מה הקשר בין דעותינו האידיאולוגיות למבנה המוח שלנו?
20.11.25 / 13:07
"המוח האידיאולוגי".
הכתב רון דורי מ,כלכליסט" מראיין את ד"ר ליאור זמיגרוד, חוקרת פסיכולוגיה פוליטית ומדעי המוח, לרגל צאת ספרה "המוח האידאולוגי". זמיגרוד מבקשת לפצח את המנגנון המניע אנשים לאמץ אידאולוגיות קיצוניות (כדוגמת נערות בריטיות שהצטרפו לדאעש). היא מתבססת על השערה היסטורית של דרווין, לפיה אינדוקטרינציה מגיל ילדות עשויה לשנות פיזית את מבנה המוח.
לדבריה: מבחינה ביולוגית, המחקר מצביע על שוני במבנה המוח: אצל בעלי עמדות ימניות קיצוניות, למשל, נצפתה אמיגדלה (אזור במוח המקושר לפחד ואיום) גדולה יותר.
"המוח האידאולוגי"
הכתב רון דורי מראיין את ד"ר ליאור זמיגרוד, חוקרת פסיכולוגיה פוליטית ומדעי המוח, לרגל צאת ספרה "המוח האידאולוגי". זמיגרוד מבקשת לפצח את המנגנון המניע אנשים לאמץ אידאולוגיות קיצוניות (כדוגמת נערות בריטיות שהצטרפו לדאעש). היא מתבססת על השערה היסטורית של דרווין, לפיה אינדוקטרינציה עשויה לשנות פיזית את מבנה המוח.
במחקרה השתמשה זמיגרוד במבחנים קוגניטיביים, כמו "מבחן מיון הקלפים של ויסקונסין", הבודק גמישות מחשבתית והסתגלות לשינויים. ממצאיה הצביעו על קשר ישיר בין "נוקשות קוגניטיבית" לבין קיצוניות אידאולוגית (פוליטית, דתית או לאומית). אנשים המתקשים להסתגל לשינויי חוקים במשחק, נטו גם להחזיק בעמדות דוגמטיות יותר ולדחות עובדות הסותרות את אמונתם, הן בימין והן בשמאל הקיצוני.
מבחינה ביולוגית, המחקר מצביע על שוני במבנה המוח: אצל בעלי עמדות ימניות קיצוניות, למשל, נצפתה אמיגדלה (אזור במוח המקושר לפחד ואיום) גדולה יותר.
זמיגרוד טוענת לקשר דו-כיווני: המוח משפיע על בחירת האידאולוגיה, אך האידאולוגיה גם מעצבת את המוח מחדש ("פלסטיות של המוח").
השורה התחתונה אופטימית: ניתן "לאמן" את המוח לגמישות. זמיגרוד ממליצה לטפח חוסן פסיכולוגי נגד קיצוניות באמצעות הטלת ספק בהרגלים קבועים, תרגול יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה.
קיראו את הכתבה המלאה, מומלץ !!!
הכתבה המקורית- מומלץ:
