עיריית נס ציונה מתכוונת לערער לעליון על פסה"ד בנושא הארנונה על שטחים משותפים, לפיו היא עלולה להידרש להשיב לכ 8,000 מתושבי העיר למעלה מ30 מליון ש"ח !
17.12.21 / 13:26
כתבה מתוקנת וערוכה מחדש:
עיריית נס ציונה החליטה היום כי תבקש רשות לערער לביהמ"ש העליון על פסה"ד שאישר תביעה ייצוגית נגדה בנושא חיוב ארנונה על שטחים משותפים. !
כזכור, מתח ביהמ"ש לעניינים מנהליים ביקורת קשה על העיריה ואישר אחר מו"מ של שנים, תביעה שהגישו 3 תושבים בשנת 2017 כייצוגית. כאשר, אם יזכו בתביעתם, יקבלו כ 8,000 בתי אב בעיר שחוייבו בארנונה על שטחים משותפים בניגוד לחוק, כנטען בעתירה., החזר של 600-800 ש"ח לכל אחת מהשנים 2017-2021. ובסך הכל הסיפור עלול לעלות לקופתה כמעט 40 מליון ש"ח.
השופטת מיכל נד"ב: "מדובר בהתנהלות חסרת תום לב שאינה ראויה לרשות"!
יודגש כי זוהי תוספת עליה החליטה מועצת העיר בראשית 2017, ביוזמת יוסי שבו ז"ל, למרות שלא קבלה לכך אישור משרי הפנים והאוצר - ראו הרחבה.
בתמונה: למעלה- השופטת המחוזית מיכל נד"ב. למטה- ראש העיר יוסי שבו ז"ל עם ראש העיר שמואל בוקסר יבל"א. היוהמ"ש לעיריה עו"ד שולמית כהן מנדלמן
מאת: אבי בן דוד
ת ק צ י ר :
כל דייר בבית משותף בנס ציונה משלם בחשבון הארנונה שלו רכיב נפרד על "שטחים משותפים" , חיוב שהיה שנוי במחלוקת כבר שנים רבות, מאז החלו בגבייתו. למעשה,כבר נקבע בהליך משפטי קודם, כי עליה להחזיר מליוני ש"ח שנגבו בסעיף זה בשנים 2011-2014 מאחר והטלתו בשעתו לא היתה חוקית והיא אכן חדלה מלחייב בו, ב2014.
אלא שבבמרץ 2017 העיריה החליטה "לחדול מהחדילה" ולשוב לגבות סכומים אלו, בהתבסס על חוות דעת משפטיות לפיהן היה באפשרותה לעשות כן מבחינה משפטית, למרות שלא קבלה לכך אישור משרי הפנים והאוצר אליהם פנתה שנה אחרי שנה.
בדיון במליאה אושרה ההצעה בקולות כל המשתתפים בדיון, מלבד קולו של יעקב קורץ (קורצי) נציג "יש עתיד", אשר תבע לא להחיל את החיוב על דיירי השיכונים מהאוכלוסיות המוחלשות בעיר.
וכפי שתראו בהמשך, מצוטטת במלואה הכתבה בה דיווחתי בשעתו על ההחלטה לגבות והדיון עליה במליאה - הרי שהמסר בשעתו היה כי "לדעת יועציה המשפטיים של העירייה ובעקבות החלטת בג"צ, אין מדובר בשינוי חריג, אלא בהשבת המצב לקדמותו וממילא לא היה כלל צורך באישור משרד הפנים."
בעקבות ההחלטה ב3/17 שכרו התושבים אריה רבי ושני רבי רייפלד את עו"ד מוטי גל, תושב העיר אף הוא, לייצגם והוא פנה לביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים, בבקשה להכרה בתביעתם לביטול החיוב האמור, כבתובענה ייצוגית. במקביל עשה זאת התושב אייל יוסף, באמצעות עו"ד יעל דיין ולימים אוחדו שתי התביעות. את העירייה ייצג עוה"ד אשר אילוביץ.
הדיון בנושא נגרר שנים לאחר שהשופטת המליצה לצדדים להגיע להסכמות ואכן לאחר מעל שנה של מו"מ , העירייה הגיעה להסכמה עם התובעים לפשרה לפיה רכיב השטחים המשותפים יצומצם ל45% מסכומו כיום וכי 55% העודפים יושבו לציבור במשך 4 שנים. אך ההסכם טורפד ע"י היוהמ"ש לממשלה, בשל פסיקה חדשה בתחום הזה של ביהמ"ש העליון שמונעת זאת..
משמעות זכיה שלהם בתיק, אם תהיה כזו, הינה משבר כספי משמעותי בעיריה. גם בשל החזר כספי לו תידרש העירייה של כשבעה מליוני ש"ח מדי שנה, רטרואקטיבית מאז החלה העירייה ב2017 לגבות שוב את תוספת הארנונה וכן שכ"ט עוה"ד וגמול נכבד לתובעים וכמובן גם בשל הנגזרת העתידית של ביטול התוספת המיידי ואובדן הכנסות דרמטי בשל כך.
מעבר להשבת הכספים לכל התושבים מהם נגבו, צפוי ביהמ"ש להורות גם על גמול של כמה אחוזים מסכום התביעה לצד שכר טירחה נכבד לעוה"ד , הכל ע"ח העיריה. ולפי נסיון העבר עם השופטת הזו , הסכום עשוי להגיע לפחות לעשרה אחוז ואולי אף ל15% !
(לפני שבועיים, בתביעה ייצוגית נגד עיריית רחובות שופטת זו קבעה כי על העיריה להשיב לציבור 18 מליון ש"ח אגרות מים שגבתה שלא כדין. והיא פסקה לטובת התובעים גמול של 700 אש"ח ולעורכי הדין שכ"ט של 2 מליון ש"ח !. )
העירייה: בכוונתנו להגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון !
העירייה מסרה היום (יום א') כי "עיריית נס ציונה לומדת את ההחלטה וסבורה כי בית המשפט טעה כאשר בחר להתעלם מהלכה עדכנית ומפסיקה דומה של בית המשפט העליון. החלטת העירייה משנת 2017 לחדש גביית ארנונה על שטחים משותפים מבוססת על הטענה כי החיוב תואם לחוק, מאחר ושטחים משותפים אכן משמשים בפועל את הדיירים בבניינים משותפים. בכוונת העירייה להגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון"
מסקנת ביניים:
העיריה לא תחדל מיידית מגביית רכיב זה בארנונה, מה שעלול היה להביא לקיצוץ חד מיידי בהצעת תקציב 2022 שאמורה להידון בשבוע הבא. וכך תימשך הגביה והסיכון שבהפסד עתידי במשפט - יגדל החוב לתושבים גם בסכום הנוסף שייגבה עד לפסה"ד הסופי. נזכיר כי כאשר תיגרר הסוגיה אל ביהמ"ש העליון, אם יסכים לדון בה, ייגרם עיכוב נוסף של חודשים ארוכים ואולי אף יותר משנה !
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ל ק ו ר א י נ ו:
כששאלתי בבוקר יום שישי האחרון את ראש העיר על תגובתו לנושא, היה מופתע לשמוע על כך ! וממילא לא יכל להגיב, בינתיים, בטרם ילמד את הנושא.
לצערי נראה לי כי לכאורה הנושא לא היה דחוף דיו עבור מי שייצג את העירייה בדיון / היועצת המשפטית של העיריה, בכדי לעקוב בזמן אמת ולעדכן.. כולה 40 מליון ש"ח...
ואסכם ואומר כי הסיפור הזה לא פשוט ומטיל צל כבד על ההחלטות שהתקבלו בעירייה בשעתו, שוב ושוב, בימי יוסי שבו ז"ל ולא בוטלו ע"י יורשו בתפקיד, שמואל בוקסר, בעקבות הייעוץ המשפטי שקבלו קודמו והוא. ייעוץ ש"התכתב" באוםן נוח למדיי עם רצונם להגדיל את סעיף ההכנסות מארנונה משמעותית, במקום להתמודד עם הצורך האלטרנטיבי לקצץ בהוצאות... כאשר עתה עלולה העירייה להיקלע למשבר כספי כבד אם תפסיד במשפט. וכפי שתראו בקטע הפרוטוקול המצורף, השופטת מיכל נד"ב קבעה ואף אמרה במהלך הדיון כי לדעתה אין על העירייה להמשיך ולגבות את התוספת ורק להגדיל בכך את החשיפה אם תידרש להשיבה. מעבר לכך, היא אף קבעה כמו כן כי יש סבירות גבוהה לפסיקה נגד העירייה...!
אעיר רק כי לו אני חבר מועצת העיר, לא הייתי נוהג כקודמיהם, (כולל חלקם שהיו חברים במועצת העיר גם בשעתו...) ולשם שינוי הייתי מעלה עתה כמה שאלות נוקבות לגבי מיומנותם של נותני חוות הדעת המשפטיות והמייצגים. חוות דעת בשלהן הוטעו להאמין ראש העיר המנוח יוסי שבו ז"ל ובדיעבד גם שמואל בוקסר יבל"א כי העירייה פעלה כדין ועתידה לנצח במשפט...
(ראו הקטע המצולם להלן)
------------------------
ציטוט מכתבה שלי בנושא ב2017 שפורסמה בעיתון "כל נס ציונה". (חשובה להבנת האוירה בה נתקבלה ההחלטה)
לפני חודשים מספר פנתה העירייה לשר הפנים, בכדי שיאשר לה לבצע כמה שינויים בצו המיסים, מעבר להעלאה הארצית שאישרה הכנסת (1.77%) . וזאת כדי לפצות על ירידת ההכנסות הדרמטית הצפויה לעירייה בשל ההוראה להפסיק לגבות דיבידנד מתאגיד המים, הצמצום הצפוי בגביית ארנונה ממתקנים ממשלתיים (נושא מורכב שנשוב אליו בנפרד) ובשל עליית ההוצאות העירוניות בסעיפי שכר בעיקר.
חלק מהשינויים המבוקשים, הינם ספציפיים לכמה רחובות בטירת שלום והכללתם ההדרגתית באזור א' , אך העיקר נעוץ בשני שינויים רחבים אחרים:
א'. בעקבות פסיקת ביהמ"ש העליון שביטל החלטה משפטית קודמת, בעקבות תביעה ייצוגית, לפיה יש לחדול מלגבות ארנונה יחסית על חלקי הדיירים בשטחים משותפים מקורים - לשוב ולגבותה. מה שייקר את הארנונה לבעלי דירות בבתים משותפים, בהתאם לגודל הלובי, מחסנים וכו' בסד"ג של 450-700 ₪ לשנה. (הערכה)
ב'. להעלות את שעור הארנונה על מרתפים במבני מגורים ולחייבם ב 100% - במקום 50% כבעבר. הרציונל מאחרי שינוי זה, הוסבר לנו, הינו בכך שרוב המרתפים משמשים בפועל למגורים, חלקם אף מושכרים לאחרים והעירייה כבר חדלה מזמן לבדוק את אופי השימוש בהם, או לאכוף עמידה בתנאי תוכניות הבניה המקוריות. "אז שלפחות ישלמו ארנונה מלאה"...
תשובת השר היתה אמור להתקבל עד 1.12.16, בטרם יוכן צו המיסים, אך התעכבה ולבסוף הודיע מ. הפנים במסמך משותף ולקוני, חתום על ידי שרי האוצר והפנים גם יחד, כי אינו מאשר הבקשה.
למרות האמור, הציע ראש העיר למליאת מ. העיר בישיבתה האחרונה, כי בלית ברירה, העירייה תחזור בה מכוונתה לחייב את בעלי המרתפים ב 100% כפי שתוכנן, אך תשוב ותגבה על השטחים המשותפים, כפי שנהגה העירייה בעבר. גביה שתוסיף להכנסה הצפויה כ 6 מליון ₪ לשנה הקרובה.
רה"ע נימק את הצעתו בכך שמ. הפנים טוען שאין בסמכותו לאשר זאת, לאחר שהעירייה כבר חדלה לגבות זאת בשעתו (לאחר תביעה ייצוגית נגדה) . אך לדעת יועציה המשפטיים של העירייה ובעקבות החלטת בג"צ, אין מדובר בשינוי חריג, אלא בהשבת המצב לקדמותו וממילא לא היה כלל צורך באישור משרד הפנים. ולראיה, עיריית תל אביב שכלל לא ביטלה את סעיף השטחים המשותפים וביהמ"ש העליון אישר זאת, בדיעבד.
הטענה המרכזית בתובענה היא כי העיריה לא הייתה מוסמכת מלכתחילה לחייב שטחים משותפים בבתים משותפים בארנונה ולפיכך היא אינה מוסמכת לשנות גם היום את שיטת החישוב ולהוסיף את השטחים המשותפים לחיוב הארנונה.
יצויין כי אין זה הניסיון הראשון של העירייה להטיל חיוב בלתי חוקי זה, כאשר כנגד הניסיון הקודם בשנת 2011 הוגשה תובענה ייצוגית אשר בעקבותיה החליטה העירייה לחדול מכך ואף השיבה סכומים נכבדים לתושבים שכבר חוייבו בהתאם. אך מדובר בהרבה כסף ומקור הכנסה משמעותי ועל כן בשנים 2013 עד 2017 פנתה העירייה שוב ושוב לשר הפנים ושר האוצר וביקשה מהם אישור חריג להוספת החיוב בגין שטחים משותפים לצו הארנונה. השרים דחו את בקשת העיריה פעם אחר פעם. אלא שלטענת ב"כ העיריה במשפט, הם עשו זאת מסיבות פרוצדוראליות בלבד.. אך לא אסרו על כך...
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ציטוט מדבריו בנושא של יוסי שבו ז"ל, בראיון שערכתי עימו ב2018.
הסיפור פשוט. בזמנו התחלנו לגבות על שטחים משותפים ואז הגישו תביעה ייצוגית נגד כל העיריות ולכן חדלנו. זה מיד קיצץ לנו כמעט חמישה מיליון ש"ח בשנה בהכנסות. ואז עיריית תל אביב ערערה בבית משפט וזכתה. מיד כולם חזרו לגבות, אבל כרגע יש נגדנו תביעה ייצוגית של תושבים והחלטתי שאת כל ההכנסות מהסעיף הזה, נשמור בקרן מיוחדת, כדי שאם נפסיד, חלילה, יהיה מאיפה להחזיר.
ובכן, בדיעבד מתברר כי הנושא לא היה כל כך פשוט. וגם קרן כזו לא הוקמה מעולם...ואכן, רק בעת אישור תקציב 2021 נזכר יו"ר האופוזיציה שחר רובין לשאול האם העירייה מפרישה כספים למקרה שתפסיד במשפט המדובר. ולאחר מכן הוא ושני חבריו לאופוזיציה הצביעו נגד התקציב. אלא שאת השאלה הזו לא הציג מר רובין, סגן רה"ע בימי יוסי שבו ז"ל, עת תמך בהצעת תקציב 2018....
