ממשלת ישראל קבעה: יש לך מגרש ל80 דירות? צפצף על העירייה המקומית, אנחנו נעניק היתרי בניה !
08.07.24 / 12:41
מה הפלא שהיזמים עולצים ואילו ראשי הערים הרבה פחות מרוצים...?
לכאורה זו רפורמה חיובית אשר נועדה לזרז הליכי הוצאת היתרים – מאחר ולא אחת ובחלק מהוועדות המקומיות - התהליך נמשך שנים. אולם וכאן המילכוד, הדבר עלול לפגוע קשות במעמד וסמכות הרשויות המקומיות ובעצמאות וועדות התכנון שלהן, כאשר לראשי הערים לא יישאר קלף מיקוח מול דורסנות רשות מקרקעי ישראל ורדיפת בצע של יזמים.
הנושא רלבנטי במיוחד לנס ציונה, דווקא עתה, על רקע הדיונים סביב "הסכם הגג" - ראו כתבות בנושא.
ממשלת ישראל קבעה: יש לך מגרש ל80 דירות? צפצף על העירייה המקומית, אנחנו נעניק היתרי בניה !
השבוע התפרסמה הודעה לקונית זו מטעם מ. הפנים :
החל מהתאריך 01/07/2024 נכנס לתוקף תיקון 143 "פרק ה' 5: מוסד רישוי ארצי" בחוק התכנון והבניה."
עד כאן ההודעה ועתה למשמעות ולרקע:
די בשקט, יש לומר, נוסף גוף סטטוטורי חדש שבסמכותו להעניק היתרי בניה למגורים בהתאם לתוכניות מאושרות. זהו מסלול מקביל, ולמעשה אף עוקף לזה של הוועדות המקומיות. וכך, יזם יוכל מעתה להעביר את הבקשה לטיפול ברשות רישוי ארצית, אם הפרויקט גדול מ-80 יחידות דיור, וחלפו שמונה חודשים ממועד קליטת הבקשה בוועדה המקומית, אך טרם ניתנה החלטה בוועדה בנוגע להיתר.
רשות הרישוי הארצית למגורים תורכב מיו"ר ומתכנן רשות הרישוי וממהנדס הוועדה המקומית שבתחומה ההיתר.דהיינו רוב מובנה לרשות...
על פניו מדובר ברפורמה חיובית אשר נועדה לזרז הליכי הוצאת היתרים – מאחר ולא אחת ובחלק ניכר מהוועדות המקומית - התהליך נמשך שנים.
ואכן, דוח מבקר המדינה מ-2021 מצא שמשך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה בישראל הוא 319 ימים, כלומר קצת מעל 10 חודשים. לצורך קבלת היתרים שכללו מתן הקלות או קבלת היתר לשימושים חורגים, צריך לחכות כבר 407 ימים בממוצע – כשנה וחודשיים. וזה כמובן ממוצע. יש מקרים קצרים יותר, ומאידך – גם ארוכים הרבה יותר. מול מדינות אחרות, מדובר על פרקי זמן ארוכים מאד. על פי הבנק העולמי, הממוצע להוצאת היתר עומד על 114 ימים בלבד.
עוד פורסם ביוזמת מ. הפנים כי מניתוח שערכו במינהל התכנון, בין השנים 2020-2024 הוגשו כ־620 בקשות עם מעל 80 יחידות דיור כל אחת, כאשר מתוכן קיימים 194 היתרים הכוללים כ־20 אלף יחידות דיור שהתעכבו ברשויות המקומיות והן פוטנציאליות לדיון ברשות הארצית.
אולם וכאן המילכוד - הדבר עלול לפגוע בסמכות הרשות המקומית לתכנן את אזורי המגורים בה, לקבוע עדיפויות ומגבלות ולמעשה עלול לייתר את הוועדות המקומיות. ומעבר לכך, המחקר המגמתי על העיכובים בהוצאת ההיתרים, לא הצביע על השלכות הרעה החולה התכנונית הנפוצה בארצנו- בקשת הקלות...
לו אני הייתי עורך המחקר וללא כוונות נסתרות, מלבד טובת הכלל. הייתי מבקש לבדוק מתוך אותן 20 אלף בקשות "תקועות" כביכול, כמה מהן הוגשו בדיוק לפי כללי ותקנון התב"ע המאושרת ומתייחס רק אליהן כאינדיקציה ליעילות ועדה מקומית.
ולו אני חבר כנסת החבר בועדת הפנים שאישרה זאת, לא הייתי מתנהג כחותמת גומי, אלא מבקש דיון רציני. דיון בו ניתן לבדוק אפשרויות לסנקציות על רשויות וועדות מקומיות לא מתפקדות, אך ומאידך, לא להפקיע מידיהן בקלות כזו את הסמכויות שהינן למעשה של תושבי העיר והם אלו שזכויותיהם נרמסות כאן.
אלא שברקע מבצבץ ועולה לדעתי הנושא האמיתי והגוף העיקרי אשר ייהנה מהשינוי הדרמטי הזה. וזוהי רשות מקרקעי ישראל, בכובעה כבונה הלאומית ומציפת אזורי הביקוש בקרקעות..
הנושא רלבנטי במיוחד לנס ציונה, דווקא עתה, על רקע הדיונים סביב "הסכם הגג" והתוכניות הממשלתיות להכפלת ממספר התושבים בנס ציונה, אלו האמורות להידון השבוע בישיבת מליאה מיוחדת.
פעם, כאשר התגלה עימות או ניגוד עניינים בין ועדה מקומית/מחוזית לר.מ.י , ניצחה תמיד הועדה. באה הממשלה והתחכמה והקימה את הותמ"ל 0ועדה ארצית לתוכניות בניה למגורים אשר סמכותה חריגה) ובשלב הסופי, אם חשבו ראשי רשויות לנקוט בטקטיקות השהיה כנגד תוכניות בניה שאינם שלמים עמן. דהיינו, לעכב היתרי בניה בכל מיני טכניקות ו"טרטורים" , הרי באה עתה הממשלה ואומרת: שבו בשקט.. אנחנו נוציא את ההיתרים, נקודה. ואתם? אתם תצטרכו להמשיך ולפקח על הבניה, לאשר איכלוס וכל היתר, בדיוק כבעבר. ולטרטר? לתקוע מקלות בגלגלים? תשכחו מזה. כשיש היתרים לא באמת ניתן לשחק משחקים, כי נחשפים לתביעת נזיקין, לעיתים אף אישית ! (בעוד שעיכוב בהיתרים כמעט ואינו יכול להוות עילה לתביעה.)
יש להוסיף כי החקיקה הזו החלה בשלב א' בשנה החולפת (חוק ההסדרים 2023) ובעקבותיה הוקם אגף בכיר רישוי ובנייה ארצי במינהל התכנון, אשר בהגדרתו "אמון על הפעלת רשויות הרישוי הארציות לתשתיות ומגורים, וכן קידום היתרים רבים לתשתיות".
אלא שמילא תשתיות, המהוות חסם משמעותי וללא ספק נדרשת מעורבות, סמכות ומימון ממשלתיים בכדי לזרז הקמתן. אך להחיל מדיניות זו גם על מגורים? ואפילו בתוכניות קטנות יחסית, החל מ80 יחידות, תוכניות בהן נדרש דיון של אנשים המכירים וחיים את השטח? להבדיל מתוכניות של מאות דירות במתחם עצמאי או שכונה חדשה?
לא צריך להיות נביא כדי להניח כי התהליך יהיה מוטה לטובת היזמים, עם שיקול דעת מינימלי, כי הנושא היחידי המעסיק את רשויות התכנון הארציות הינו "יותר בניה" ולצידו "ויותר גבוה"...
קראו על הסכם הגג ותוכניות הבניה בנס ציונה:
