אברהם את עצמו ואת יצחק הוא מל גם את ישמעאל ואת על בני ביתו ועבדיו שקנה בכסף. כלומר אין בשום מקום טענה לאבחנה גזעית מסוג כל שהוא.
האם הדרישה להחרים את זרע עמלק והחרמת עמי כנען מקורה בתפיסה גזענית כלפי עמים אלה? לגבי דרישות אלו המקרא נותן הסבר מפורט מה הסיבה לחרמות האלה, הם בהחלט לא נעוצים בעובדה שהם גזעים נחותים אלא סוג של נקמה על מעשי עמלק נגד עם ישראל בעבר ולגבי עמי כנען יש להחרימם כדי שלא ילמדו אתכם את מנהגיהם [עבודת אלילות] .
לגבי הפסוק מספר שמות י"ט 5 "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ " רבים הפירושים שניתנו במשך הדורות לביטוי "עם סגולה" במשמעות של עם שנבחר לשמש דוגמא לכל העמים. משל למה הדבר דומה למפקד שבוחר את אחד מחניכיו כדי לחנכו שישמש דוגמא לשאר החניכים.
כאן חשוב להזכיר את דברי עמוס הנביא :"הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאם ה', הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלישתים מכפתור וארם מקיר" עמוס ט' 8.
הפסוק מעמוס הנביא בא לשרש מתפיסתם של בני ישראל את הביטחון, שעצם היותם העם הנבחר מהוה תעודת ביטוח מפני עונש. הנביא מדגיש שהעובדה שה' הציל את ישראל ממצרים אינה מעידה על יחס מועדף, שהרי הקב"ה עשה כן גם לעמים אחרים, את הפלישתים העלה מכפתור ואת ארם מקיר. לסיכום ניתן לטעון כי אין תפיסה גזענית בתנ"ך.
משקמה מדינת ישראל ברוח של מדינה יהודית ודמוקרטית עם שוויון לכל אזרחיה היו מי שראו בציונות כסוג של גזענות ואכן החלטת האו"ם 3379 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות אשר נתקבלה ב-10 בנובמבר 1975 קבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". ברור ששגתה העצרת הכללית בהחלטה זו שכן אין בשיבת העם לארץ אבותיו רמז ולו קל שהיהודים רואים בעצמם גזע עליון ועמים אחרים נחותים מהם. ב-16 בדצמבר 1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה מנוגדת שבה היא מודיעה כי היא חוזרת בה מן ההשוואה ומהקביעה הזאת. מהלך זה מלמד כי יש הטועים ומבלבלים בין גזענות לשאיפה לאומית של עם זה או אחר למימוש זכותם לאיחוד אתני על אדמה מסוימת.
אי אפשר לכתוב כתבה על גזענות מבלי להזכיר את תורת הגזע הנאצית שהייתה חלק משמעותי באידאולוגיה הנאצית בהנהגתו של היטלר. בבסיס התורה הזו עמדה אנטישמיות גזענית שהציגה את היהודים כניגוד של הגרמני הטהור, כחול העיניים, בהיר השיער והמושלם בתכונותיו כולן. הגרמני הוגדר כגזע עליון, על-אדם, שתורם לעולם. מנגד, הוצגו היהודים כגזע נחות, שמזיק לעמים התרבותיים והורס את התרבות ואין להרשות לו להתערבב עם הגזע הגרמני, שכן הוא תת-אדם. היטלר ראה צורך ב"מרחב מחיה" לעם הגרמני. זאת מכיוון שלפי תפיסתו העולם שרוי במלחמת גזעים המחייבת הכרעה. חיסול היהודים, הצוענים והמוגבלים, היה, לדעתו, חסד שעושים הנאצים עם גרמניה ועושים הגרמנים עם העולם. בשם תורה זו זכו הנאצים לשיתוף פעולה מצד עמים אחרים שהביא לכמעט השמדתו של העם היהודי.
בלי קשר להיסטוריה נוראה זו של העם היהודי ואם תרצו דווקא כעם שהיה קורבן של תורת גזע, עלינו לנקוט משנה זהירות בתפיסות גזעניות. אנו, השואפים לחברה מתוקנת בישראל, צריכים לקבל כל עם בהכלה מלאה ובשוויון זכויות אישיות מלאות. אין גורלו של היחיד מוכתב מהשתייכותו לעם זה או אחר. לצורך הדגמה לא כל היפנים אכזריים בשל פשעיה של יפן במלחמת העולם השנייה. לא כל המוסלמים טרוריסטיים ולא כל הגרמנים אנטישמיים... וכו'.
יש לחנך את ילדינו לחשיבה נטולת גזענות, חינוך זה הוא הבסיס להמשך קיומנו והישרדותנו כעם במדינת ישראל, שכן אם חלילה נצליח לשכנע בנחיתותו של עם אחד בקרבנו, הגזענים בינינו ימשיכו לחפש נחיתות של צבע של עדה או מוצא וכן הלאה ומכאן הדרך קצרה לפילוגינו הישראלים לא רק לעמים אלא לעדות ,לצבעים לחלקי קבוצות היריבים ושונאים אלה את אלה.
כל שעלינו להבין הוא שכולנו אחרים ויש לקבל את האחר על השונות שלו, מראהו, מנהגיו ותרבותו. כמה פשוט !