" סבתא, למה אין בית ספר?   שרה שלף חוזרת בטורה "עיניים בגב".  

את העיניים, הפניתי הפעם קדימה .לנכדים שלי ,שלכם,  של כולנו.

זכיתי לחמישה נכדים אהובים. שלושה מהם מתחנכים בעיר.

את העיניים והחיבוק (הוירטואלי בעוד כמה שעות) רציתי לשלוח לתלמידי א' . כן לאותם ילדים שהספיקו להיות במערכת כשלושה שבועות ( אלא אם כן היו קודם בבידוד..)

איה, צעירת נכדיי ,יצאה מהבית באחד בספטמבר ,ילקוט מלא בציוד ובחלומות ,עברה את "שער הפרחים" וברגל בוטחת צעדה לכיתה.(בקושי קבלתי חיבוק קטן)

איה למדה חשבון מלספור כמה שבועות ,ימים ושעות נותרו לתחילת  השנה. הילדה תכננה כל פרט: קנינו ילקוט ,בחרנו צבעי חולצות וכשראתה את הסמל המוטבע על החולצה "עפה". בהמשך החליטה ליד מי תשב, מה יהיה בכריך ועם מי תשחק בהפסקה. איה היא כל ילד שהתחיל השנה ללמוד בהתרגשות ושמע שביום שלישי לא יחזור לביה"ס.

איה הגיבה בבכי קורע לב שבוודאות פתח שערי שמיים...ואצלי ,את ברזי העיניים...

איך יכול "זום" מרוחק להחליף עיניים בורקות ?איך תדע המורה עם איה שמחה או עצובה ?מה יחליף את צהלת המשחק בהפסקות?

ילדי עידן הקורונה אבדו הרבה יותר מאשר קמץ –פתח. חלק מהילדות נעלם בזום ובסגר שהוא בידוד חברתי.

עוד לא הומצא "הזום" שיחליף לילדי א ובכלל את חדוות המפגש בבוקר עם המורה והחברים ,את קריאת "דנה נמה ,דנה קמה", שירת הבוקר,חיבוק. את חומר הלימוד נשלים.. וקצת דרמטית ,מה יהיה על הנשמה?

ובתוך הכאוס רציתי לספר לכם על מורה אחת שאני מכירה ,עינב אוחיון מבית ספר "ראשונים". מפעל חייה הוא ערכה  בשם " הרפתקאות בכוכב האותיות". שנים של עבודה עם תלמידים ,ניסוי ,תהיה וטעיה והעיקר הרבה אהבה יש שם, מסע קסום לגילוי פלא הקריאה.

עינב מחנכת כיתות א-ב ,סיימה בשנה שעברה את הוצאת הערכה, הקדישה אותה לתלמידיה שעזרו בתהליך.

 בשבוע שעבר , רגע לפני הסגר הגדול ,הגיעה עינת מרחובות עיר מגוריה ,ובמשך שלושה ימים ,חילקה לכל ילד את הערכה, כן ,כל ילד קבל בביתו את הערכה.

אז להגיד שפסה התקווה ? בזכות עינב אוחיון, שהיתה אגב "המורה של המדינה " בעבר ,מתעודדים , אוספים כח ,טובלים תפוח בדבש ומתחילים מחדש.

גמר חתימה טובה ולהתראות בטור הבא.

הערות והארות יתקבלו בשמחה.

עוד על עינב אוחיון והערכה

שמענו מפי בעל הטור אצלנו, מני שני:

משהוא חיובי בימים שליליים...

חייב לשתף היום בצהריים הנכד הצעיר שלנו תור קיבל טלפון מהמורה שלו עינב אוחיון טלפון, היא ביקשה ממנו לרדת למטה ליוותי את תור, למטה חיכתה המורה עינב אוחיון (שרק השבוע ראיתי איך היא מתמודדת ב ZOOM מול כיתה ב בבית הספר ראשונים בנס ציונה).

התרגשתי לראות באיזה חום עינב פגשה את תור ונתנה לו מתנה ספר ומשחק, היא הקדישה לתור את כל תשומת הלב והאהבה שכל ילד זקוק לה.

כשעלינו ראיתי כי את הספר חיברה עינב

בקישור הבא תוכלו להתוודע לערכה.

https://lp.vp4.me/m46t?fbclid=IwAR00geSCSQDlarCB5mE6vKWW62sVRx5vZnIzoLqQ7SkQOmXcPHLo2zqlCx4