על: יום האם, יום המשפחה, יום האישה ומה שביניהם - מדורה של אתי דואניס

מאז שנות החמישים, נהגו לחגוג בארץ את "יום האם" ב- ל' בחודש שבט יום פטירתה של הנרייטה סאלד שלא הייתה מעולם אם וכונתה ה"אמא" של ילדי עליית הנוער. בסמוך ליום זה, ברחבי העולם וגם בישראל, מציינים את "יום האישה" ב - 8/03  [החלטת האו"ם משנת 1977] יום שבא לציין את מאבקן של הנשים לזכויות שוות בכל תחומי החיים, בעצם יום הצדעה לנשים ולפועלן.

"יום האם" למעשה עמד בסתירה ל"יום האישה" שכן אם "יום האישה" נועד להבליט את שיחוררה של האישה מתפקידיה המסורתיים כעקרת בית המטופלת בילדים בהשוואה לגבר המפרנס, "יום האם" דווקא הנציח את המסורת הזאת. "יום האם" חדל להיות אקטואלי גם בשל דפוסי ההתנהגות במשפחה המודרנית בה אין עוד חלוקה קבועה בין אבות לאימהות ,למעשה נשים כגברים מפרנסים מצד אחד ונושאים בנטל הבית וגידול המשפחה מאידך. במשפחה מודרנית יש גם סוגים שונים של משפחות חד הוריות או שני הורים מאותו מגדר ולכן במהלך שנות ה-90 הוסב "יום האם" ל "יום המשפחה", לעומת זאת "יום האישה" ממשיך להיות מצוין בארץ ובעולם לקידום מעמדן של הנשים ,שכידוע עוד הדרך ארוכה עד לשוויון המיוחל.

בכינוי "יום המשפחה" מעלים על נס גם את פועלם של דור הסבים והסבתאות שבמשפחה המודרנית שניכר כי יש להם תפקיד משמעותי בטיפוח הנכדים וגם בתמיכה כלכלית לזוגות הצעירים . תפקיד שלא כל כך אפיין את המאות הקודמות בהם לא מעט נערים יצאו לעבוד כדי לשאת בנטל פרנסת הבית ובסיוע להוריהם.

כהרגלי אציג את הנושא מנקודת מבט מקראית. הצו בעשרת הדיברות "כבד את אביך ואת אמך " או כמו שזה מופיע בויקרא י"ט ,3 בסיכול הסדר, "איש אמו ואביו תיראו" מעמיד את ההורים בדרגת שותפים לבריאה אשר על כן מצויים במקבץ החוקים שבין האדם למקום בעשרת הדיברות.

אולם מעבר לדרישות גבוהות אלו נמצא במשפחה המקראית דוגמאות איך לא לנהל משפחה אולי כדי להעביר מסרים חינוכיים להורים מעל לראשיהם של הדמויות המקראיות.

האח הראשון במקרא קין רוצח את אחיו הבל. שרה אמנו פוקדת על אברהם לשלח את ישמעאל בנה של הגר ואברהם אכן עושה זאת לבנו. יצחק ורבקה מפצלים את המשפחה לשניים, רבקה אוהבת את יעקב ויצחק את עשו דבר שגורר מעשה מרמה של יעקב נגד אביו העיור בעצת אמו רבקה. הדבר גרר יריבות בין האחים יעקב ועשו  שנמשכת כמעט כל חייהם.  יעקב מלמדנו כי כאשר מפלים לטובה בן אחד (את יוסף) מעל אחיו סופו שאחיו ישנאו אותו ויבקשו להורגו. התנהגות דוד המלך מלמדת שאם ההורים לא יציבו גבולות לילדיהם סופם של הבנים שיהרגו זה את זה [אבשלום את אמנון] ושבן ימרוד באביו ויחפש להורגו.

הבאתי את האירועים המשפחתיים מתוך המקרא כדי להבהיר כי העובדה שאנשים שנולדים באותה משפחה אינה מבטיחה תחושת שייכות, שותפות וערבות הדדית. לפעמים ההיפך הוא הנכון, אחים רבים ביניהם החל מעל תשומת לב ההורים בחייהם ועד לירושה שלהם אחרי מותם. כאן מקבל ערך "יום המשפחה" משנה חשיבות, להיות הורים פיסית זה לא אומר לדעת להיות הורים. משפחה יש לטפח כערך עליון וממש כשם שלומדים כל מקצוע יש להשכיל וללמוד את מקצוע ההורות. כיום יש בתי ספר להורים אבל אין מדיניות שמחייבת אותם ולרוב הורים נוקטים בהתנהגות שבאינסטינקט ההורי ולא על סמך למידה מושכלת.

 מחקרים מלמדים כי השפעת המשפחה על התפתחות הילדים היא משמעותית ביותר. מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב journal of labor economics מלמד שלזמן האיכות של הורים עם ילדיהם יש השפעה גדולה וחיובית על הצלחתם בעתיד.

בנימה אישית אספר כי אין ספק שאני מזהה במשפחתי המקורית גורם משפיע מאוד על התפתחות אחי ואחיותיי להיות מובילים כל אחד בתחומו  לעשיה אקטיביסטית, התנדבותית ותורמת וכולי תקוה כי הנחלנו זאת גם לילדינו ונכדינו. 

לסיכום, המשפחה, על כל צורותיה וגווניה העכשוויים, היא ערך חשוב שיש לטפחו ולהבין בערכו. כל משפחה משולה ללבנה בחומה החברתית, משפחות מתפרקות [וזה קורה, לצערי, הרבה מידי] כמוהן כחורים בחומה  של החברה. "יום המשפחה" נועד לעורר את המודעות למוסד המשפחה, אולם מלאכת המשפחתיות היא עבודה יומיומית של הקשבה, הבנה, אמפטיות, סולידריות וכבוד הדדי.

.