מה קרה למגע הקסמים של בני לנדא? חברת יהלומי המעבדה שהקים "לוסיקס" בקריסה, אך הוא עדיין מנסה להצילה.
21.08.24 / 10:33
חברת יהלומי המעבדה שהקים הטייקון והממציא הנס ציוני בני לנדא, לוסיקס, פנתה אל בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב הליכים למשך 45 יום, לצורך גיבוש הסדר חוב, אל מול נושיה . סכום החובות הינו כ103 מליון דולר !
תחרות הודית אגרסיבית הביאה להפסדי ענק לחברה והמשקיעים רוצים רק " לחתוך הפסדים" ולנטוש, אך לנדא, התעשיין בעל החזון שמטרותיו אף פעם לא היו "אקזיטים" מהירים ושמנים, אלא פיתוח מפעלים ותרומה לכלכלה הישראלית בטווח הארוך, לא אומר עדיין נואש ולכן מבקש עיכוב הליכים.
נחזיק לו אצבעות !
מה קרה למגע הקסמים של בני לנדא?
חברת יהלומי המעבדה שהקים "לוסיקס" בקריסה, אך הוא עדיין מנסה להצילה.
לנדא, התעשיין בעל החזון שמטרותיו אף פעם לא היו "אקזיטים" מהירים ושמנים, אלא פיתוח מפעלים ותרומה לכלכלה הישראלית בטווח הארוך, לא אומר עדיין נואש.
לוסיקס היא חברה פרטית שנוסדה בתחילת 2016 על ידי בני לנדא ויוסף יאיון (שהינו המדען מאחרי הפטנט - א.ב.ד.) כאשר בעלי המניות הינם לנדא ויאיון עצמם וכן משקיעים פרטיים וקרנות שונות.
לחברה מפעל ברחובות וכן במודיעין ובהם כ90 עובדים, מדענים, מהנדסים וטכנאים.
לפי הערכות שפורסמו בעיתונות הכלכלית, לנדא השקיע 60 מיליון דולר מכיסו בחברה וכנראה מחזיק ב25 אחוז ממניותיה וכמה בעלי מניות מובילים — כמו פרנקל וקרן אלפא — השקיעו 90 מיליון דולר ובסה"כ הושקעו בה כ152 מליון דולר, אשר שימשו למחקר ופיתוח ולהקמת המפעלים. ע"פ דיווחיה, ב– 2019 החברה החלה למכור יהלומי גלם וכבר באמצע 2020 פעילותה עברה לרווחיות.
נדגיש כי מדובר בחברה פרטית, מאחר ולנדא מעולם לא הסכים להנפיק חברות שהקים ולא רצה להיות כפוף לשיקולים לטווח קצר של דיווחים רבעוניים.. אך כאן, למרות זאת, המשקיעים שגייס לא מוכיחים ראיה לעתיד וחזון כמוהו, כך שהדבר לא הועיל לו,
אז מה קרה לפתע?
תחילה נסביר מה היא מייצרת:
לוסיקס עוסקת בייצור יהלומי מעבדה גולמיים בשיטה חדשנית המבוססת על חימום תערובת גזים בריאקטורים חדשניים לרמה הקרובה לחום השמש, במטרה ליצור תנאים זהים כמעט לאלו שקיימים בליבת כדור הארץ בה נוצרים היהלומים הטבעיים.
תהליך הייצור אורך כארבעה שבועות, והיהלומים המיוצרים זהים מבחינה כימית ליהלומים טבעיים, להבדיל מיהלומים תעשייתיים מהדור הקודם.. לאחר מכן, היהלומים נמכרים לחברות העוסקות בליטוש ולסיטונאים בחו"ל, לשם שיבוצם בתכשיטים.
אלא שכדי לייצר יהלומי מעבדה, צריך שלושה דברים: חשמל, כח אדם מיומן שעלותו בהתאם וציוד רב ויקר.
לפני כמה שנים נכנס לשוק יהלומי המעבדה העולמי גורם דומיננטי חדש: הודו, בה כוח האדם זול מאוד, החשמל זול והתעשיינים נהנים מסבסוד ממשלתי נדיב מאוד על השקעה בציוד וכך עד מהרה ההודים הקימו עוד ועוד מפעלים והחלו להציף את השוק ביהלומי מעבדה במחיר נמוך פי כמה מהמחיר של לוסיקס. למעשה, המחיר ירד מכ 300 דולר לקראט, עד למחיר של 30 דולר לקראט ! וזה ריסק את השוק והביא את המשקיעים להרים ידיים, לא לנסות להציל את החברה ובניגוד לדעתו של לנדא סירבו עד כה להצעותיו להשקיע יחדיו כ22 מליון דולר נוספים, אלא דחפו לכיוון של פירוק במטרה לצמצם הפסדים ככל הניתן.
אך לנדא, התעשיין בעל החזון שמטרותיו אף פעם לא היו "אקזיטים" מהירים ושמנים, אלא פיתוח מפעלים ותרומה לכלכלה הישראלית בטווח הארוך, לא אומר עדיין נואש ומכאן הפניה לעיכוב הליכים.
ע"פ הדיווח ב"דה מארקר" היום "בעוד מחיר היהלום הגולמי קרס ב– 90% , מחיר היהלום המלוטש, שמשובץ בתכשיטים, ירד — אבל לא באותה רמה. בלוסיקס התחילו לפעול כדי לנסות להגיע לצרכן הסופי, כלומר לחברות שמייצרות תכשיטים, ולנסות להתחבר לרשתות קמעוניות; לא עוד חומר גלם — אלא מוצר מלוטש שיגיע לתעשיית התכשיטים.
ואכן, רגע לפני הבקשה להקפאת הליכים, מתברר שלוסיקס עמדה לחתום על עסקה כזאת. בבקשה של לוסיקס לבית המשפט צוין כי החברה מנהלת באחרונה מגעים מתקדמים למיזוג עם חברה ישראלית נוספת, העוסקת בתחום יהלומי מעבדה. משום שהמגעים עוד לא הבשילו, החברה מצויה בצומת דרכים, כך נכתב בבקשה.
דרך נוספת שבה מנסים להציל את לוסיקס היא שימוש ביהלומים שהיא מייצרת לטובת שימושים תעשייתיים שונים. "ליהלום יש תכונות פיזיקליות מיוחדות ויש לו יכולות הולכה טובות מאוד — מה שמאפשר לו לשמש בתחום המוליכים למחצה; יש לו תכונות אופטיות, כמו המוצר הכי שקוף לכל אורך גל — תכונה שיכולה לשמש אותו כתחליף לזכוכית לחיפוי טילים שטסים במהירויות גבוהות מאוד".
מדובר במוצרים שעדיין לא הפכו להיות מוצרים תעשייתיים, אבל לוסיקס בוחנת אותם. בחברה גם מקווים כי יוכלו למכור מכונות שהיא מייצרת בעצמה לייצור יהלומים ונחשבות מובילות מבחינה טכנולוגית — מה שייצר עוד אפיק הכנסה לחברה.
בינתיים, לוסיקס נקטה צמצומים, הפחיתה את מספר העובדים והשקיעה בשיפורים להפחתת עלויות
בשלב זה, ההסדר המוצע כולל הזרמת הון של כ– 22 מיליון דולר ממשקיעים חיצוניים ובעלי מניות, צמצום דראסטי במספר העובדים והמשך השקעה במחקר ופיתוח שימושים נוספים כאמור, ובמיזוג.
אם יאושר ההסדר, החברה מתכננת לפרוע את כל ההתחייבויות במשך חמש שנים.
נחזיק לו אצבעות !
-------------------
וכך כתבנו בראיון עם בני לנדא בשעתו - בנושא היהלומים
העתיד – יהלומים !
כחלק מהמחקר הראשוני בטכנולוגיות עתידניות של המרת חום, נזקקו החוקרים המועסקים ב"לנדא- לבס") לאלקטרודות מוגנות ועמידות ביותר בפני חום גבוה וכימיקלים ולשם כך השתמשו תחילה בטכניקות מקובלות של ייצור יהלומים תעשייתיים, אך מחלוף הזמן פיתחו תהליך חדש ומרתק, בו הם לוקחים גז המכיל מולקולות של פחמן (חומר הגלם של כל היהלומים בעולם...) ואת הגז הופכים בחימום עז לזרם פלאסמה המשחררת אטומים, המסתדרים יחדיו למבנה גבישי וזהו למעשה יהלום... כאשר את מאפייני הגביש מכתיבים בעזרת לייזרים.
לא הבנתם, לא נורא. רק שתדעו כי התהליך מחקה ובמידת מה אף משפר את התהליך בטבע, המבוסס על שילוב של חום גבוה ולחצים אדירים הבוקעים מקרום כדור הארץ.
למעשה היהלום של לנדא קשה יותר מהיהלום טבעי ואף מומחה לא יוכל להבדיל בינו לבין יהלום ממקור טבעי, אם כי למרות זאת אין כוונה להציגם ככאלו והם יימכרו ע"פ התוכנית העסקית והערכות מומחים, במחירים של כ 30% פחות מהטבעיים. למעלה מכך, הם אמורים לזכות בנתח שוק גדל והולך, גם תודות לתמחור וגם כי הם יופנו במיוחד לקהל המערבי/ליברלי/מודע לזכויות האדם. קהל שבעשורים האחרונים הפנה כתף קרה ליהלומים, ככל שזרם עוד מידע על "יהלומי דמים" הנכרים ע"י עבדים מודרניים באפריקה.
ואנקדוטה לסיום. כשהתהליך הצליח לראשונה, באוגוסט 2015 -חגגו בני ורעייתו פטסי 40 שנות נישואים. או אז הביא לה כמתנה ייחודית יהלום צהוב "תוצרת בית" שהיה רחוק משלמות וצבעו עכור. לאחרונה לאחר שהתהליך השתפר והתמקצע ולרגל יום הולדתה, הביא לה תכשיט בו שובץ יהלום בן כקרט, שצבעו ורוד צבע נדיר ביותר בתחום. ו
----------------
מי אתה בני לנדא? תזכורת:
