הקשר הטרגי בין יואב שניר ז"ל מנס ציונה ליובל בויום ז"ל

יום שבת 14 באוקטובר, שבוע אחרי יום שבת הנורא ההוא שבו התחילה המתקפה הרצחנית בדרום הארץ, קיבלתי טלפון משרה שניר.
שרה היא אימו של יואב שניר ז"ל יואב היה פעיל שלנו ב"יש עתיד" בנס ציונה. וחבר בקהילת "המיוחדים" הארצית של יש עתיד.
יואב נפצע קשה בתאונת דרכים כשהיה בן 29, והיה מרותק לכסא גלגלים מזה שנים ולמרות זאת היה פעיל חברתי והיה מגיע לכל ארוע, לכל הפגנה מתי שהיה יכול.תמיד היה משתתף, מחלק פליירים, מנסה לדבר עם אנשים ויש לציין שלא היה לו קל אבל במקום לבקש הקלה ביקש להשתתף ולא לשבת מהצד.

יואב נפטר לפני כחצי שנה מדום לב והוא רק בן 47.אני בטוח שאם יואב היה איתנו עכשיו היה מתקשר מיד ושואל איך הוא יכול לעזור עכשיו.לכן כשקיבלתי את הטלפון משרה, ידעתי שהיא רוצה לעזור.
שרה שמעה שאני מטפל ומארגן דירות למפונים מהדרום ומיד חשבה לעזור. אמרה שהיא יכולה לארח בדירה ריקה שיש לה משפחה שהתפנתה מהדרום.
באותו היום נודע לי על יובל בויום ז"ל

י‎ובל בן אמצעי לתמר ואילן אח לגיא ואלעד, תושב כפר עזה. מגיל צעיר גילה תשוקה עזה מאד למוזיקה. היה פעיל מאוד בקונסרבטוריון שער הנגב, שם אף השתלב בהמשך כמורה אהוב ומוערך.
ילד אוהב חיים, שבחיוכו והילוכו תמיד נראה כשבוי בקסמם ובנוכחותו הפיץ את אורם.
בגיל 18 יצא מבית הוריו לחדר משלו בשכונת הדור הצעיר, שם נרצח, כשמחבלים פרצו לחדרו, והוא אך בן 21.

משפחתו של יובל חיפשה לעבור לאזור שלנו לאחר השבעה, מיד חשבתי על החיבור. המון אנשים עזרו ובראשם רינת מליבובסקי וביחד סידרנו תוך ימים את הדירה עבור משפחת בויום. שעוברת את הקשה מכל.
יובל לא הכיר את יואב ויואב לא הכיר את יובל, אבל בדרך אכזרית מאוד גורלם נקשר.
שני אנשים שאהבו את החיים, שרצו להנות מהם יותר, שניהם הלכו בטרם עת. אחד בפעולה רצחנית ואחד בשל דום לב.
סיפור עצוב שנותן מעט אור על החברה שלנו, על נתינה . אולי אפשר למצוא בו שביב של אופטימיות על החיים פה, כרגע זה מאוד קשה.