טעונים באנרגיות חדשות בשל ארועי השבוע - מאות נס ציונים הפגינו בצומת הדמוקרטיה !
09.11.24 / 20:23
(ערוך מחדש)
400 יום חלפו, אך 101 חטופים טרם שבו.
בלשכת רוה"מ מתגלים עוד ועוד חשדות לעבירות וקנוניות מבישות ו.. שר הביטחון פוטר באמצע מלחמה.
צבר הארועים הזה הביא הערב להגעתם של מעל 400 איש לצומת הקניותר, מפגינים בלהט וקוראים להשבת החטופים וסילוק הממשלה.
בין הנואמים הערב היו : ד״ר אביהו בר יוחאי רופא ילדים, חה"כ נאור שירי מ"יש עתיד" וכן הפעיל החברתי פרופ' סמי שלום שטרית, המתגורר בשדרות.
ראו מדבריהם:
הדובר הראשון היה חה"כ נאור שירי מיש עתיד, אשר תקף את הממשלה: "הם בונים על הייאוש שלנו. אנחנו לא נוותר להם בשום פינה. לא בוועדות ולא ברחובות".
עוד אמר שירי: ״הכל מנורמל במדינה שלנו. כאילו לא עברו 400 ימים. כאילו אין לנו 101 חטופים. טילים בצפון, התראות בתל אביב. אין לנו יכולת לעזוב את זה, אין לנו יכולת להתייאש. אף אחד לא ישבור אותנו".
הדובר השני היה פרופ' סמי שלום שטרית, משורר פוליטי, פעיל חברתי וממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית.
פרופ' שטרית המלמד במכללת ספיר ומתגורר בשדרות:
"יש כבר אנשים שרואים בשבעה באוקטובר איזשהו נס משיחי. הם מחכים להכשרת הקרקע בצפון רצועת עזה כדי להקים התנחלויות. אני גר בשדרות ואצלנו כבר כבר לא שומעים פיצוצים שומעים דחפורים שמכשירים את הקרקע ומפנים את ההריסות, כדי לסלול כבישים, כדי לבנות תשתיות. אלוהים יודע למה. באותומהזמןמהחטופים נמקים בצד השני של הרצועה. מישהו כבר חושב איך להקים בצפון הרצועה יישובים יהודים.אסור לנו לאבד את עצמנו, אסור לנו לשכוח את החטופים. זה בנפשנו, זה בנפשם. זה הכוח היחיד שיש לנו, הערכים והעקרונות שאנחנו מחזיקים. אצלי מילה אחת מקפלת את הכל: צדק. צדק לחטופים,צדק למשפחות, צדק לכל המפונים, צדק לחיילי המילויים וכלל החיילים וצדק בכלל. ודי לשימוש בצבא למטרות. די לממשלת הגיהנום".
ד״ר אביהו בר יוחאי, רופא ילדים ותושב נס ציונה, היה אחרון הדוברים:
400 ימים, היום, ארבע מאות ימים בהם עם שלם מפגין, צועק, מתחנן, כועס, משאיר כיסאות ריקים.
ארבע מאות ימים
יום רודף יום
חג רודף חג
והם, מה הם אומרים ?
יש שם מישהו?
אנחנו עוד פה
ולא רואים אותנו,
לא בגלל החושך.
לא שומעים אותנו,
ולא בגלל העומק
למה?
האם אנחנו מטרד?
תזכורת מעליבה?
האוויר לא זז.
ריח של טחב,
הפרשות אדם,
המבט האטום של הקלגס.
הפחד.
אתם עוד שם?
אתם שומעים?
החור שהותרנו מדיר שנתכם בלילה?
ואיך החגים? חג החרות בשער
חרוסת או מרור?
עוד מעט מימונה,
התשמחו?
האם תטעם לכם המופלטה?
תתארחו בבתי חוגגים ותרבוש
לראשכם?
ומרציפן בצבעים.
ויום העצמאות בפתח
משואות?
פטישים?
קצף?
מנגל?
מתי תגיעו?
אנחנו מחכים.
בינתיים אנחנו עוד כאן.
וחושך.
ועוד חג חלף, אז
כנראה,
אנחנו לא יודעים.
כל שאנחנו יודעים
שעוד אחד נמוג,
כמו פטה מורגנה,
היה,
ואיננו.
אנחנו כמו ערפל
שנמס עם עלות השמש
אנחנו ערפילים
ושמש אין.
ולאט לאט
אנחנו משנים צורה.
ועוד רגע ואנחנו מגש
ולא, לא של כסף.
מגש חלוד, חרוש קמטים
לא אנחנו המגש
עליו תושיע את מדינת היהודים.
לא אנחנו המגש
