50 שנה למבצע אנטבה: הלוחם הראשון שזינק אל החשכה באנטבה, יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג הנס ציוני, בסיפור אישי מרגש ותובנות ברורות

$(function(){})

במלאת יובל שנים למבצע החילוץ ההיסטורי באוגנדה, פירסם אלוף במיל' דורון אלמוג פוסט אישי מרגש וכן טור מקיף ב Y net העוסק בחוויותיו הייחודיות כחייל הראשון שדרך על אדמת אנטבה.

אלמוג, המשמש כיום כיו"ר הסוכנות היהודית והינו תושב נס ציונה, מספר על אמו, האם השכולה, ש"שלחה" אותו לאנטבה למען בטחון העם וכן קושר בין ערך הערבות ההדדית שהוביל להצלת החטופים בשנת 1976, לבין האתגרים הקיומיים הניצבים כיום בפני מדינת ישראל ויהדות התפוצות.

בדבריו הוא מציב יעד דחוף של עלייה המונית כאמצעי חיוני לשיקום המדינה ולחיזוק חוסנה הלאומי במציאות המורכבת הנוכחית.

אלמוג כיום על רקע תמונת ארכיון של המשוחררים מגיעים...

50 שנה למבצע אנטבה: הלוחם הראשון שזינק אל החשכה באנטבה, יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג הנס ציוני, בסיפור אישי מרגש ותובנות ברורות

 הפוסט במלואו:

חמישים שנים למבצע אנטבה. יש תמונות שלא דוהות לעולם.
אני זוכר את אמי עומדת ליד הטלפון בביתנו. עם כניסתי הביתה, היא התבוננה בי תוך נפנוף דף נייר כשהיא נועצת בי מבט קר רוח בעיניה הכחולות ואומרת לי "אתם טסים לאנטבה".

דף הנייר שהחזיקה בידה אמר לה הכל. "כל אלו חיפשו אותך. שב ותחזיר להם טלפון. אתם טסים לאנטבה."
  אם שכולה ששלוש שנים קודם לכן בישרה לי שאחי ערן נפל במלחמת יום כיפור.עיניה אמרו הכל. ״צא למשימה בני. זה מה שצריך לעשות. להגן על בני עמנו ולהחזיר יהודים הביתה״.

אחר כך הגיע הלילה באוגנדה, הקפיצה מההרקולס, 53 דקות על הקרקע. מבצע שהפך לאחד מסיפורי הגבורה הגדולים בתולדות מדינת ישראל.
 מופת אנטבה לא נשאר בעבר, אני רואה אותו גם היום.
אני רואה אותו בצעירים שנושאים על כתפיהם את האחריות לביטחון המדינה ונלחמים למען כולנו, במילואימניקים שעוזבים שוב ושוב את הבית והמשפחה, במתנדבים שמגיעים מכל קצות הארץ והעולם כדי לשקם קהילות ולחבק משפחות, בעולים החדשים שבוחרים לקשור את גורלם בגורל מדינת ישראל וביהדות העולם, שמוכיחה פעם אחר פעם שאנחנו עם אחד, בעל לב אחד וגורל אחד.

לפני חמישים שנה יצאנו לאנטבה כדי להחזיר 105 חטופים הביתה.
היום, חמישים שנים אחרי, המשימה שלנו היא להמשיך לבנות כאן חברת מופת. חברה שמושתתת על ערבות הדדית, אחריות, אהבת אדם ושבועה שאף יהודי אינו נשאר מאחור.

זו המשמעות האמיתית של מופת אנטבה והוא צבעוני וחי היום לא פחות משהיה אז.

------------

תובנות מהמבצע- ציטוטים מן הטור 

בארבעה ביולי 1976, במרחק של כ-4,000 קילומטרים ממדינת ישראל, נקבע אחד מפרקי הגבורה המרכזיים של צה"ל. אלמוג מדגיש בטורו את מקומו המרכזי בחוד החנית של כוח המסתער, ומציין: "הייתי החייל הראשון שדרך על אדמת אנטבה ב-4 ביולי 1976... מפקד הכוח הראשון שזינק מתוך המטוס אל הלילה החשוך". משימתו המיידית של הכוח בראשותו הייתה קריטית להצלחת המבצע כולו – השתלטות מהירה על מגדל הפיקוח החדש וסימון מסלול הנחיתה לשלושת מטוסי ההרקולס הנוספים שהיו בדרכם. אלמוג מתאר כי היעד היה מוגדר וברור לחלוטין – הצלת 105 החטופים והשבתם הביתה. הלחימה המהירה גבתה מחיר כבד כבר בדקות הראשונות, שבהן נהרגו מפקד סיירת מטכ"ל יוני נתניהו ושלושה מהחטופים, ונפצע קשה הלוחם סורין הרשקו. עבור אלמוג, המבצע נותר עד היום "יישום מזוקק של ערך הערבות ההדדית" והוכחה מוחשית לכך שגורלו של כל יהודי נוגע למדינה כולה.

משבר האנטישמיות העולמי ושעת החירום בהווה

אלמוג מותח קו ישיר בין הלילה ההוא באפריקה לבין המציאות הנוכחית שעימה מתמודד העם היהודי מאז השבעה באוקטובר 2023. לדבריו, המדינה מצויה כיום בשעת חירום לאומית ממושכת ושוחקת, כאשר חזיתות הלחימה אינן מצטמצמות רק לגבולות הפיזיים אלא נמתחות על פני הגלובוס כולו. יהודים ברחבי העולם חווים כיום גלי אנטישמיות קשים, הגורמים לסטודנטים לחשוש לצעוד בקמפוסים וקהילות שלמות לחוש זרות במקומות שבהם הרגישו בטוחות בעבר. מנגד, הוא מציין לחיוב את ההתגייסות המופלאה וחסרת התקדים של יהדות העולם לעמידה לצד ישראל ברגעיה הקשים, תמיכה המזכירה כי מדובר בעם אחד בעל גורל משותף.

יעד אסטרטגי: עליית מיליון יהודים לשיקום המדינה

כמענה לאתגרי השעה ולנטל הבלתי רגיל המוטל על החברה הישראלית, על אנשי המילואים ועל הקהילות שנפגעו בצפון ובדרום, מציב יו"ר הסוכנות היהודית את העלייה כמשימה הדחופה ביותר בעת הזו. אלמוג מבהיר כי חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות הוא אינטרס לאומי עליון מהמעלה הראשונה, שכן "אין מדינת ישראל ללא יהדות התפוצות ואין יהדות התפוצות ללא מדינת ישראל". הוא מזהיר מפני כל ניסיון להדיר או להרחיק מיליוני יהודים מהבית הלאומי שלהם, וקורא לפעול באופן מיידי להעלאת מיליון יהודים בשנים הקרובות. לדבריו, העלייה אינה רק יעד דמוגרפי, אלא מהווה "דם חדש וזריקת מרץ" הנחוצים למערכות הרפואה, המדע, החינוך והביטחון כדי לרפא את פצעי המלחמה ולבנות את מדינת ישראל החדשה.

והוא מסכם: 

כשאני נזכר בחשכה של אנטבה ובשמחה האדירה בקבלת הפנים לחטופים שחזרו הביתה, אני יודע שכאשר העם היהודי מאוחד, אין אתגר שלא נוכל לו. הנופלים והלוחמים שמחרפים נפשם גם ברגעים אלו ממש אינם רק זיכרון של כאב, הם קריאה חיה עבורנו. לבנות כאן חברת מופת. חברה שחותרת למצוינות, מחבקת את כל זרמיה, ונמצאת שם עבור כולם. זו היא נקודת זמן מכרעת בהיסטוריה שלנו. התשובה שלנו לאיומים מבחוץ ומבפנים חייבת להיות ברורה ומהדהדת. יותר אחדות, יותר ערבות הדדית, יותר עלייה ויותר חיבור עוצמתי בין ישראל ליהדות העולם.
יחד, נהפוך את שעת החירום הזו לשעה של תקווה ובנייה מחודשת. בבניין ציון נאמין וננוחם.
---------------

רקע היסטורי על מבצע אנטבה

מבצע אנטבה, אשר מכונה באופן רשמי "מבצע יונתן" על שמו של יוני נתניהו שנפל בעת פיקודו על כוח הפריצה, היה פעולת פשיטה צבאית נועזת שביצע צה"ל באוגנדה בקיץ 1976. הרקע למבצע היה חטיפת מטוס נוסעים של חברת "אייר פראנס" שהיה בדרכו מתל אביב לפריז על ידי מחבלים פלסטינים וגרמנים. המטוס הונחת בשדה התעופה באנטבה, והחוטפים ביצעו סלקציה והפרידו בין הנוסעים היהודים והישראלים ליתר הנוסעים, תוך איום להוציאם להורג אם לא ישוחררו עשרות אסירים ביטחוניים.

ממשלת ישראל החליטה על פעולת חילוץ צבאית חסרת תקדים במרחק של אלפי קילומטרים מגבולות המדינה. המבצע, שבוצע בהובלת כוחות מובחרים של סיירת מטכ"ל, צנחנים וגולני, הסתיים בהצלחה אסטרטגית מזהירה עם חילוצם של מרבית החטופים והשמדת כוחות המחבלים והצבא האוגנדי המקומי ששיתף עמם פעולה, והפך למופת בינלאומי לנחישות וללחימה בטרור.

---------------------------------

 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה