מדיניות ממשלתית בנושא האומיקרון? תתפלאו, אבל יש מדיניות... מסביר משה בן שיטרית
[email protected]
11.01.22 / 09:14
** נפל לי האסימון ***
ניסיתי להבין מה עושים בממשלה בקשר לטיפול בקורונה, באמת ישבתי וניסיתי להבין.
לכאורה - 30 אלף מאומתים ליום, עליה אספוננציאלית פסיכית, כבישים ריקים, מערכת החינוך בכאוס כי שליש כיתה חלו בקורונה, בתי החולים מתמלאים בקצב מבהיל.
ומה הם עושים? פותחים טיסות לחו"ל, משנים את מתווה הבדיקות, מסתמכים על אנטיגן לא אמין, חושבים לאפשר לעובדים חיוניים *מאומתים* להגיע לעבודה במקום להיות בבידוד. מקלים במקום להקשיח.
מה לעזאזל הם רוצים? שכולנו נידבק?
ואז קראתי ציטוט של פרופ' ערן סגל, וחשבתי קצת עליו, וזה שם את כל דברי הממשלה וההתנהגות שלה באור אחר:
חשבתי, והבנתי. נפל האסימון.
מימין: כותב הטור, משה בן שטרית. משמאל- פרופ' ערן סגל- עליו הוא מסתמך
כאמור, קראתי ציטוט של פרופ' ערן סגל, וחשבתי קצת עליו, וזה שם את כל דברי הממשלה וההתנהגות שלה באור אחר:
פרופ' ערן סגל, אחד מהמומחים המאוד אגרסיביים תומכי הגבלות וכד', מעריך שבשיא גל האומיקרון כמות החולים הקשים תהיה נמוכה משיא גל הדלתא. בשיא הגל שם היו 900 חולים קשים בבתי החולים בערך.
ההערכה שלו, אחד שתמך לאורך כל הדרך בהגבלות, סגרים, מספרים מבהילים אם לא נעשה כלום - אומרת את זה.
חשבתי, והבנתי. נפל האסימון.
*****
הממשלה בטוחה, משוכנעת, שמערכת הבריאות תעבור את הגל הזה בלי צורך במגבלות. ההערכה היא שאף אחד לא יוכל לעצור את האומיקרון ולא משנה מה נעשה. הוא פה, הוא התפשט, נידבק בו עכשיו או אחר כך. זתומרת מי ש"אמור" להידבק.
להערכתם, מספרי המאומתים הכוללים יהיו זהים בין אם נעשה סגרים או שלא נעשה. סקרים אפילו יאריכו את הסבל של כולם, את תקופת ה"לימבו" ההזויה שאנחנו נמצאים בה. הם יורידו את מספרי הנדבקים, אבל זמנית.
"רגע, זה לא מה שאמרו הקובידיוטים לאורך כל הדרך?"
כן, אבל. יש פה אבל: עד עכשיו ההערכה הייתה שאם לא "נשטיח את העקומה" בתי החולים יקרסו. זה קרה בכל מקום בו לא נקטו בצעדים האלה. אלפים מתו - סתם. גם כאלה שלא נדבקו בקורונה ימותו בגלל היעדר טיפול רפואי ראוי.
מטרת הממשלה המוצהרת, בריש גלי, לאורך כל הדרך, הייתה סגרים כדי למנוע מצב של תמותה מיותרת. תמותה תהיה, אבל בתי חולים קורסים זה לא משהו שנוכל לעמוד בו.
במצב הנוכחי בו ההערכה היא שבתי החולים יעמדו בכוחות עצמם בגל הזה, אין שום צורך או הגיון בהארכת הסבל. כן, אנשים חולים לא צריכים לצאת מהבית כדי לא להדביק אחרים, ילדים חולים צריכים להישאר בבית ולא ללכת לבית הספר. תמיד. וחשוב לדעת אם נדבקנו בקורונה אבל לא קריטי במיוחד.
ומה עם לונג קוביד, פימס, השפעות על המוח של הנגיף, כל הסחל'ה הזה? אנחנו לא יודעים, אבל זה לא ממש משנה כרגע.
כי מבחינת הממשלה המספרים הגדולים לא ישתנו, אותו מספר פחות או יותר ידבק בין את נסגור את עצמנו בבית או שלא נסגור. אז מבחינתה בואו נעשה את זה קצר כמה שאפשר, כמה שבועות קשים וזהו.
****
האם זה אומר שאנחנו צריכים לגרום לעצמנו להידבק? פאקינג לא! למה שנרתה להידבק במחלה קשה שלא ברור מה ההשפעות ארוכות הטווח שלה? למה שנראה שהילדים שלנו ידבקו בה? שההורים שלנו? יש שפעת כל שנה - זה אומר שאני רוצה לחלות בה? ברור שלא.
גם אם אחלה השנה בקורונה, זה לא ימנע ממני לחלות בה בעוד כמה שנים. בני הדודים של הוירוס הזה, אלה שגורמים להתקררות חורף הרגילה, גורמים לנו לחלות אחת לכל 3 שנים לערך. זה מה שצפוי להיות גם הפעם.
יש הבדל בין מדיניות הממשלה הכללית לבין המדיניות שלנו הפרטית. לכן הממשלה אמרה שהאחריות עוברת אלינו, האזרחים. פשוט כי הצעדים שהיא יכולה לעשות לא יעזרו לנו לא להידבק. הצעדים שאנחנו עושים - כן.
****
ובסוף בסוף, הממשלה לוקחת פה הימור. משמעותי. ההימור הוא על דבר אחד - חוסנה של מערכת הבריאות ואי קריסתה. בגל הדלתא זה עבד טוב יחסית, באומיקרון, לפי העדויות המצטברות בעולם, זה אמור לעבוד.
הזמן שהרווחנו כשסגרנו טיסות ודחינו את הגעת האומיקרון נוצל כדי להבין את גודל הסיכון, להביא תרופות, לדחוף כמה שיותר חיסונים לכמה שיותר אנשים כדי להגן עליהם, ולגבש את המדיניות הזו.
האם ההימור הזה יעבוד? מקווה. מאוד. אם הוא יכשל, לא יהיה לנו מה לעשות איתו כשנדע את זה, פשוט כי זה יהיה מאוחר מדי.
שמרו על עצמכם.
