עו"ד אריה קוקס בחלק ב' של הטור: לקסיקון משפחת נתניהו

עד כמה רצינית התיאוריה הזו, תעיד העובדה כי הטענות מופנות לגורמים מתחלפים ככל שמתפתחת "העלילה". תחילה אלו חוקרי המשטרה, אחר כך לפי סדר - מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה, היועמ"ש, התביעה הכללית ועתה אנו מגיעים לביהמ"ש. עבור כולם מנסים למצוא "שדים" מן העבר (פרשת הרפז  כבר אמרנו?), רק כדי להשחיר את פני הגורמים המטפלים בעניינו של נתניהו ולהופכם לבלתי לגיטימיים.

כדאי בהקשר זה לחזור במנהרת הזמן לעשורים הראשונים בתולדות מדינתנו. המערכת המשפטית שצמחה בישראל נודעה בעמים במצוינותה ושמה הלך לפניה כמערכת משפט איכותית ביותר. שמות  נשיאי ביהמ"ש העליון או יועצים משפטיים כמו – שמעון אגרנט, חיים כהן, מאיר שמגר ואהרון ברק היו דוגמה ומופת לאיכות מן המעלה הראשונה. מערכת זו צמחה בתקופת שלטון מפא"י (שמאל, רחמנא ליצלן) וכידוע לנו, המלחמה הממלכתית בשחיתות הציבורית באותה תקופה לא "דפקה" חשבון לשמות "גדולים". חקירות נפתחו כנגד בכירים במפלגת השלטון – יעקב לוינסון, אשר ידלין והשר אברהם עופר. אהרון ברק לא היסס לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. לא שמענו באותה העת ציוץ על הפיכה משפטית, למרות שרק ההודעה על פתיחת חקירה (כתב אישום עוד לא נראה באופק), הובילה מידית לנפילת ממשלת רבין. איש לא דיבר על פקיד ממונה שפועל להפיל ראש ממשלה שנבחר על ידי העם. עליונות שלטון החוק הייתה נורמה שאיש אינו מהרהר אחריה והכול הרכינו ראשם בפניה. חלק מאותם בכירים לא יכלו לשאת את הבושה ושמו קץ לחייהם. כיום, דומה שהרשעה פלילית עסיסית או לפחות פתיחת חקירה פלילית, הינה תנאי חיוני לשיבוץ במעלה רשימת הליכוד...

לאחר מהפך 77 עדיין היו ראשי ממשלה מטעם הימין הפוליטי מחויבים לחלוטין לשלטון החוק. מנחם בגין (יש שופטים בירושלים) ויצחק שמיר הקפידו הקפדה יתרה על ממלכתיות ישראל. חשרת העננים הראשונה החלה להתקדר עם הפצעתו של מנהיג צעיר העונה לשם בנימין נתניהו. יצחק שמיר עם חוש ריח מדהים היטיב לנבא את אחריתו של ביבי. הוא לא היסס לכנותו "מלאך חבלה" ונתניהו ממש כדי להגשים נבואה זו החל כבר בראשית הקדנציה  שלו (1996), במלאכת ההרס של כל שבנו קודמיו. כולנו זוכרים את פרשת בראון- חברון, עסקה מושחתת שבה לראשונה מכפיף נתניהו את האינטרסים של מדינתנו לצורך שימור האינטרסים שלו ושל מפלגתו, על ידי ניסיון למינוי לא ראוי לתפקיד הרגיש של יועמ"ש, כדי להבטיח טיפול נוח בשר אריה דרעי. כן – "פגע רע" זה מלווה אותנו כבר עשרות שנים בשל קומבינציות נכלוליות, אשר לא זכו בזמן לטיפול תקיף של מערכת המשפט.

 במהלך הקדנציות הנוספות לכהונת נתניהו, הוא משיל מעצמו את אפילו את פירורי הממלכתיות והאינטגריטי שלו ובחוצפה תהומית אין הוא מהסס לייצר עבור תומכיו מצג שווא של רדיפה משפטית, כר פורה לפיתוח קונספירציות מטורללות מבית מדרשו. הוא מקיף עצמו בבעלי תפקידים בכירים ביותר, אשר  נאמנותם נתונה קודם כול לו או למשפחתו ולא למדינת ישראל – מבקר המדינה, נציב שירות המדינה או מפכ"ל המשטרה (אלשיך), אשר הבהיר לנתניהו ביום מינויו, כי נאמנותו נתונה למדינת ישראל בלבד. מועמדים לתפקידים ביטחוניים בכירים נאלצו לוותר על תפקידים לאחר שנקלעו שלא בטובתם למצב בו הם "מתראיינים" על ידי "הגברת" לבדוק את רמת  "התאמתם" לתפקיד. אין לנו מידע אם ראש המוסד היוצא עבר את הסינון של משפחת נתניהו, אבל הוא העביר את תפקידו כמי שמחויב "על מלא" לאג'נדה של נתניהו. מינויו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, לשמש כיועץ משפטי, נראה על פניו כמינוי המבטיח מראש לנתניהו "שקט תעשייתי" בגזרה המשפטית (אוי, כמה שהוא טעה...).

נתניהו אכן ניסה לערוך הפיכה משפטית על ידי פרימת כל האיזונים והבלמים ששמרו על ממלכתיות ישראל. במהלך כהונתו חלה התדרדרות חמורה בהליך מינויים של שופטים, תוך שאנו מתקדמים במהירת למציאות "אמריקאית" בה שופטים מקבלים מינויים באופן גלוי על סמך עמדתם הפוליטית. במשמרת של נתניהו פורחים ערוגות של פרחים רעילים, אשר שיאם בתפקודו השערורייתי של ראש לשכת עורכי הין לשעבר (אפי נווה), אשר ניצל את החלשת המערכת המשפטית והשיפוטית כדי לעשות במערכת רגישה זו כבתוך שלו (תוך שיתוף פעולה "פורה" עם איילת שקד – סמן  ימני קיצוני בפוליטיקה הישראלית). כאשר קלקולים אלו נחשפים לעיני כול, עטים עליהם חובבי הקונספירציות מימין ומשתמשים בהם "כהוכחה" לכך שהמערכת רקובה ואינה יכולה לטפל בהאשמות נגד נתניהו – ממש עולם הפוך!

במשך שנים מרסק "מלאך החבלה" כול נורמה ממלכתית ומנסה להוליך לשליטה שלו ושל משפחתו על התקשורת הישראלית ועל מערכת המשפט הישראלית, כדי לחלץ עצמו מכתבי האישום שהוגשו נגדו. לצורך בניית תיאוריית קונספירציה, די לקחת מספר עובדות אשר הקשר ביניהן מפוקפק לחלוטין, לתפור אותן בגסות "בהגיון ברזל" , כדי להתיישר עם מטרת העל - הטלת ספק בהליכים המתנהלים נגד אדונם.

סוציולוגים מציעים לפתור (ולפטור) כל תיאוריית קונספירציה, תהא אפילו ההזויה ביותר (אחת החביבות לאחרונה – הטענה כי כדור הארץ שטוח) בקבלת ההסבר הפשוט ביותר האפשרי. במקרה הזה נפיס את דעתם של אנשי הימין – מערכת המשפט ואכיפת החוק מתנהלת בעניינו של נתניהו, כפי שהיא נוהגות במשך עשרות שנים כלפי אישי ציבור רבים: אולמרט, קצב, הירשזון, דרעי וראשי מפא"י בעבר.

עדיף לנתניהו ותומכיו למקד את מאבקם המשפטי לגופן של ההאשמות המופנות אליו ולא לחפש ישועות בקונספירציות הזויות!