יוצאת בבוקר ליום עבודה עמוס פגישות בחיפה ברכבת . עד כאן נורמאלי.
אחרי חצי שעה הכרוז מודיע ״ מסילת הרכבות לצפון נסגרת בהוראת המשטרה עקב פגיעה באדם. אתם מתבקשים לרדת מהרכבת״
—-
אחרי הלם קל וירידה מהרכבת באמצע הדרך, היה מקסים לראות איך כ ו ל ם שתפו פעולה אחד עם השני כדי להגיע סהכ לעיר אחרת במרחק שעה + .חיפה.
ערבים עם חיילים וחרדים ודרוזים ואשה עטויה ברעלה וכמה חברים שצריכים להגיע לנמל להפלגה חגיגית.
אחד סיפר שנשמה כאובה לקחה את חייה, והתאבדה על מסילת הרכבת. השני בדק אופציות קרובות לאוטובוסים ואחד תכנן עם חבר שיש לו תחנת מוניות שישלח מוניות.
רכבת שלמה ירדה לרציפים.
אין רכבות לצפון.
—-
הבנתי שלפגישה הראשונה בטוח לא אגיע. התקשרתי להסביר.
עמדה לידי חרדית עם שלושה ילדים קטנים.
״ את יודעת לאיפה ללכת? בעלי בשרותים ואנחנו לא יודעים לאיפה״
יש להם טלפון כשר. ייקח להם זמן למצוא את הרציף של האוטובוס.
״אני מחכה לכם. נלך יחד״
כשהגענו עמדנו לצד 50 אנשים שכבר חיכו בתחנת האוטובוס .יש עוד 40 דקות לחכות.
אחד שלף בקבוקי מים וחילק לאנשים. חיילת הוציאה חטיפים ונתנה לילדים חרדים. ערביה עם רעלה הכריחה אתיופית יפיפייה בהריון מתקדם לשבת על התיק הגדול שלה כדי שתנוח .אם עטויה שביס הניקה את התינוקת שלה באיזו פינה. ואני מצאתי את עצמי מחלקת תמרים לילדים.
כשפתחתי את התיק נפלו ממנו סטיקרים.
אלה מקפלן.
החרדית הסתכלה עלי ושתינו החלפנו חיוכים.
״למה את נוסעת ברכבת? אין לך רשיון נהיגה?״ היא שאלה
״ברור שיש. רכבת מהירה מרכב. היום פחות״
היא משפילה מבט.
החברים עם המוניות מגיעים אבל יש מקום רק למעטים.
אחרי 40 דקות האוטובוס עובר ולא עוצר. כנראה מלא על מלא כבר.
יש אוטובוס נוסף רק עוד שעה.
טינג. הלקוח שלי שלח הודעה. הרכבות חזרו לפעול.
מודיעה לכולם ומתחילה ללכת. האשה החרדית מנופפת לי לשלום.
אחרי דקה היא חוזרת ״ אפשר לחבק אותך?״
ואז היא לוחשת לי באוזן ״תצאו לרחובות. אל תוותרו. אני רוצה שנתקדם. שיהיה לבנות שלי פעם רשיון נהיגה״