הנשים הובילו שוב בעצרת המחאה ב"צומת הדמוקרטיה" בנס ציונה

שבת 29 לחידוש מחאת נס ציונה המחודשת. 253 ימים בהם 120 חטופים וחטופות מוחזקים בידי מפלצות החמס והסוף אינו נראה לעין, 

השבת נאמו בהפגנה:
סא״ל מיל. מיכל כרמל ממובילות בונות בטחון:
ערב טוב נס ציונה,
אני מיכל כרמל, נשואה ואם לשלושה בנים, סגן אלוף במילואים, ממובילות ״בונות ביטחון״ מבית ״בונות אלטרנטיבה״.
היום, 253 ימים למלחמה, אנחנו יודעות ויודעים לומר בבירור, באופן שלא משתמע לשתי פנים - זו הממשלה הגרועה ביותר בהסטוריה של המדינה שלנו.
אנחנו מופקרים ומופקרות במדינה שלנו, נתונות ונתונים לממשלה אנטי ציונית שאיבדה את המצפן הערכי, את המנהיגות ואת הקשר למציאות.
השבוע הרגשנו על מלא את האפליה בין דם לדם בהצבעת הכנסת על חוק ההשתמטות. הקואליציה הזו בגדה בנו.
צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה, לא אוהב התנגדויות. הוא מעדיף יס-מנים בחסותו של הרודן. הוא מבקש לפטר את גלנט, הקול היחיד השפוי בקואליציה שלמה, שהצביע נגד. גלנט מבין היטב שזו לא הצבעה טכנית ולא מוכן לוותר על המצפן הערכי שלו.
בזמן שהלוחמים והלוחמות שלנו מחרפים נפשם, כשהמדינה כולה מתעוררת מדי יום ל״הותר לפרסום״, הקואליציה הזו הצביעה ואמרה את דברה - יש דם שווה יותר.
בשבועות הקרובים יתקיימו דיונים שמוסיפים חטא על פשע במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". מאות אלפי משרתות ומשרתי מילואים יידרשו להארכת תקופת המילואים ולהעלאת גיל הפטור.
כשמשפחות שלמות קורסות תחת העומס, נשים וגברים מצויים במאבק בחזרה למעגל החיים, כשצה״ל זקוק לתוספת סד״כ משמעותית ואנחנו במחסור של 15 גדודים (כך על פי הרמטכ״ל) - ציבור שלם במדינה הזו לא מתגייס!
זו כבר לא סיסמא, זה לא טכני וזה לא התנדבותי, זה צו השעה - גיוס חובה עכשיו!
ישראל ממוקמת במקום 91 במדד השיוויון המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי.
זו מדינה שלא תפספס אף הזדמנות להדרת נשים.
יציאת גנץ ואייזנקוט מקבינט המלחמה נראית כהזדמנות נכונה וראויה להצבת נשים בשולחנות קבלת ההחלטות, אבל תסמכו על ראש הממשלה שימקם שם במקומם את צחי הנגבי, ר׳ המל״ל שעולב במשפחות החטופים ואת יושב ראש ש״ס, אריה דרעי. מה להם ולתפיסה אסטרטגית בטחונית בזמן מלחמה? קבינט מלחמה של 5 גברים, מה שהיה הוא שיהיה. הקבינט הזה - הוא קבינט מדיר.
בימים אלו גובשה ועדה לבחינת תקציב הבטחון, שתהיה אחראית על תקציב ההתעצמות הרב-שנתי של צה"ל. עשרות מיליארדי שקלים שמעצבים את האסטרטגיה הבטחונית של צה״ל. בועדה הזו יושבים 6 גברים ו-0 נשים. מה שהיה הוא שיהיה. הועדה הזו - היא ועדה מדירה.
אנחנו דורשות נשים במוקדי קבלת החלטות, בשולחנות שינהלו את המדינה הזו ואת המלחמה הזו. צריכות ואנחנו חייבות להיות שם.
אנחנו דורשות שיוויון בנטל ואנחנו נמשיך לשרת, לפקד ולהגן על המדינה שלנו.

בקואליציה הרעה הזו יושבים נשים וגברים שהטייטל ״נבחר ונבחרת ציבור״ העביר אותם על דעתם.
תתפקדו, היום. לכל מפלגה דמוקרטית. יש לנו את הכח להשפיע על מי שיהיו נבחרי הציבור שלנו.
אני רוצה לצטט קטע מתוך הפואמה ״למי צלצלו הפעמונים״ של ג׳ון דאן:
״אִישׁ אֵינֶנּוּ אִי,
כֹּל כֻּלּוּ לְבַדּוֹ,
ּכֹּל אָדָם הוּא חֶלְקַת יַבֶּשֶׁת
חֵלֶק מֵעִקָּר.
…
לָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּשְׁאַל – לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים.
לְךָ הֵם צִלְצְלוּ.״
אנחנו כאן כי לנו מצלצלים הפעמונים. אנחנו לא נסכים לנרמל את הלא נורמלי.
נצא, נמחה, נתפקד ונפעל בכל דרך כדי שהמדינה הזו שלנו תהפוך ממדינה בהפרעה למדינה מתפקדת ויציבה.
יחד אנחנו בונות ביטחון.
יחד אנחנו בונות אלטרנטיבה.

אגמית גלב ממובילות אמהות בחזית:
אימהות בחזית פועלת מעל שנה למען שירות שווה לכולםן, בלי יוצא מן הכלל.
אנחנו פועלות בכל הזירות - משפטית (הגשנו בג״ץ), פרלמנטרית (משתתפות קבועות בוועדות ומעלות נושאים לסדר) וציבורית (פעילויות מחאה והסברה נרחבים).
הבגצ הראשון שלנו הצליח לעצור תקציבים לישיבות מאז 1.4, אנחנו מחכות לפסיקה סופית של בג״צ שיורה לממשלה לגייס חרדים.
אנחנו פועלות למען החיילים והחיילות שלנו בעוד הממשלה פועלת נגדם, ומתכוונת כבר ביום ראשון להאריך את השירות הסדיר, להכפיל את ימי המילואים, ולהעלות את גיל הפטור ל 50.
הממשלה הבזויה והפושעת הזו מעמיסה עוד ועוד על הילדים שלנו, כשהיא פוטרת 63000 חרדים בגיל גיוס ממניעים פוליטיים זולים, כל זאת בניגוד לחוק שירות וביטחון וכשלצהל חסר כוח אדם של מספר אוגדות!
מחר אנחנו מגיעות ב 8:30 לבקו״ם כדי למחות על הצבעת הממשלה בעד חוק ההשתמטות שהתרחשה בלילה שבין שני לשלישי.
במהלך השבוע אנחנו נעלה לכנסת ונמשיך לפעול למען סיכול החקיקה שמפלה בין דם לדם. התבשרנו על נפילת עוד שמונה מלוחמינו היום ולבנו שותת דם.

ד״ר דפנה שפט ממחאות בריאות הנפש וחלוקים לבנים.

אני  רופאה פנימאית ופסיכיאטרית של הזקנה. נאמתי פה לפני בדיוק שנה, ואם אתם זוכרים את זה, אתם לא זקוקים לי כרופאה. מאז נאמתי בכל מיני במות. לפעמים כאזרחית. לפעמים כאמא. לפעמים כפסיכותרפיסטית. אבל היום בעיקר כרופאה. כי בשבוע שעבר בקפלן, נפל דבר בישראל. ד"ר אודי בהרב, רופא בן 74 שהעניק טיפול למפגינה, נעצר באלימות על ידי שוטרי משמר הגבול. בואו נתעכב על המשפט המדהים הזה.
קודם כל, למה החלוקים הלבנים, ארגון מקצועות הבריאות של המחאה, מקפיד לפזר אנשי בריאות בין המפגינים בקפלן? זה לא כי נחמד שיש רופא בקהל. זה כי בחודשים האחרונים, האלימות המשטרתית עלתה מדרגה. מכתזיות לראש, רמיסה של מפגינים על המדרכה, ועכשיו גם מעצר אלים של רופא. בושה.
שנית, מה צריך לוחמי מג"ב בהפגנה? משמר הגבול. על איזה גבול הם שומרים? בין תל אביב לרמת גן? שזקני גבעתיים לא יפלשו לקריה? אני אגיד לכם על איזה גבול צריך לשמור. הגבול בין דמוקרטיה לדיקטטורה, והוא נחצה מזמן.
הוא נחצה בדצמבר 22, כאשר ראש ממשלה חבר למפלגה כהניסטית, הכשיר אותה, ומינה מתוכה עבריין מורשע להיות שר המשטרה.
הוא נחצה בינואר 23, כשהממשלה קראה לפרק את מערכת המשפט, ואגב – הם ממשיכים במלוא הכח.
הוא נחצה במרץ 23, כשראש ממשלה ניסה לפטר שר בטחון שהזהיר אותו שאנחנו בדרך לאסון, שאכן קרה.
הוא נחצה כאשר שרת תחבורה מחלקת כספים לפי הנאמנות והרווח הפוליטי, ודוד אמסלם, השר לשיתוף פעולה איזורי אם לא ידעתם, הופך לשר לשיתוף ג'ובים למקורבים, והוא לא היחיד
והגבול בהחלט נחצה, כאשר שוטרים תופסים את תפקידם כהגנה על השלטון, במקום הגנה על האזרחים המפגינים. ואני יודעת שזה לא כל השוטרים. וכולנו אסירי תודה ללוחמי הימ"מ ולשוטרים רבים אחרים. אבל זה יותר מדי שוטרים. והם לא אמורים לעצור רופא שמעניק טיפול רפואי.
אומרים, אבל ד"ר בהרב לבש חולצה של אחים לנשק מתחת לוסט של רופא. ואני אומרת – טוב מאוד, ולא רלוונטי.
טוב מאוד, כי כל איש בריאות מחוייב לערכי היסוד של מערכת הבריאות בחוק– צדק שיוויון וערבות הדדית. לא רק למטופלים שלו – לכל הציבור. ואם אני כרופאה רואה שבריאות הציבור בסכנה, בגלל שהערכים האלו נפגעים– אני חייבת – לא יכולה, חייבת – להתערב ולהגן עליה. איזו ערבות הדדית יש במדינה עם חוק השתמטות? איזה שיוויון יש, עם שוד תקציבים ממערכת הבריאות לכספים קואליציונים? ואיזה צדק יש, אם מפקירים את תושבי העוטף לטבח, ואז מפקירים אותם בפעם השנייה למות בשבי? וחברים, לא מדובר רק בחיים של החטופים ובבריאות הנפשית שלהם. זו הבריאות הנפשית של כולנו, כל העם, שנפגעת אנושות כל עוד החטופים עדיין בעזה. [ארבעה חטופים חזרו, התפרקנו באושר, ופתאום הרגשנו עד כמה החזקנו בפנים]. אבל 120 עדיין שם.
אז דר' אודי בהרב לבש חולצה של אחים לנשק. טוב מאוד. זה רק אומר שהוא עשה מילואים ומאמין בשיוויון ובערבות הדדית. אבל כמו שאמרתי, לא רלוונטי. גם אם הוא היה עם חולצה של I love sarah, כשרופא מעניק טיפול רפואי, תפקיד המשטרה לאפשר אותו, לא לעצור אותו.
אתם יודעים את מי כן כדאי לעצור? גבר שבא לחבק בחורה שיצאה משמונה חודשים בשבי, בשביל פוטו-אופ. כאשת בריאות נפש, התחלחלתי כשראיתי את ביבי נוגע בנועה ארגמני. אם אתה כל כך רוצה לחבק, איפה היית לחבק את המשפחות של החטופים שחזרו בארונות לפני שבועיים? קצת פחות פוטו אופ? אפילו טלפון אתה – סליחה, אתה ורעייתך – לא הרמתם. בושה.
אז כל הגבולות נחצו ונפרצו. לא רק הגבול של עזה. גבול הבושה. גבול ההגינות. גבול האנושיות. גבול הדמוקרטיה. וחברים, אנחנו משמר הגבול החדש. אם אנחנו לא נגן על הגבולות שלנו, על ההגינות, על האנושיות, על הדמוקרטיה - אף אחד אחר לא יגן עליהם. ויש הרבה איום. ואנחנו צריכים עוד אנשים. השבוע המחאה עולה מדרגה – בירושלים, בנגב, ובכל מקום. כל אחד ואחת שכאן, שיתיצב לפעילות, ורצוי עם עוד מפגין או מפגינה אחת. ככה, בדיוק ככה, ורק ככה - ביחד ננצח.