מחשבות עם סיום מילואים, בינתיים... מביא סא"ל במיל. יהודה חיימוביץ, המשנה לראש העיר נס ציונה.
יהודה חיימוביץ
15.11.24 / 15:21
תגים:
יהודה חיימוביץ
המשנה לראש העיר יהודה חיימוביץ התנדב בגיל 55 לשרות מילואים, למרות גילו. ועתה, מששב משרות בן חודשיים בצפון, הוא ואומר: אז נעלמתי למילואים לחודשיים, נעלמתי מהעבודה, מהמשפחה, מהעירייה, מהשגרה, מהחיים הרגילים שלי...
והוא חולק עימנו מחשבות ותובנות. על הנעשה במדינה ובעיר.
![סא"ל במיל. יהודה חיימוביץ - בעת שרותו לאחרונה](/dyncontent/2024/11/15/84e53b17-6dc2-4145-a7aa-7ca0b025385b.jpg "סא"ל במיל. יהודה חיימוביץ - בעת שרותו לאחרונה")
מחשבות עם סיום מילואים, בינתיים...
מביא סא"ל במיל. יהודה חיימוביץ, המשנה לראש העיר נס ציונה.
אני כבר בן 55, קיבלתי פטור ממילואים כבר לפני 10 שנים, כשהתחילה המלחמה ביקשתי לחזור לשירות ובינואר 2024 עלה הצורך ונמצא התפקיד. הצטרפתי לאחת האוגדות בצפון, בנינו והתכוננו למערכה בצפון, חיכינו כמה חודשים טובים עד שזה הגיע ונכנסנו למערכה.
עשיתי "רק" כמעט חודשיים מילואים רצוף. איני לוחם, איני גיבור ולא הייתי באיום ישיר על חיי.
כל כך הרבה אנשים נפלאים עשו ועושים הרבה יותר ממני ועדיין הרגשתי חייב לעשות את זה למען עצמי, למדינה וגם למשפחה שלי. באמת, בלי להיות בומבסטי.
התקופה הזו במילואים, מביאה להרבה מחשבות, שאלות על כל מה שקורה בארץ, בעיר, בחיים הפרטיים.
לפני שיצאתי למילואים התעסקתי בעיריה בין היתר, בשני נושאים שמבחינתי חשובים עד מאוד. במיוחד בשנה האחרונה - אחדות וסובלנות.
זה התחיל בנושא תקצוב תנועות הנוער.כידוע היה קרב גדול על תנועת סיטין והתקצוב שלה כתנועת נוער.
בישיבת המליאה התקבלה ההצעה שלי, שהיתה פיתרון טוב.
ואיך יודעים שהוא היה טוב?
כי אף אחד לא היה לגמרי מרוצה ממנה
ואז הגיע נושא התפילות במרחב הציבורי ביום כיפור.
כבר חודשיים לפני כן התחלתי לדבר עם אנשים רבים בעיר כדי למצוא פיתרון שימנע חיכוך ביום החשוב הזה.
דברתי עם אנשים מכל מגוון הדעות והגעתי לפיתרון מוסכם שגם עבד יפה במהלך החג:
איפה שיכולנו העברנו את מתחמי התפילה לאולמות סגורים, הוספנו מתחם תפילה רפורמי נוסף (שני במספר) ובמקומות התפילה היה גם מרחב משותף למשפחות הכולל נשים וגברים ללא הפרדה.
בעצמי הלכתי עם המשפחה למתחם התפילה בבית ספר סביונים וראיתי את כל התושבים מרוצים מהסידור הקיים.
החג עבר ללא אירועים ובסדר מופתי ואני גאה בעיר שלי ובתושבים שכך היה.
אני מנסה לכתוב על הדבר הזה של לצאת למילואים, ולחזור לשגרה (שניהם מאתגרים באותה מידה) ולא להישמע טריוויאלי, לא לדבר שוב על כמה כולם שם במילואים יחד, באמת, וכמה הפוליטיקה שונה.
קשה לעשות זאת, קשה בכלל לחזור לשגרה.
התקשיתי לכתוב, לסכם את החודשים האלה עד עכשיו.
אני מתקשה לראות מה שקורה בארץ, הכל מוטרף מדי, קיצוני, ציני.
אני מאלה שלא מוותרים, מאלה שרוצים לתקן ולא רק להתלונן, זו הסיבה שאני בפוליטיקה.
הכל כבר קרה בכמה שנים האלה ובמיוחד בשנתיים האחרונות.
ההרגשה היא שכבר הכל נורמל, כלום כבר לא מזיז להנהגה הרקובה הזו שלנו.
אז גם לפטר שר ביטחון באמצע מלחמה זה נורמאלי.
לעשות את זה רק כדי לאפשר פטור מגיוס, נורמאלי לגמרי.
להעביר חוק מימון לאלה שלא משרתים, הכי נורמאלי.
לדרוש מהבנים והבנות שלנו לעשות עוד מאות ימי מילואים, מה יותר נורמאלי מזה?
ואין בושה
אז פוליטיקאים מתהפכים רק כדי לדאוג לקריירה הפוליטית שלהם , מי מתפלא מזה?
אז אני שוב בהפגנות ושוב במחאות, ופונים אלי בהפגנות.
אנשים שכבר לא מרגישים שזה עוזר, אבל ממשיכים לבו כי אכפת להם, כי חוץ מזה אין מה לעשות.
ובתוך ההפגנה לוקחת פעילה מגאפון וצועקת עלי למה אני לא בא להפגנות...
מה תגיד על זה?
לקחת את המגאפון ולהגיד לה שקשה להגיע להפגנות כשאתה בצפון המילואים?
אז כן, גם כאלה יש, מחפשים במי להילחם ולא חשוב מה...
אני איש מרכז, ליברל, אוהב הארץ והמדינה, ואני מודאג, מאוד מודאג.
אבל אני אמשיך, יחד עם כל חברי וחברותי
נמשיך לעשות הכל שהציניות לא תנצח
שהאדישות תפסיד
שהבושה תחזור
שההיגיון יגבר
שהחיבור העדין בינינו ישמר
ושיצעקו מה שרוצים.
לא ייתכן שאת המדינה ימשיכו להנהיג אנשים שדואגים לכח שלהם יותר מלחטופים
לא ייתכן שאני יכול לעשות מילואים וצעירים חרדים לא יעשו צבא
לא ייתכן שהבן שלי לא יכול לגמור את הלימודים שלו בגלל עומס מילואים ופוליטיקאים צבועים ידאגו שאלפי צעירים לא יתגייסו
לא ייתכן שהילדים שלנו שעושים צבא לא יוכלו לקנות דירה ואברכים יקבלו מעונות.
לא ייתכן שעדיין אין ועדת חקירה ממלכתית
לא ייתכן שהממשלה הזו עדיין לא הלכה הביתה בעקבות מחדל השבעה באוקטובר
לא ייתכן שזה לא ברור עדיין שצריך לעשות הכל בשביל תושבי העוטף, בשביל תושבי הצפון, העסקים הקורסים, משרתי המילואים...
עדיין לא ברור שכל מי שמתחמק מכל מה שכתבתי פה חושב על השרידות הפוליטית שלו במקום על העתיד של המדינה שלנו?
אז זהו זה המטען של אחרי המילואים.
חוזר לשגרה,
לעבודה (כן, בעיריה אני רק מתנדב)
לתיק הקהילה כדי לדאוג לקהילה, לעיר חופשית וליברלית שנותנת שירותים לכולם
לתיק הספורט, כי אני מת על זה וצריך לקדם את כל ענפי הספורט בעיר
לועדות, מילגות, ביטחון, חינוך, בניה ועוד...
לעזור לתושבים שפונים אלי
ולהילחם כדי שהמדינה שלנו תהיה מקום יותר טוב לחיות בו.
יש הרבה עבודה
מוזמנים לפנות אלי תמיד בכל נושא
אני פה בחזרה.
שלכן/ם
יהודה חיימוביץ – משנה לראש העיר
מחזיק תיק קהילה וספורט (אה, גם סא"ל במיל.)
טלפון : 08-9383925 {ימי ראשון ורביעי בין השעות 08:00-16:00 }
מייל : [email protected]
