סוף לבלוף הפריימריז ה"דמוקרטיים": ההצעה שלי שתכריח את המתפקדים לבחור צד – או לשלם את המחיר

סוף לבלוף הפריימריז: ההצעה שלי שתכריח את המתפקדים לבחור צד – או לשלם את המחיר

כבר שנים שאני מתבונן בקרקס הזה שנקרא "בחירות מקדימות" בישראל, ומתקשה להחליט אם לצחוק או לבכות. השיטה, שנועדה במקור להיות חגיגה דמוקרטית שנותנת כוח לאזרח הקטן, הפכה למגרש משחקים ציני של קבלני קולות ומפקדי ארגזים.

אנחנו רואים שוב ושוב קבוצות לחץ מאורגנות שמתפקדות בהמוניהן למפלגה מסוימת רק כדי להטות את הרשימה שלה לטובת אינטרס צר, כשכולם יודעים שביום הבוחר אותם "חברים" יצביעו למפלגה יריבה לחלוטין. זהו הונאה בחסות החוק, של "סוסים טרויאניים" שמעוותים את רצון הבוחר האמיתי.

לכן, אני מניח כאן היום על השולחן הצעה מהפכנית, אולי אפילו רדיקלית, אבל כזו שתעצור את מחול הצביעות הזה אחת ולתמיד: הפיכת המתפקד למצביע אוטומטי עבור המפלגה אליה התפקד.

הרעיון שאני מבקש לקדם הוא פשוט, חד וחותך, והוא נועד להצמיד תג מחיר משמעותי לזכות ההשפעה בפריימריז. על פי הצעתי, מפלגה שתבחר בדרך הדמוקרטית ותבקש חותמת כשרות ופיקוח מדינתי, תידרש למסור את רשימת המתפקדים המלאה שלה לפקיד הבחירות במשרד הפנים בדיוק 90 יום לפני הבחירות לכנסת. מכאן, המדינה לוקחת את המושכות. לא עוד מנגנוני מפלגה מפוקפקים שבודקים את עצמם, אלא פקיד בחירות ממשלתי שיכין "פנקס בוחרים נפרד". אותו פקיד ישגר לכל אחד ואחת ברשימה הזו הודעה אישית, במייל ובמסרון, כ-75 יום לפני הבחירות.

כאן מגיע הטוויסט הגדול של התוכנית שלי, המרכיב שישנה את כללי המשחק: ההודעה הזו לא תהיה סתם תזכורת, אלא אולטימטום. למתפקד יינתנו 14 יום בדיוק לערער או להודיע שהוא מבקש להימחק מהרשימה. מי שיבחר להתעלם, לשכוח או פשוט לא לעשות דבר – יראה בכך המחוקק כמי שהצהיר אמונים למפלגה. המשמעות היא מיידית ודרמטית: שמו של אותו מתפקד ייגרע אוטומטית מפנקס הבוחרים הכללי של מדינת ישראל. הוא לא יצטרך, וגם לא יוכל, ללכת לקלפי ביום הבחירות, שכן קולו ייחשב כמי שכבר ניתן ונספר לטובת המפלגה שאליה התפקד. זהו עיקרון של "נאה דורש, נאה מקיים" – אם אתה רוצה להשפיע על פני המפלגה, אתה חייב להיות מחויב לה בקלפי.

רק לאחר הסינון האכזרי וההכרחי הזה, שבו ינופו כל הטרמפיסטים והמניפולטורים שלא מוכנים לוותר על זכות ההצבעה שלהם לטובת המפלגה, יעביר פקיד הבחירות את הרשימה ה"סטרילית" חזרה למפלגות. רק האנשים האלו, שקולם כבר מובטח למפלגה בבחירות הכלליות, יהיו רשאים להצביע בפריימריז שיקבעו את הרשימה לכנסת. תחשבו על זה רגע: בלי מתפקדי ליכוד שמצביעים לעבודה, בלי אנשי ימין קיצוני שבוחשים במפלגות מרכז. רק גרעין אידיאולוגי אמיתי שמוכן לשים את הפתק שלו איפה שהפה שלו נמצא.

אני מודע לכך שזו הצעה שעלולה לעורר רעש. יקומו משפטנים ויטענו שיש כאן פגיעה בפרטיות או בזכות לשנות את הדעה עד רגע הכניסה מאחורי הפרגוד. ייתכן שיטענו שזהו צעד דרקוני מדי שעלול "לגנוב" את קולם של אזרחים תמימים שפספסו הודעת SMS. אבל בעיניי, המחיר הנוכחי של שחיתות פוליטית מובנית הוא כבד הרבה יותר.

ההצעה הינה מעשית והבירוקרטיה הכי פשוטה. מחשב מדבר עם מחשב... בג"ץ יפסול? לא יודע. לא מדובר בחוק גורף ומפלגה שלא תרצה לא תצטרף. ואילו פוליטיקאים שיתנגדו יחשפו את פרצופם האמיתי. חוק כזה גם ימנע ראשי מפלגות אחרות מלהתחמק מדרישות לדמוקרטיה פנימית, בהבאת דוגמה מהסחר מכר בליכוד. ולמעשה רק ירחיב את הדמוקרטיה. 

המהלך הזה לא רק יטהר את המפלגות, הוא גם ייעל את המערכת כולה: תורים קצרים יותר בקלפיות, חיסכון אדיר בתקציבי בחירות, ומעל הכל – החזרת האמון במושג השחוק הזה שנקרא "חבר מפלגה". מי שרוצה להשפיע, שישלם במטבע הדמוקרטי היקר ביותר שלו – הקול שלו. מי שלא מוכן להתחייב, שיישב בקהל.

הגיע הזמן להפסיק את המשחק הכפול.

ולתשומת לב חבריי הליכודניקים: אתם צריכים להיות הראשונים לדרוש זאת, אלא אם הסצינה שבתמונה כאן מתאימה לכם... !