הפרדוקס של עיריית נס ציונה לדעת תושבי העיר: שקופה, ייצוגית ויעילה - אבל בסוף מחליטה לבד...

שקופה, יעילה - אבל בסוף מחליטה לבד: עיריית נס ציונה בצמרת מדד הדמוקרטיה ברשויות המקומיות, אך בתחתית בפרמטר של מעורבות הציבור בהחלטות.

מאת: אבי בן דוד

פרסום "מדד הדמוקרטיה המקומית" לשנת 2025 חושף תמונה מרתקת של נס ציונה "העיר עם לב של מושבה": העירייה זוכה לאמון חסר תקדים ולציונים גבוהים בשקיפות ובייצוגיות, אך מציגה ציון נמוך במעורבות התושבים והשתתפותם בהחלטות. אגב, לא בטוח שהפרה לא רוצה להיניק... ייתכן מאוד שהעגל פשוט לא רוצה לינוק.

וגם: מי עומד מאחורי המחקר שהפך את הקרביים של 52 רשויות בישראל?

האם תושבי נס ציונה חיים באחת הערים הדמוקרטיות בישראל, או שמא בכלוב של זהב מנוהל היטב אך מנותק? התשובה, כך מתברר מנתוני "מדד הדמוקרטיה המקומית" שנחשפו השבוע, מורכבת מהצפוי.   המדד, המהווה את הבדיקה המקיפה ביותר שנעשתה אי פעם על השלטון המקומי בישראל, מציב את נס ציונה במקום מכובד מעל הממוצע הארצי – אך חושף דיסוננס חריף בין הניהול המקצועי לבין רמת המעורבות של התושב בהחלטות ובניהול העיר.

הציבור מאמין, העירייה משתפת (מידע)

במבט על, פרנסי העיר יכולים לנשום לרווחה. הציון הכללי של נס ציונה עומד על 56, נתון הממקם אותה מעל הממוצע הארצי העומד על 51 בלבד. אולם ההישג האמיתי מסתתר בפרטים הקטנים: נס ציונה מתגלה כ"בית זכוכית" במובן החיובי של המילה. עם ציון מרשים של 83 במדד השקיפות (לעומת ממוצע 70 ברשויות אחרות), העירייה מוכיחה כי היא יודעת להנגיש מידע, לפרסם פרוטוקולים ולהיות פתוחה לביקורת דיגיטלית.

השקיפות הזו, בשילוב עם הרכב אנושי מגוון בהנהלת העיר (ציון 76 בייצוגיות, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי העומד על 60), מייצרת דיבידנד יקר ערך: אמון. הנתונים מראים כי תושבי נס ציונה מאמינים במערכת שלהם. מדד האמון בעיר עומד על 62, פער ניכר מהממוצע הארצי המדשדש על 52. התושב המקומי, כך נראה, סומך על כך שהעירייה מתנהלת ביושרה ובמקצועיות.

החצר האחורית של הדמוקרטיה

אך כאן האידיליה נסדקת. בעוד שהעירייה מצטיינת ב"לספר" לתושבים מה קורה, היא נכשלת כמעט לחלוטין לכאורה ב"לשמוע" אותם. הנתון המפתיע ביותר בדו"ח נוגע למדד ה"שיתופיות" (היכולת של תושבים להשפיע על החלטות עתידיות), שם צנחה נס ציונה לציון נמוך במיוחד של 18 בלבד. לשם השוואה, הממוצע הארצי, הנמוך גם הוא, עומד על 28.

המשמעות בשטח היא שהתושבים מרגישים ממודרים. הם מקבלים שירות מצוין ומידע זמין, אך כאשר מדובר בהחלטות הרות גורל על צביון העיר, תכנון ותקציב – הדלתות נשארות סגורות. נתון זה מתכתב ישירות עם מדד המעורבות הציבורית הנמוך (29), המעיד על ציבור שוויתר מראש על הניסיון להשפיע, אולי מתוך שביעות רצון וחוסר עניין, ואולי מתוך תחושה ש"המשחק מכור" וההחלטות מתקבלות מעל לראשם. תחליטו אתם.

אגב, למרבה האירוניה רק השבוע הסתיים תהליך שיתוף ציבור בהכנת תוכנית המיתאר החדשה. וזהו איננו היחיד מסוגו. אך האם מספיק תושבים אכן טורחים להשתתף בהם? איני יודע. 

המוחות שמאחורי המדד: שנתיים של מחקר אקדמי קפדני

ראו באתר:

מדד דמוקרטיה

מי שהציב את המראה הזו מול פניהם של ראשי הערים היא תנועת "פנימה", גוף אזרחי ששם לו למטרה לאחות את השסעים בחברה הישראלית, אשר חבר למומחים מובילים מהאקדמיה כדי לייצר את המדד השאפתני.

בניגוד לסקרים אינטרנטיים חולפים, מדד הדמוקרטיה המקומית הוא תוצר של עבודת נמלים שנמשכה כשנתיים. בראש הצוות המקצועי עמדו פרופ' איתי בארי, חוקר בעל שם עולמי בתחום השלטון המקומי, ד"ר ליבי ממן ועדן מלכיאל, מנהל התחום ב"פנימה".

כיצד בוצעה הבדיקה?

החוקרים לא הסתפקו בתשובות הדוברים של העיריות. המתודולוגיה, שנבנתה בסטנדרט אקדמי מחמיר, כללה הצלבת נתונים מארבעה מקורות שונים:

1. מידע רשמי: נתונים שהתקבלו מהרשויות וממשרדי הממשלה.

2. מבחני שטח: בדיקות עומק של אתרי האינטרנט והשירותים הדיגיטליים (שהניבו לנס ציונה את הציון הגבוה בשקיפות).

3. בקשות חופש מידע: בדיקה בפועל של נכונות העירייה לחשוף מסמכים.

4. סקר תושבים נרחב: כדי להבין לא רק מה קורה "על הנייר", אלא מה מרגיש התושב ברחוב.

בסך הכל נדגמו 52 הרשויות הגדולות בישראל, המאכלסות כ-6.5 מיליון אזרחים. השקעה זו, שכללה פיילוט מקדים ב-2023 ומחקר השוואתי בינלאומי, נועדה ליצור לראשונה "תו תקן" לדמוקרטיה הישראלית ברמה המקומית – תו שנס ציונה צולחת אותו בגאווה בכל הקשור לניהול, אך נדרשת לשיפור עמוק בכל הקשור לדיאלוג עם תושביה.

(סיוע בליקוט החומר- A.I )

 סרטים בנס ציונה