למעלה מ100 משתתפים ב"וואטסאפ דוק"- צ'אט עם מומחים בנושא חיסונים לקורונה. התשובות והשאלות החשובות מהשיחה

הכירו את המומחים שענו לתושבי נס ציונה על השאלות בנושא חיסון הקורונה  

ד"ר אורי פלביץ' (PhD) בביולוגיה מרכז את מיזם ווטסאפ דוק בשלוש השנים האחרונות. מטרתו של המיזם היא לאפשר לקהל הרחב לקבל תשובות רפואיות מבוססות מדע מפי רופאים וביולוגים המתנדבים בעמותת מדעת.

מירי דותן, אני רופאת ילדים ומאוד שמחה להשתתף בווטסאפדוק, אני פה כדי לענות על שאלות ולעזור בהנגשת מידע רפואי.
נתחיל בהקדמה קצרה ואח"כ נעבור כמובן לשאלות

אלינור בריינר גולדשטיין.  ד״ר לכימיה (PhD) עם התמחות בביולוגיה מבנית. חוקרת את המבנה והפעילות של חלבונים.
תושבת נס ציונה, נשואה ואמא לשלושה ילדים,

רקע כללי לחיסוני הקורונה בישראל ובעולם 

נגיף ה-SARS-CoV-2 (וירוס הקורונה החדש) הוא נגיף ממשפחת הקורונה אשר מוכרת שנים רבות. הנגיף גורם למחלה בדרכי הנשימה, אך כמו כל נגיף יכול לגרום לתסמינים רבים המערבים כמעט כל מערכת בגוף. המחלה יכולה להיות קלה ואפילו ללא תסמינים כלל, אבל היא גם עלולה להוביל לסיבוכים קשים ואף מוות.
י

שראל נמנית עם המדינות בעלות אחוזי התמותה הנמוכים ביותר ועדיין 1% מהחולים מתים, כאשר אחוזי התמותה עולים בקורלציה לגיל.
 גם לאחר החלמה עלולות להישאר תופעות ממושכות המכונות long COVID - עייפות וחולשה קיצוניות, הפרעות בזיכרון, קשיי שינה, קוצר נשימה, כאבים בחזה ובמפרקים ועוד. תופעות אלו יכולות להתפתח גם בחולים אשר סבלו ממחלה ראשונית קלה מאוד!

ילדים לרוב מפתחים מחלה קלה או שהם אסימפטומטים, אבל לעיתים הם עלולים לפתח סינדרום דלקתי רב מערכתי שעלול גם הוא להיות קשה מאוד.

מרגע התפרצות המגיפה, הוחלו מאמצים רבים לפיתוח חיסון שימנע את התפשטות הנגיף. שני החיסונים שכרגע מצויים בשימוש בארץ הם חיסונים שאושרו ע"י ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית). מדובר בחיסונים של חברות פייזר ומודרנא, אשר פועלים בטכנולוגיה דומה המבוססת על mRNA (RNA שליח) העטוף במעטפת שומנית. ה- RNA שליח הוא למעשה תעתיק של חלק מהמטען הגנטי של הנגיף, שמכיל הוראות ייצור לחלבון בודד מהמעטפת של הנגיף.

כאשר ה – mRNA נכנס לתאים שלנו, הוא מתורגם לחלבון שיוצג למערכת החיסונית שתלמד להכיר אותו ולייצר נוגדנים נגדו (בדומה לחיסונים אחרים בהם מוכנס ישירות החלבון). לאחר השימוש ב-mRNA ליצירת חלבונים, הוא מפורק ע"י חלקיקים בתא בתוך זמן קצר והחלבון עצמו מתפרק בתוך מספר ימים.

במידה ויהיה צורך להתחסן כל שנה האם מי שיבחר לא להתחסן מחדש יהיה בסיכון גבוה יותר ממי שלא התחסן מלכתחילה?
האם החלבון בחיסון יגרום לאיזשהו חוסר שיש להשלים בחיסונים חוזרים,ד"ר מירי דותן מדעת 

מחלת הקורונה קיימת קצת יותר משנה והחיסון כחצי שנה. לכן, אנו לא יודעים לכמה זמן החיסון יחזיק והאם יהיה צורך להתחסן כל שנה (כמו בשפעת) אחת לכמה שנים (כמו בטטנוס) או שהחיסון יחזיק לזמן רב יותר. בכל מקרה אין סיבה להניח שמי שהתחסן עכשיו יהיה בסיכון גבוהה יותר בהמשך.

ד"ר (PhD) אלינור גולדשטיין, ביולוגית מבנית. ענתה לשאלות בנוגע לחיסון לנשים בהריון 

שלב שלישי של הניסוי קליני (שהוא גם מבחן בטיחות) נערך בדרך כלל כמה שנים. בגלל הנסיבות שלב השלישי של ניסוי של פייזר נמשך בין שלושה לארבעה חודשים. למרות שמקובל להניח שרוב הבעיות צפות בארבעה חודשים הראשונים, איך אפשר להיות כל כך בטוחים לגבי בטיחות של החיסון?

האישור ניתן לאחר שהתקבל די מידע להערכה כי התועלת מהחיסון גדולה מסיכונים ידועים או אפשריים. תופעות הלוואי של חיסונים מופיעים ב6-8 שבועות שלאחר מתן החיסון - זה נכון לכל החיסונים הקיימים. החיסונים לקורונה אושרו על סמך דרישה של הFDA לפיו נדרש משך מעקב של לפחות 3 חודשים עבור רוב משתתפי המחקר.

מאיזה שבוע של ההריום ניתן להתחסן ? ד"ר מירי דותן מדעת 

ניתן להתחסן בכל שלב של ההריון. משום שהשליש הראשון מתאפיין בשכיחות גבוהה יחסית של הפלות, דימומים וכו' יש הגיון מסויים לחכות לסופו (שבוע 14) ולהתחסן לאחר מכן, למרות שאין עדויות לקשר בין הדברים כמובן. חשוב לציין שנשים שנמצאות בחשיפה מוגברת לקורונה, למשל נשות צוות רפואי, מומלץ שיתחסנו בהקדם האפשרי.

ד"ר (PhD) אלינור גולדשטיין, ביולוגית מבנית. ענתה לשאלות בנוגע לחיסון לנשים בהריון 

מה הם הסיכונים הפוטנציאלים בקבלת חיסון לאישה הרה, בהתחשב במנגנון הביולוגי של החיסון ?

 לפי מחקרי החברות והמחקרים העוקבים פה בארץ, החיסונים יעילים בלמעלה מ 95% במניעת מחלה, והם בטוחים לשימוש.

בניסויים הקליניים של Pfizer-BioNTec ו- Moderna לא נכללו נשים הרות. יחד עם זאת, אין בסיס מדעי או עובדות המצביעות על פגיעה בהריון כתוצאה מחיסון לפי נתונים שנאספו גם במהלך הניסויים (בהם חלק מהנשים נכנסו להריון בצורה ספונטנית) וגם במעקב עד כה אחרי נשים שחוסנו. מחלת ה 19 Covid עלולה לפגוע במהלך ההיריון , לגרום למחלה חמורה יותר בנשים בהיריון ולגרום ללידה מוקדמת – על כן חשוב להתחסן כדי למנוע את התחלואה בקורונה. לאחרונה היו מספר מקרים של תחלואה קשה בהריון ויש חשש שחלקם נבעו מהדבקה בוריאנטים החדשים של הקורונה שהם יותר מדבקים ואולי יכולים לגרום למחלה יותר קשה. כמו כן היה מקרה של מות עובר בשבוע 25, ולאחר מכן התגלה שהוא נדבק מאימו בקורונה.

סיכונים לנשים בהריון ולעובר? האם יש אפשרות שהחיסון יעבור את השלייה וישפיע על התפתחות העובר?

ה-mRNA הוא חומר שאינו יציב ומתפרק בתוך שעות בגוף מיד לאחר שמסיים לשמש תבנית לייצור חלבונים. החלבונים שנוצרים כמו גם ה-mRNA נשארים במקום החיסון ואינם מטיילים בגוף. הם אינם מגיעים לשיליה. הנוגדנים שנוצרים כתוצאה מהחיסון - כן יכולים לחדור את השיליה ולספק הגנה לתינוק בחודשי חייו הראשונים.

לגבי תופעות הלוואי שאחרי החיסון הראשון והשני. ד"ר מירי דותן מדעת
שמעתי מרופאה ברדיו כי העובדה שאנשים חווים את התופעות שאחרי הזריקה הן עדות לכך שמערכת החיסון עובדת ומגיבה היטב, האם נכון?
מה אם אצלי הפוך ואני כמעט ולא מרגיש שום דבר למעט מיחושים קלים ביותר באיזור ההזרקה?

שאלה מצויינת! אכן תופעת הלוואי שאנו חווים כמו חום, חולשה וכאבים במקום ההזרקה נובעים מפעילות של מערכת החיסון שלנו כנגד חלבון הספייק. אך חשוב לזכור שהיעדר תופעות לוואי אינו מצביע על היעדר תגובה חיסונית, מחוסנים רבים לא חווים שום תופעות לוואי ועדין מוגנים בהחלט.

חיסון קורונה לנשים מניקות ד"ר מירי דותן מדעת 

נשים מניקות לא נכללו במחקרים הקליניים של החיסונים. האקדמיה לרפואת הנקה קבעה כי למרות זאת, הסיכונים התאורטיים הם נמוכים. לא סביר שרכיבי החיסון המוזרקים לתאי השריר יכנסו למחזור הדם של המניקה ויגיעו לרקמת השד, שכן ה - mRNA מתפרק תוך כמה שעות. במקרה התיאורטי שרכיבי חיסון בכל זאת יגיעו לחלב האם, הם יעברו פירוק ועיכול במערכת העיכול של היונק, ללא סבירות להשפעה ביולוגית עליו. ארגון רופאי הנשים האמריקאי קבע כי לא רק שאין למנוע מאישה מניקה את חיסון הקורונה, יש להציע לנשים מניקות את החיסון בדומה לנשים שאינן מניקות. אין צורך להפסיק את ההנקה סביב החיסון.

במחקרים שבוצעו לאחרונה נמצא שהחיסון מעורר גם יצור של נוגדנים מקבוצת IgA כנגד הוירוס. נוגדנים אלה הם היחידים שיכולים לעבור מחלב האם לתינוק אך מוקדם עוד לדבר על השפעה מגינה עליו. בימים אלו ממש מתבצעים מחקרים שבודקים תגובה סרולוגיות ונוכחות בחלב אם של נשים מתחסנות.

בנוגע להדבקה באתר החיסון - בתחילת מבצע החיסונים אכן היה לעיתים עומס, כעת רב המתחמים מאורגנים מאוד ומקפידים לשמור על כללים שימנעו הדבקה.

חיסון קורונה ואלרגיה לפול  , ד"ר מירי דותן מדעת 

אין בעיה בחיסון עם G6PD

מה המשמעות של מעבר לחיסונים של חברת מודרנה לאחר שמדינת ישראל תבצע שימוש בכל מלאים החיסונים של חברת פייזר  ד"ר מירי דותן מדעת 

החיסונים של מודרנא נבדקו במחקר מבוקר גדול עם 30 אלף משתמשים ונמצא יעיל ובטוח לשימוש. החיסונים נמצאים בשימוש נרחב בארה"ב, ומתקיים שם מעקב הדוק אחר בטיחות החיסונים, ולא זוהו תופעות לוואי חריגות לאחר מליוני מנות.

האם אנשים שאלרגיים למינוצין (אנטיביוטיקה) יכולים להתחסן. ד"ר מירי דותן מדעת 

אין מניעה לחיסון באנשים שאלרגים לאנטיביוטיקה. במידה והאלרגיה הייתה חריפה (שוק אנפילקטי) יש להצייעץ עם רופא/ת המשפחה, לעיתים נדרשת השגחה ממושכת יותר לאחר החיסון.

מה הצפי לאישור לחסן ילדים מתחת לגיל 16? ד"ר (PhD) אלינור גולדשטיין,

כרגע נערכים ניסויים בחברת פייזר על ילדים בגילאי 12-16. הם צפויים להסתיים בחודש אפריל. לאחריו ככל הנראה יאושר לחסן גם ילדים צעירים יותר.

האם לאחר שחלבון הספייק מיוצר עי הריבוזומים וכבר יצא מהתא, האם הוא יכול להתחבר לקולטני ace2 שוב (למרות שכמובן אין חומר גנטי)? ואם כן, האם זה מהווה חלק מהגורמים לחלק התופעות הלואי המזכירות קורונה קלה (מעבר להפעלת המערכת החיסונית שזה גורם מובן מאליו)?   ד"ר (PhD) אלינור גולדשטיין,

זה לא עובד ככה. האפיניות של הנוגדן לחלבון הספייק הרבה יותר גבוהה מהאפיניות של הספייק לace2. ולכן מערכת החיסון שלנו מגיבה הרבה יותר מהר. בנוסף, החלבון שנוצר מהחיסון אינו נודד בגוף, אלא נשאר באופן מקומי.

האם יש ידע לגבי השפעה על פוריות למי שטרם היתה בהריון. האם יש השפעה לטווח קצר או ארוך, לגברים או נשים וכיצד ניתן לסמוך על הטווח הרחוק אם אין מחקרים?  ד"ר מירי דותן מדעת 

אין עדות לפגיעה בפוריות. מקור השמועה הוא בפוסט פייסבוק חסר ביסוס אמיתי, שזכה להפרכות רבות. החיסון הוא מאוד זמני. הוא מתבטא בגוף למספר שעות או לכל היותר ימים, ולאחר מכן נעלם. דווקא המחלה נוטה להישאר בגוף שבועות לאחר ההחלמה, ויכולה לגרום לפגיעה גם במהלך ההריון.

האם למי שיש רגישות לפניצילין, אנטיביוטיקה אריטרו, יוד,  אדוויל. יש מניעה לעשות את החיסון?  ד"ר (PhD) אלינור גולדשטיין

לפי איגוד האימונולוגיה והאלרגיה בישראל רק אלרגיה לחיסון עצמו או לרכיבי החיסון (בעיקר פולי-אתילן-גליקול) מעלים את הסיכון לתגובה אלרגית חמורה. אלרגיות לתרופות וחומרים אחרים, כגון יוד, פניצילין, אריתרומיצין, ואדוויל, לא צפויה להוביל לתגובה אלרגית לחיסון. ארועים של אלרגיה חמורה לחיסון הינם מאוד נדירים (אחד למאות אלפים). אם חווית אלרגיה חמורה (אנפילקסיס) מומלץ להישאר למעקב באזור מתן החיסון למשך חצי שעה, ואם יש לך אלרגיה לתרופות בהזרקה מומלץ לפנות לייעוץ רפואי פרטני.

בחדשות של sky news שבגרמניה פוחדים להתחסן בגלל הטענה שה - RNA קשור בסופו של דבר ל DNA ולמערכת האוטואימונית שלנו. אם הם חוששים, אולי יש סיבה? ד"ר (PhD) אלינור גולדשטיין

בתוך התא mRNA אינו יכול להכנס לתוך ה-DNA, והוא מתפרק בתוך שעות מרגע הכניסה שלו לגוף. לגבי חיסונים מבוססי RNA - זו טכנולוגיה שנחקרת כבר קרוב ל-40 שנה, ומזה כעשור כבר נעשים טיפולים בעזרת RNA.

חיסוני קורונה לסובלים מאסטמה. האם ישנה מניעה? ד"ר מירי דותן מדעת 

 אין מניעה להתחסן של אלרגיות נשימתיות או אסתמה. במידה והיו התקפים קשים או יש ספק מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה מהטפל/ת.

מדוע חשוב לחסן את כל האוכלוסייה בחיסון נגד נגיף הקורונה? ד"ר (PhD) אלינור גולדשטיין

כן, וגם לכאן הגיעו החכומולגים מכחישי החיסונים....לסיום הנה שאלה ששאל אחד המשתתפים . האם תוכלו לפרסם, על מנת שהמתחסן יקבל החלטה שקולה ומבוססת נתונים, כמה נפטרו בסמוך לקבלת החיסון? וכך ענתה לו ד"ר אלינור גולדשטיין- זה לא נכון, משרד הבריאות פרסם היום נתונים חלקיים! לא ידוע על פטירות כתוצאה מהחיסון וזאת לאחר שחוסנו כ 100 מיליון איש. החיסון אינו מגן ממוות מסיבות אחרות.

וכך סכמה ד"ר אלינור גולדשטיין את אירוע התשובות והשאלות עם תושבי נס ציונה

תודה לכולכם על השאלות המצוינות! שמחתי להיות אתכם הערב. 
תזכרו שאנחנו מבססים את התשובות על מידע מדעי שמצטבר לגבי החיסון הזה ועל מנגנונים ביולוגיים יסודיים שנחקרו שנים ומבוססים על מיליוני מנות חיסון.
אני מרגישה בת מזל שהמגיפה תפסה את העולם בשלב שבו הרפואה והמדע כל כך מתקדמים ובתוך פחות משנה מרגע זיהוי המגיפה כבר קיים חיסון יעיל שמפחית את אחוזי החולים והתמותה באופן כל כך מובהק.

ולכל מי שעדיין חושש, אני תמיד מזכירה שמדובר פה בניהול סיכונים. הבחירה להתחסן או לא להתחסן היא בחירה אקטיבית. כאשר המגיפה כה מפושטת הסיכוי להידבק בה הוא גדול מאוד. ולכן הבחירה היא בעצם בין כמות מוגבלת של חלבון אחד של הוירוס (בחיסון) או כמות בלתי מוגבלת של 27 חלבוני הוירוס בכל הגוף (כאשר חולים בקורונה). 

אני מקווה שתרמנו לכם מידע שיועיל בהחלטה להתחסן. שיהיה ערב טוב ובריאות שלמה לכולם.

ד"ר אורי פלביץ סכם את ערב השאלות והתשובות במילים הבאות:

תודה רבה לכולכם על השאלות הטובות. מקווים שהצלחנו לענות על החששות והספקות שהיו לכם. המון תודה למומחיות שלנו - ד"ר מירי דותן וד"ר אלינור גולדשטיין על המענה המקצועי. כל המשתתפות והמשתתפים מוזמנות ומוזמנים להמשיך ולהתעדכן בדף ייעודי לנושא הקורונה באתר העמותה: ‏https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/

והוסיף - ואסיים בנימה אישית, אני וכל בני משפחתי למעט הבת הצעירה שמנועה התחסנו פעמיים. התוצאות כבר נראות בשטח ואחוז החולים מבין המחוסנים יורד בצורה עקבית. אל תחששו מהחיסון תחששו מהמחלה  - היא מחלה לא פשוטה שעשויה להסתבך גם אצל צעירים. אם וכשר נתחסן כולנו נוכל לחזור במהרה לשגרה שאנחנו כולנו כה משתוקקים אליה. לילה טוב ורק ב ר י א ו ת!