תוכניות הקיץ של קרית התרבות, מול המציאות בימי קורונה !

$(function(){setImageBanner('df19037d-e1c7-496f-9d2b-96ad23119132','/dyncontent/2024/4/9/b5b9f9d8-a5a8-4906-aa60-6d67d84f5336.jpg',17348,'הופעות ליין עד 0707',525,78,false,45868,'Image','');})

מנהלת מח' הארועים בקרית התרבות

לי כשרי

חולקת עימנו את התוכניות שנותרו במגירות, התחליפים שאולתרו והצלחתם, מהדרייב אין ועד קייטנת זום... וכמובן, התסכול !!!!

ומסכמת: תרבות היא מורל. תרבות היא אוירה. זו הדרישה ואותה אנחנו מבצעים.  ממשרדי הקריה, מהבית, יוצרים אירועים מסוג חדש לגמרי בזירה שחדשה לנו לחלוטין.

פרטי

תחילת יוני. הקרנת סרט בדרייב-אין: 'בחזרה לעתיד'.

130 זוגות ומשפחות נס ציוניות נכנסות לדרייב אין בסדר מופתי. הילדים מתלהבים, מרותקים למסך, ההורים אפילו יותר.

בחזרה לעבר הלא רחוק... כ-50 מטר משם, מגרש האימונים, 3 חודשים לפני. ברי סחרוף שר "ברוכים הבאים למסיבת סוף המאה". מסיבת סוף העולם כפי שהכרנו אותו.

1,500 תושבים נהנים מערב אחרון לחודשים הקרובים של מוזיקה, בירות וה'ביחד' שאנחנו כל כך אוהבים.

ב 20.6 מודיעים שניתן להתקהל עד 250 איש. נערכים. יש עמדות חיטוי, כרטיסים אלקטרוניים. 

אם היו אומרים לי אז ש-3 חודשים לאחר מכן נצא מסגר, נפתח בסמוך דרייב אין וייגמרו הכרטיסים להקרנה של סרט משנת 1985 שרואים במכונית – לא הייתי מאמינה.  אבל, לקורונה תכניות אחרות.

לא הרבה יודעים מה עושה מחלקת אירועים בקריית התרבות. יום העצמאות, אולי גם צעדת נס ציונה, אבל לא הרבה מעבר.

אז זהו שלא. כמעט כל דבר שנחגג או מצוין בעיר מנוהל דרך מחלקת אירועים. פסטיבל, הופעה בחוץ, טקס, צעדה, מרוץ, האקתון, פתיחת כביש.  מאות אירועים בשנה. משלב הרעיון ועד הפירוק.

ואלו תכניות היו לנו לקיץ הזה... מתחם הופעות חדש. מסיבת פיג'מות ענקית. שלומי שבת. חנן בן ארי. כוכבי ילדים. בכל השכונות בעיר, ממזרח עד מערב, 25 אירועים. ההתרגשות היתה בשיאה לקראת הקיץ, לצאת ולראות את החזון הופך למציאות...

ובמקום - תכנית שנכתבה ונמחקה, נכתבה ונמחקה נכתבה ובסוף נמחקה כמעט לגמרי.

2,500 איש, 100 איש, 50 איש, 20 איש, 100 מטר.

דבר אחד היה ברור בתוך ים של אי וודאות: לא עוצרים.

תרבות היא מורל. תרבות היא אוירה. זו הדרישה ואותה אנחנו מבצעים.

ממשרדי הקרייה, מהבית, יוצרים אירועים מסוג חדש לגמרי בזירה שחדשה לנו לחלוטין.

יש סגר? התושבים לא יכולים לצאת ולהיפגש? ניפגש ברשת.

מרימים את ערוץ הבידוד ומייצרים לוח שידורים בעשרות נושאים: גינון, ספורט, יצירה, שעות סיפור עם גננות גני הילדים, פינת -ההיסטוריה, עשרות אלפי צפיות של תושבים שיושבים בבית. הורים, קשישים וילדים.

יום השואה ויום הזיכרון מתקרבים. עדיין אסור לצאת מהבית. תכנוני הבמות, עיבודים של שירים שכבר הוכנו, חוזים, הכול מתויק בתיקייה ואולי ישמש אותנו בשנה הבאה.

שוב בזירה חדשה, שוב לא מוותרים. דואגים למארז של נר ופרח למשפחות השכולות, לא עולה על דעתנו שבגלל הקורונה לא נכבד אותן. חשוב יותר מכל שנה שיידעו שאנחנו מוקירים אותן, את הבנים והבנות שנפלו ולא שכחנו.

מתכננים בקפידה טקסים מצולמים, שייערכו מראש ויוקרנו בערבי הזיכרון. כל משימה רגילה דורשת עכשיו חשיבה אחרת. גם כשמצלמים אסור להתקהל ואי אפשר לבקש מניצולי השואה היקרים לצאת מהבית ולהגיע לצילומים. אז מבקשים מהנכדים ומהנינים לדבר בשמם.

יום העצמאות הינו אחד משיאי השנה ללא ספק. תיאום-על של עשרות ספקים, ימים אינטנסיביים של הקמות, חזרות והכנות. התושבים מוותרים על זיקוקים ואנחנו איתם אך לא מוותרים על הזדמנות לשמח את תושבי העיר שסגורים בבתים ויוצאים עם מכוניות ומשאיות למסיבה ישראלית בכל שכונה ובכל רחוב.

כל הזדמנות כזו היא הזדמנות גם לספקים: חברות ההגברה, תקליטנים, שחקנים, זמרים, נגנים ונהגים תושבי העיר להתפרנס ולהביא כסף הביתה ואנו חשים את האחריות והרצון האדיר לגרום לזה לקרות.

ברשויות ברחבי הארץ מתחילים קצת אחרי לדבר על דרייב אין. הם מדברים ואנחנו עושים. לומדים, מנסים, לילות וימים ומרימים (ראשונים בארץ!) מתחם קולנוע מדוגם שהכרטיסים אליו אוזלים שבוע אחרי שבוע. מכל הארץ מתקשרים לקבל טיפים ועצות.

ובין לבין, עוד עשרות אירועים: העיר לא עוצרת. מניחים אבן פינה לבתי ספר חדשים, חונכים רחובות. בין הגל הראשון לשני חוגגים את חג השבועות בגינות, בצניעות ועם הרבה צבע.

מספרי התחלואה עולים ויוצאים במבצע הסברה. תופרים לפסלים בעיר מסכות ענק ויוצאים בלילה עם בני הנוער לתלות אותן. כמעט 0 תקציב ושיחת היום בעיר.

החופש הגדול מגיע. כמעט ואין קייטנות. ראש העיר מבקש פתרון לילדים מכיתה ד' שהקייטנות שלהם בוטלו. מתייעצים, חושבים, מרימים קייטנת זום עם הכוכבים שהילדים הכי אוהבים, אחת החוויות הכי מפתיעות שחוויתי. מאות ילדים נכנסים ופתאום מדברים אחד על אחד עם מי שבימים רגילים לא הייתה להם הזדמנות לדבר.

 

ילדה משתפת בדמעות את תקווה מהאח הגדול בחרם שעברה.  נער שחולם לעשות מוזיקה מתייעץ עם ג'ורדי על תוכנות לעריכה.  ירדן ג'רבי מסבירה לילד שלומד ג'ודו איך מגשימים חלום.

הציניות נעלמת, זה מרגש על אמת.

וזה כל הסיפור בעצם של אירוע מוצלח. לא לעצור. לספק תרבות. להרגיש יחד, לחוות חוויה, להתרגש. בזום, מהמרפסת, בפייסבוק, באוטו, במרחק של שני מטר.  משהו זז בלב קצת אחרת.

 

עוד ניפגש ויהיה לנו טוב...

 

 

תכנית שנכתבה ונמחקה, נכתבה ונמחקה נכתבה ובסוף נמחקה והוחלפה כמעט לגמרי.

2,500 איש, 100 איש, 50 איש, 20 איש, 100 מטר....

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה