יוקר המחיה : האמת על הבטחות ליברמן ובנט... וגם תובנות על קוטג' ופסטה, חארטה ובארטה....

מאת: אבי בן דוד. נכתב מיד לאחר מסיבת העיתונאים של בנט את ליברמן את ברביבאי:

די קל לטבוע בים המלל התזזיתי של מעיין פרתי ומתחרותיה בתקשורת ולהשתכנע שהמצב הוא איום ונורא, לכ-ו-ל-ם. אז זהו, שממש לא...ואפרט בהמשך.

ודי קל להאמין שאביגדור ליברמן השתכנע שצריך לעזור למשפחות עם ילדים במאבקן ביוקר המחיה ולכן הוא ופקידי האוצר החליטו לחלק מתנות- נקודת זיכוי נוספת בשווי 223 ש"ח לכל ילד - רק להורים עובדים. 

אז נעזוב רגע שזה פוגע מיד בחרדים ובערבים, שני המגזרים שליברמן כל כך אוהב... כי שם נדיר שיש שני בני זוג עובדים, אבל ילדים יש והרבה.  וכמובן שזה לא מועיל  לגמלאים, ולא לכל מי שילדיהם מעל גיל 12....

אבל, גם אוכלוסיית היעד העיקרית - של ההורים הצעירים. זו שהקימה בשעתו את תנועת המחאה ועסקה במחירי הקוטג' ועתה עסוקה במחירי הפסטה... גם היא או שלא תיהנה כלל, או תיהנה חלקית בלבד.

בחדשות אמר לכם בנט שאם יש לכם 3 ילדים גילאי 6-12, איזה כיף, תקבלו יחדיו 6 נקודות שזה 1338 ש"ח ! (בנט אמר 1300...) נהדר, נכון?

מה לעשות וזה נשמע לי מיד חשוד, מידע אישי כמו שנהוג לומר ומיהרתי למחשב לבדיקה מהירה במחשבון שכר ואכן מצאתי שאשה עובדת  שלה 3 ילדים מתחת לגיל 18 לא משלמת גם כיום אגורה מס הכנסה על ברוטו של 10 אש"ח.

דהיינו שהרבה מאוד מהאמהות העובדות הללו אשר אינן מגיעות להכנסה כזו יקבלו נקודות חסרות ערך... לדוגמה העובדות בתעשיה, קלה ככבדה, רוב המורות , הגננות והסייעות, הפקידות, הזבניות, האחיות וכן הלאה. לכמה מהן יש שכר העולה על 10 אש"ח בחודש?.

ובל נשכח כי מדובר באמהות לגילאי 6-12 שהן מן הסתם עדיין לא בשיא הותק והקריירה,כך ששכרן נמוך לעומת האמהות לגילאי 12-18, גילאים שכידוע לא אוכלים ולא עולים להורים כלום... 

ואילו הגברים, האבות לילדים בני ה6-12, הם אכן יקבלו נקודה לכל ילד בגילים האלו ואיני מזלזל בכך. והם יהיו היחידים שייהנו מהנקודות, אם שכרם גבוה מעט משכר המינימום וצפונה.

בשורה התחתונה - הרבה משפחות תיהנינה מהנחת מיסוי של 230 עד 460 ש"ח בחודש בלבד ואילו משפחות שתיהנינה מהנחה של מלוא הנקודות - אשמח לשמוע מליברמן נתון מדוייק כמה כאלו יש...  

********

ונעבור לסיפורי האימים על מחירי המזון והטואלטיקה.

כאן "הצליחו" כתבי/ות הכלכלה החרוצים בערוצי הטלויזיה,לפספס את הסיפור האמיתי. (לפחות לפי שפע הכתבות אותן ראיתי) כי מעבר לחמדנות ולחוצפה של יבואנים כמו שסטוביץ, דיפלומט ועוד, הנהנים מיתרונות רבים ביבוא מוצרי טואליטיקה וחומרי ניקוי, גם תודות למדיניות ממשלתית תמוהה או רשלנית. ומעבר למתח הרווחים ההזוי של משווקים כמו "סופר פארם" לדוגמה. הרי שבנוסף לכל יש כאן בעיה כואבת ומשמעותית של יתרון מובנה לרשתות הגדולות מול העסקים הקטנים וגם הפתעה.. לרשתות הגדולות יש לכאורה אינטרס משותף ברור עם היצרנים הגדולים והיבואנים הבלעדיים ולא חשוב כמה פעמים רמי לוי יופיע בטלויזיה ויגלגל עיניים... 

וכאן הכל קשור להבנתי לשיטת ה"בונוס על כמויות". כי בעולמנו יש עודף כושר ייצור ולחברות הענק חשובה השורה התחתונה הכוללת ולא  הרווח ליחידה. ולכן הן תעשינה הכל כדי לייצר ולמכור כמויות גדולות ככל האפשר גם במחיר נמוך יותר. אבל, על מה הן כן נלחמות? מי שעקב אחרי הדיווחים, שמע כי הן מוכנות להציע הוזלות במבצעים נקודתיים, אך "מתאבדות"  על מה שמכונה "מחיר המחירון". שהוא ברוב המקרים המחיר עליו יצא קצפם של מדורי הכלכלה.

אה-מה, כל צרכן מנוסה יודע כי בסניפי הענק של הרשתות המחירים נמוכים בהרבה ובלבד שתקנו כמויות. נניח 2+1 וכן הלאה. וזה לא נובע מטוב ליבם של רמי לוי ודומיו.. אלא מכיוון שלהם יש כח קניה אדיר, שטחי אחסון ומימון בשפע וכך הם מקבלים מחירים עדיפים מראש ובעיקר "בונוסים" בסחורה במקום הוזלה במחיר ליחידה.

וכך, הצרכנים שמחשבים צעדיהם ממעמד הביניים הבינוני / נמוך עושים קניות מרוכזות של כל מה שאפשר לאגור ובכך חוסכים לא מעט, מלבד כמובן במוצרי חלב, פירות וירקות .  ואלו שלא טורחים לחשוב ולתכנן, הרי או שבאמת לא איכפת להם לשלם יותר , או שהם מתנהלים גם בתחומי חיים אחרים בסוג של רשלנות ומשלמים את המחיר הכלכלי. ואילו המעמד הנמוך שבדרך כלל אין ברשותו רכב או שאין לו כרטיס אשראי עם "מסגרת" נדיבה שמאפשרת פריסת תשלומים נוחה, לא נהנה מהאפשרות הזו.

בשורה התחתונה- משפחה צעירה מהמעמד הבינוני עם ילדים נפגעת ככלל הרבה יותר מעליית מחירי צהרונים וחוגים, פעילויות פנאי או מזון מהיר, מאשר העלייה בעלות המזון שהיא רוכשת. והדרך להוזלת תחומים אלו אינה עוברת בקרית הממשלה אלא בניצול הכוח שלכם בהתארגנות והחרמת המייקרים ! גם אם הרבה יותר "סקסי" לתקוף את אוסם מאשר את הסטודיו למחול או הפיצרייה במקום מגוריכם...

יוקר המחיה לקשישים ובני הגיל השלישי 

ונעבור לקשישים- שהינם ברובם קהל שבוי של חנויות פרטיות ומרכולים שכונתיים, שם המחיר הינו מחיר המחירון בדרך כלל ובזכותם מצליחם היצרנים/יבואנים לשפר את הרווחיות. אגב, לא אחת גם לרשתות הגדולות יש חנויות שכונתיות ממותגות בשם שונה ויקרות בהרבה מהחנויות הגדולות של אותה רשת... ואת פערי המחיר לא ניתן להצדיק רק בתרוץ הרגיל..  של שכר הדירה הגבוה יחסית בשל מיקומם.  אלא מדובר בחישוב ציני של הזדמנות מחד וקהל שבוי וגם מכיוון שזהו קהל שאינו קונה כמויות, נקודה. ולכן המדיניות העסקית היא להפיק ממנו רווחיות גבוהה גם בכמות הקטנה של מוצרים שהוא רוכש בדרך כלל. 

לדוגמה: אתמול ערכתי קניות  בחנות ענק של רשת מסויימת ושם קניתי 5 אריזות פסטה מסוגים שונים במשקל 400 גרם כל אחת ב-- עשרה שקלים... כן, עשרה ! ומשחות שיניים שמחיר המחירון שלהן הינו 24.90 - הוצעו 2 ב34.90. ומארז טונה שהמחירון שלו הינו 26 ש"ח נמכר 2 ב34 ! וכך עוד ועוד מבצעים מוזלים מאוד במאפים מתוקים ומלוחים, חטיפים וממתקים ממיגוון סוגים, רטבים ושימורים בקופסאות קרטון ועוד ועוד.

גם בענף הבשר,עופות , דגים וכו' קפואים וגם טריים, יש פערי מחירים מטורפים בין חנויות הענק לחנויות השכונתיות ו/או הפרטיות.

ולסיכום, אתן לכם דוגמה במספרים בנוסח השאלות בחוברת העבודה של נכדי... --- "לגיל היו מאה מחברות אותן קנה ב8 שקלים כל אחת. גיל החליט למכור כל אחת ב10 שקלים. אבל, בא נועם ושכנע אותו למכור לו 50 מחברות ב9 שקלים כל אחת... באיזה מחיר יצטרך גיל למכור את 50 הנותרות כדי להישאר עם אותו רווח על הכמות הכוללת?...  

בשורה התחתונה התכנית הכלכלית 2022: 

א' ההתייקרויות משפיעות פחות על משפחות גדולות ממעמד הביניים. לפחות אלו שמצליחות להתפנות לקניות מרוכזות ומוזלות ויש להן היכן לאחסן קניות לטווח ארוך. 

ב' ההתייקרויות פוגעות בעיקר בחזקים מאוד, אלו שבכלל לא מסתכלים על המחיר וקונים היכן שנוח להם, או בחלשים מאוד שלא מצליחים ליהנות מהמבצעים וכו כאמור. יוצאים מכלל זה החרדים העניים יחסית, בזכות המודעות הצרכנית המפותחת , החנויות המוזלות במיוחד והנגישות שלהם לקבלת סיוע משכנים וארגוני חסד בקניות והובלת המוצרים. (ללא קשר לנזקקים ולסיוע הרב שהם זוכים לו בחברה החרדית) 

לסיום:

הממשלה הזו, כקודמותיה, מבטיחות הגברת תחרות, הורדת מכסים, ביטול חסמי יבוא וכו' ואף התחילה בחלק מהצעדים הנכונים. (להבדיל, לדעתי מהגברת יבוא פירות וירקות לו אני מתנגד וארחיב בהזדמנות מדוע ואיך ניתן להוזילם ללא יבוא) אך ההצלחה עודה רחוקה, גם אם תיישם את כל הבטחותיה. 

אז מה עושים?

ראשית, למשפחה הממוצעת לא משנה אם תוזילו לה את הקניות בסופרמרקט, או תוזילו לה את החיים בתחום אחר. ואם החלטתם לוותר על הכנסות ממיסים, אדרבה. אבל בלי "עבודה בעיניים".. 

לדוגמה: תתנו למשפחות העובדות הללו שתהילתן בפיכם ובצדק - פיצוי אחיד ואמיתי דרך הארנונה. תודיעון לעיריות שאתם מוכנים לממן הנחות בארנונהלמשפחות העונות על קריטריונים שתגדירו - סכום של איקס לשנה והאוצר יפצה אותן שקל תמורת שקל. או תתנו להורים הללו פטור בסכום מוגדר בתשלומי הביטוח הלאומי ותפצו אותו שקל תמורת שקל.. ויש עוד רעיונות, אך האם יש נכונות, אמיתית?..