ורדית לוי מביאה תובנות לפרשת השבוע פרשת בלק.

היה זה באחד משיעורי הכתיבה שלמדתי. "היום הנושא שלנו 'מעז יצא מתוק'," אמר המורה וביקש שכל אחד יחשוב על משהו מאתגר מעברו הרחוק, יכתוב עליו ואחר כך יחשוב איזה טוב צמח מאותה נקודת שפל.
היינו כעשרים איש בשיעור וכולם הצליחו למצוא סיפור מתאים. התחושה הייתה רוממות הרוח. הבנתי אז טוב יותר איך לפעמים ממרחק הזמן אפשר לראות את הטוב הטמון בתוך מה שנראה לנו רע.

פרשת בלק מספרת לנו את סיפורם של שניים מאויבינו לאורך הדורות. בלק שפחד מעם ישראל אחרי שראה את גבורתם ונצחונותיהם ובלעם שלא יכול היה לשאת את הערכים המיוחדים והמוסריים של עם ישראל.
בלק היה היוזם שמימן את "שכיר החרב" בלעם, כשהוא מנסה לפגוע בישראל בנשק לא קונבנציונאלי: נשק הקללות.
בלעם שהיה נביא ידע לכוון עצמו לזמן שמידת הדין מתוחה על עם ישראל ותכנן לקללם בזמן כזה.

אחת השאלות העולות בפרשת בלק מתייחסת לשם הפרשה. מדוע פרשה בתורה נקראת על שמו של רשע שרצה להשמידנו? יהודים לאורך הדורות הקפידו לא לקרוא לילדיהם על שם רשעים גם כדי להשכיחם וגם כדי שלא יהיה לילד מזל רע בעקבות שם האיש שהוא קרוי עליו.
ופה פרשה שלמה נקראת על שם אדם רשע? הייתכן?
ואם החליטו לכתוב כך מדוע זכה בלק בכבוד הזה ולא בלעם?

בין השניים היה הבדל מהותי: בלק שנא אותנו בגלל הפחד. הוא חשש לגורל עמו ולשלמות ארצו. הוא לא ידע שעם ישראל רוצה לעבור דרך מואב בלי לגעת באיש לרעה. בלעם ידע מצוין שאין לעם ישראל כוונה כזו ולא היה עליו שום איום כלכלי או ביטחוני בשל עם ישראל. בכל זאת הוא רצה לפגוע בהם פגיעה אנושה כמו צוררים שיגיעו אחריו: המן, היטלר, נשיא אירן.
צוררים כאלה לא ראויים לשום כבוד ולכן הפרשה לא נקראת על שם בלעם.

ובכל זאת, במה זכה בלק שנזכיר את שמו כל שנה מחדש בשם הפרשה ולא רק בסיפור המתואר בה?

הרבי מליובביץ' דיבר על מסר חשוב.
בלק היה אויב מר של עם ישראל ובגלל רצונו לפגוע בהם ושכירת בלעם הוא גרם לכך שעם ישראל יתברך בברכות גדולות ויקבל את בשורת הגאולה לעתיד לבוא.
כלומר הוא היה שליח של ה' לדבר טוב עבורנו.
לפיכך יוצא שבלק מסמל עבורנו את כל אותם אנשים שבעטיים אנחנו סובלים.
ברמה הלאומית: שונאינו מבית ומחוץ וכל החדשות המעיקות, הטרור, האלימות, ההסתה והשנאה.
ברמה הפרטית: אנשים שמציקים, ש'מחפשים' אותנו, שפוגעים באיכות חיינו ובשלווה שאנו מייחלים לה.

כשנבין שאלו ואלו רק שליחים מאת ה' כדי להוציא מאתנו כוחות ויכולות שהיו מוסתרים בתוכנו, נוכל לשאת את שמותיהם בלי חשש, ואולי אפילו להודות להם בחיוך כי בתוך הרצון להרע שהם מביאים איתם מסתתרת עבורנו בשורת גאולה.

שבת שלום