7 שנים לאחר השיטפון וההצפות בנס ציונה, זכו הנפגעים סוף סוף לפיצוי, חצי ממה שתבעו!
04.11.20 / 21:12
קרוב לארבעים מדיירי רח' העצמאות, הטייסים ובעלי עסקים באזור תעשייה א' ותבעו בשעתו את חברת הביטוח של העירייה בסכום כולל של כ2.5 מליון ש"ח. שש שנים לאחר הגשת התביעה ולאחר שנשחקו, התפשרו על מחצית מסכומי התביעות... ברוטו !
שיעור בצדק ישראלי...
לקח מר על מערכת הצדק הישראלית למדו בשנים האחרונות כארבעים מדיירי רח' העצמאות ותובעים נוספים מרחוב הטייסים ואזורי התעשיה.
בשעתו הוצפו בתיהם/ עסקיהם ורכושם נפגע, מי יותר ומי פחות, לאחר השיטפון הגדול . כאשר הבעיה היתה חריפה במיוחד ברחוב העצמאות המועד לפורענות, בעיקר לאחר שמובל הניקוז ברחוב שהיה סתום, לא ניקז את המים כפי שהיה אמור לעשות.
בהמשך נביא את עדותו של התושב גלעד עוזיאל, כפי שפורסמה בשעתו בעיתוננו "כל נס ציונה". אלא שכיום הוא וחבריו כבר לא מתראיינים. את הלקח שלהם הם למדו ובדרך הקשה...
הם למדו שטחנות הצדק טוחנות רק את הבאים בשעריהן לבקש צדק. שחברות הביטוח, כשיטה, מתישות את התובעים עד שהם נשחקים ושהסיכוי של אדם מהיישוב להגיע לבירור רציני של העובדות בתביעתו, כמעט ואפסי.
מכל מה ששמעתי מחלק מהמעורבים ובדקתי, מתבררת התמונה הבאה:
התביעות הוגשו ע"י שלוש או ארבע קבוצות שהתאגדו בנפרד עם עורכי דין שונים.
הן הוגשו כנגד כל המעורבים: עיריית נס ציונה ותאגיד "מי ציונה" בראש וכן נגד העיריות והתאגידים של באר יעקב וראשל"צ להם היתה לכאורה חבותץ בשל רשלנות תורמת.
עורכי הדין לקחו את התיקים על בסיס אחוזים (חשוב להבנת עמדתם...)
התביעות הוגשו לפני 6 שנים, אך מלבד מספר ישיבות "תזכורת" שנדחו שיטתית, הרי שכלל לא התקיים משפט...
מיד בתחילה החלה הסחבת ורק לאחר 4 שנים, משנואש השופט (השלישי בתיק !) מהסיכוי שהנתבעים השונים יגיעו להבנות ביניהם, לגבי חלוקת עלות הפיצויים ביניהם - הורה לאחד את כל התביעות ולעבור לגישור, גם אם עד לסיום הגישור לא תןשג הסכמה כאמור בין הנתבעים (ואז הוא היה מכריע ביניהם)
לתחושתם, ה"גישור" כל כולו לא נועד אלא לגרום להם להסכים לקו שהתווה ביהמ"ש בשיטת "יחלוקו" או בעברית מדוברת "קחו חצי ותשתקו"...
(יצויין כי עורכי דין, מבלי להתייחס לאלו שייצגום כמובן, נוהגים לא אחת בתיקים דומים ללחוץ, או לפחות להיות שותפים למאמצי השכנוע להתפשר, כדי לסיים ולעבור לפשרה הבאה...)
מהחצי שהיו אמוריחם לקבל, ירדו עלויות עורכי הדין, המגשר והשמאים ומה שנשאר, מסביר את השתיקה הקודרת של התושבים הללו.
לסיפור הזה אין סוף טוב, גם לא רע, הרי הם בכל זאת קבלו משהו... אבל יש בו לקח ברור לגבי יחסי הכוחות במדינתנו.
ועתה תזכורת למה שאירע בזמנו:
כך סיפר לנו גלעד עוזיאל ופירסמנו בזמנו- כולל התמונות ששלפנו מהארכיון...