שבוע ללכתה מעמנו של טלי שרף-שחר ז"ל וגלי ההלם והכאב רק התחילו להתפשט
15.01.21 / 09:18
"הפסקה. ואולי תחזרי אחרי הצלצול ?.."
הידיעה המרה על פטירתה של טלי התפשטה במעגלי עולם המחול ואלפי תלמידיה בעבר.
הניחומים, דברי הפרידה והבעות הצער נמשכים כל העת.
בחרנו כאן לקט מהם:
טלי יקרה ואהובה שלנו,
יש יאמרו כי גדלנו כאנשים, למדנו ממך רבות. אישה עוצמתית, יוזמת, מובילה תהליכים, לא מתפשרת, עם לב גדול ונתינה עצומה לסובבים אותה.
אישה שידעה לקבל ולדרוש 100% ועוד קצת.
לרקום חלומות ולדאוג להגשים.
בזכותך אלפי ילדים מכירים בעולם המחול כדרך חיים.
מבטיחים טליה, שמהווה עבור כולנו השראה,
שנרך ימשיך להאיר את דרכנו קדימה.
צוות ביה"ס לתנועה ולמחול.
----------------------
את האהבה שלך ניתן לרקוד באין ספור צעדים
את האנרגיות שלך לא ניתן לאמוד במילים
את שמחת חייך לא ניתן להפסיק
הפסקה
ואולי תחזרי אחרי הצלצול ?
ואולי תשובי אחרי המבול?
אולי, הלוואי
טלולה. אהבתיך מאד.
ליאור וידושינסקי
-----------------
טלי יקרה
ההלם והעצב הכבד הגיעו רחוק וחצו עולם עד לכאן, ללוס אנג׳לס, וזה רק מנציח ומוכיח כמה נגעת והשפעת על אנשים מכל קצוות העולם.
מאז ילדותי אני זוכר היטב שהשם טלי שחר תמיד הלך לפניך וייצג תכונות אופי מיוחדות
שלא מוצאים המון בתעשייה שלנו: סבלנות, חום, אכפתיות, תמיכה, אוזן קשבת ואהבה בלי סוף.
טלי, בהחלט השארת חותם כל כך מיוחד בעירנו הקטנה ובליבם של הרבה אנשים.
תודה על הפרגון האין סופי ועל כל כך הרבה זיכרונות יפים.
נוחי על משכבך בשלום טלי, אנחנו כאן נתגעגע מאוד
אוהב תמיד
קובי רוזנפלד
בסוף ימיו
מתכווץ האדם
פנימה
נובל
לתוך עצמו.
עלה
אחר עלה
נושר,
שורשיו
נאכלים
מתרופפים
רק הוא מרגיש
איך שתי כנפיים
שקופות
צומחות לו
ואיך נשמטת
אחיזת הגוף
כשהוא עף
אל
האינסוף.
אורית שרמן:
בסוף ימיו
מתכווץ האדם
פנימה
נובל
לתוך עצמו.
עלה
אחר עלה
נושר,
שורשיו
נאכלים
מתרופפים
רק הוא מרגיש
איך שתי כנפיים
שקופות
צומחות לו
ואיך נשמטת
אחיזת הגוף
כשהוא עף
אל
האינסוף.
אורית שרמן: