טירת שלום וההיסטוריה שלה- במרכז מאבק משפטי יוצא דופן.
07.12.23 / 10:37
ב14.12 ידון ביהמ"ש בבקשה למתן צו מניעה כנגד הפצת ספר שכתב ד"ר דני בר מעוז על ההיסטוריה של טירת שלום ושמו ״עלי גבעה שם ביהודה - טירת שלום ממושב לשכונה״
התובעים הינם צאצאי המייסדים, עו"ד אבנר מדואל ואבינועם דמארי.
ברקע המאבק: זכויות יוצרים, בעלות על מחקרים ותעוד והסכם שהיה או לא היה..
ראו בהמשך:
ב14.12 ידון ביהמ"ש בבקשה למתן צו מניעה כנגד הפצת ספר שכתב ד"ר דני בר מעוז על ההיסטוריה של טירת שלום ושמו "עלי גבעה שם ביהודה. טירת שלום ממושב לשכונה".
(נערך מחדש 7.12.-14.00)
זהו ספר שלדבריו מביא את "סיפורם של אלמונים, שלא באו בסוד מדורת השבט של היישוב בטרם מדינה, סיפור התיישבות שהוחמצה, וסיפור של חלום שנשאר בגדר חלום".
העותרים, אבנר מדואל ואבינועם דמארי, בני טירת שלום וצאצאי מייסדים, טוענים כי בר מעוז עשה שימוש בחומרים ומחקרים שהם סיפקו לו ולמרות זאת הפר לכאורה הסכם ביניהם לפיו תינתן להם זכות עיון והערות לפני ההוצאה לאור.
בר מעוז טוען כי הוא זה שנטל על עצמו המשימה, חינם, לאחר נסיון כושל של אדם אחר אשר גבה על עבודתו 18,000 ש"ח וכי את מרבית המחקר עשה בעצמו ומה שקיבל מאחרים קיבל כדין. כאשר מעולם לא הסכים לתת למי מצאצאי המייסדים זכות וטו או עריכה והדבר לא יעלה על הדעת מצד חוקר כמוהו, בעל נסיון ומוניטין אקדמיים.
אגב, בסופו של דבר, הספר מומן כולו מכיסו, לאחר שעמותת מורשת יהדות תימן נסוגה מתמיכתה בפרוייקט.
ברקע עומדת היוזמה של כמה מבני השכונה לכתיבת ספר כאמור. צוות ההיגוי כלל את אבינועם דמארי, עו"ד אבנר מדואל בן יהודה ו-ורד צברי מזרחי, שלושתם פעילים מוכרים בנושא מורשת השכונה ועברה. כאשר אל היוזמה נרתמו ותרמו אביעד יעיש בעלי "בטון אביעד" יליד טירת שלום, מוזיאון מורשת ברחובות בראשותו של חנניה כורש ועמותת "אעלה בתמר" ברשות ד"ר רחל ידיד.
ראו קישור לכתבה שלנו בנושא בשעתו:
אלא שכאשר הספר/חוברת הושלמו, היא הובאה לעיונו של ד"ר דני בר מעוז, חוקר בעל שם בנושא יהדות תימן שכתב ספרים רבים בנושא וחתן פרס ראש הממשלה לעידוד והעצמת חקר קהילות ישראל בארצות ערב ואיראן לשנת 2022.
ולמי מכם הנס ציונים, ששמו ותמונתו מוכרים לכם, נזכיר כי בר מעוז כיהן בעבר הרחוק שש שנים כמנכ"ל קרית התרבות בנס ציונה. קודם לכן היה בר מעוז אל"מ בצה"ל, מפקד יחידה 504 המיתולוגית וממקימי "סיירת רימון" החשאית שפעלה ברצועת עזה, שם פגש את יוסי שבו ז"ל בעת שכיהן כמושל ושבו ז"ל הביאו לימים לנס ציונה.
היבט אירוני... את עבודת הדוקטורט עשה בר מעוז בנושא: "בחינה היסטורית של תרבות המחלוקת והפלגנות בקהילת יהודי תימן מהמאה ה-י"ז ועד המאה ה-כ׳".
נשוב לספר. בר מעוז טוען כי הצביע על ליקויים וחוסרים של פרקים שלמים בתולדות טירת שלום, בחוברת. על כך אין חולק. ולאחר מכן סוכם עמו ע"י כל המעורבים, קרי העמותות והיוזמים, על כתיבה מחדש של הספר, משימה שנטל על עצמו חינם.. ולשם כך אף הועמדו לרשותו כל החומרים שהיו בחוברת הראשונה.
אלא שלאחר הכתיבה שכמובן לוותה במחקר עצמאי ונוסף שהיקפו יתברר מן הסתם במשפט ולקראת ההוצאה לאור - התגלעה המחלוקת שתסתיים בביהמ"ש (או בהליך גישור..)
היוזמים, מדואל ודמארי, תבעו מבר מעוז לאפשר להם לקרוא את הטיוטה, לכתוב לה פתיחה וכן (כנראה) את הזכות לדרוש שינויים. בר מעוז סירב לחלוטין לדרישותיהם, בטענה שלא התחייב לכך מעולם וככחוקר מקצועי בעל מוניטין, לא יעלה על הדעת שייתן לבעלי עניין אישי במושאי כתיבתו לערוך בה שינויים..
לדבריו, הרי שבמהלך כל המחקר שיתף בר-מעוז את מדואל ודמארי בממצאיו השונים, והשניים ניסו להתערב בכתיבה, לתקן או להשמיט חלקים שלא נראו להם. זה היה הרקע להחלטתו למנוע מהם לקרוא את הספר לפני הדפוס.
הויכוח הסלים ולבסוף תמכו גם מוזיאון מורשת ו"אעלה בתמר" בעמדת מדואל ודמארי וסירבו לממן את ההדפסה.. אך בר מעוז, עקשן לא קטן, ויתר על הסיוע ומימן מכיסו הדפסה של 200 עותקים ראשונים בפורמט חוברת, אותם התחיל להפיץ השבוע. כאשר לטענתו, רק לאחר שהספר הודפס, הוגשה נגדו העתירה וזאת למרות שהחלטתו להדפיס הספר כפי שהוא היתה ידועה לתובעים כבר ביוני השנה.
כאמור, הגיש מדואל בעצמו עו"ד יחד עם עמיתו דמארי עתירה לצו מניעה וצו עשה שיורה לאסוף את הספרים והנושא יידון ב14.12.
יהיה מעניין...
ישיבת התכנון הראשונה של הספר. (ארכיון)
----------------------------------------------------------
הסיפור שלפנינו הוא סיפור של אלמונים, שלא באו בסוד מדורת השבט של היישוב בטרם מדינה, סיפור התיישבות שהוחמצה, וסיפור של חלום שנשאר בגדר חלום.
-תיאור הספר ומטרותיו - כפי שהגדירן ד"ר דני בר מעוז
ספר זה הוא מסע מטלטל בזמן, המתחקה אחר עשרים ושלוש טירת שלום - ממושב לשכונה משפחות אקראיות שעלו מתימן בדרך-לא-דרך, השתרשו בשלוש מושבות ביהודה, השתתפו בכיבוש העבודה הערבית, נאבקו בממסד
הציוני לקבל נחלה ולבנות מושב, נאחזו בדי עמל בגבעת כורכר בודדה, למען תצמיח עץ ותוציא לחם מן האדמה, שרדו את ימי המאורעות, ושילמו מחיר דמים יקר, עברו את צוק העתים בשנות מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות, והעמידו דור של צברים, שבאו בכור ההיתוך של ארץ ישראל המתחדשת.
בתוך כל אלה, הסיפור שלפנינו הוא סיפור של אלמונים, שלא באו בסוד מדורת השבט של היישוב בטרם מדינה, סיפור התיישבות שהוחמצה, וסיפור של חלום שנשאר בגדר חלום. טירת שלום נבלעה במה שהייתה פעם המושבה נס-ציונה, אומנם נחשקת ויפה, אבל עוד שכונה משכונותיה של עיר בשפלת יהודה.
