מוטי קליינמן מביא תובנות שלו לפרשת השבוע- פרשת "וישב"

מוטי קליינמן מביא תובנות שלו לפרשת השבוע- פרשת "וישב"

האחים קנאו כי חשבו שיוסף מחפש שליטה, אבל הקנאה נבעה מפרשנות שגויה של כוונותיו.
חז"ל אומרים: "לא נתמלאה קנאה אלא במקום חסרון דעת." כלומר, קנאה מגיחה כשאדם לא מבין את הערך הפנימי שלו.
רש"י אומר שהקנאה מכוונת לחלומות. 

הקנאה הייתה על תוכן החלומות, לא על היחס של יעקב ליוסף. הם הבינו שהחלום מצביע על עתיד אמיתי, ולכן פעלו בחשש עמוק. לעיתים ההתנגדות העוצמתית ביותר נובעת מפחד דווקא בגלל שאתה באמת מצליח.

הרמב"ן מסביר שהקנאה נבעה מכך שיוסף "מגדיל את עצמו עליהם". האחים חששו מסכנה לזהותם ולמעמדם.
אנשים מקנאים לא בגלל שיש לך משהו, אלא כי הם חוששים שאין להם מקום במציאות שבה אתה מצליח.
ספורנו רואה בקנאה כתגובה לתפיסה של חוסר צדק.

האחים לא ראו ביוסף "מעלה" אמיתית, ולכן ראו את החלומות כיהירות. יתר על כן: הם חשבו שאין סיבה שיוסף יקבל בכורה, ולכן הקנאה ניזונה מתחושת עוול. לעיתים אנשים לא מקנאים בהצלחה עצמה, אלא בחוסר ההבנה למה דווקא אתה מצליח.
לעיתים הקנאה מעוורת עד העמדת פנים הגיונית כביכול. הכלי יקר מצביע על צביעות: האחים מקנאים בחלומות, אך מתנהגים כאילו הם "מגינים על כבוד המשפחה".

הוא כותב: הקנאה גורמת לאדם לעטוף את רגשותיו בטענות "מוסריות". הקנאה מסתתרת היום מאחורי שיח צדק, אידיאלים, או ביקורת, אבל לעיתים היא רגש אישי שקשה להודות בו. אור החיים אומר, האחים חשבו שהקנאה תבטל את החלום, אך למעשה היא זו שמקדמת את יוסף למצרים, וזהו צעד ראשון להגשמתו.

אנשים שמנסים לעכב אותך, לפעמים בלי להתכוון, הופכים להיות המנוע להצלחה שלך. בספר נתיבות עולם (נתיב הקנאה), מהר"ל מסביר: הקנאה היא מצב שבו אדם תולה את ערכו בהשוואה לאחר, ולכן היא בלתי־פתירה.

הוא מזכיר שהאחים השוו את עצמם ליוסף במקום לבחון את ייחודם שלהם. בעידן רשתות חברתיות, הקנאה מתעצמת כי אנשים חיים בהשוואה מתמדת. האחים לא ראו שיוסף לא לוקח מהם, אלא ממלא שליחות אחרת. הקנאה היא רגש טבעי, אבל כשהיא לא מנוהלת היא מובילה לשנאה, לריחוק, ולהרס ממשי. 

לא מומלץ.
שבת שלום חברים